![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/7a/MississippiCropped.png/640px-MississippiCropped.png&w=640&q=50)
אוניות המערכה מסדרת מיסיסיפי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אוניות המערכה מסדרת מיסיסיפי כללו שתי אוניות שהוקצו בתקציב הצי של 1903: מיסיסיפי ואיידהו; הן נקראו על שם המדינות ה-20 וה-43, בהתאמה. אלו היו אוניות המערכה פרה-דרדנוט האחרונות שתוכננו עבור צי ארצות הברית, אך לא האחרונות שנבנו, מכיוון שאונייה אחת נוספת בתכנון קודם הושלמה מאוחר יותר במסגרת התקציב הימי של 1904. בעוד שהאיכות והטכנולוגיה של כלי הנשק והשריון היו מהשורה הראשונה, אוניות אלו כללו מגוון גדלים של תותחים ראשיים, תותחי ביניים, חימוש משני ושלישוני בתצורת פרה-דרדנוט אשר התיישנו לפני השלמת האוניות.
![]() | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | אוניית מערכה |
צי |
![]() יוון ![]() |
סדרה קודמת | אוניות המערכה מסדרת קונטיקט |
סדרה עוקבת | אוניות המערכה מסדרת קרוליינה הדרומית |
אוניות בסדרה |
מיסיסיפי (BB-23) איידהו (BB-24) |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה |
William Cramp & Sons ![]() |
תחילת הבנייה | 1904 |
הושקה | 1905 |
תקופת הפעילות | 1908–1941 (כ־33 שנים) |
אחריתה | הוטבעו |
מידות | |
הֶדְחֶק | 13,209 טון |
אורך | 116.4 מטר |
רוחב | 23.5 מטר |
שוקע | 7.5 מטר |
נתונים טכניים | |
מהירות | 17 קשרים |
גודל הצוות | 744 קצינים ומלחים |
טווח שיוט | 10,700 ק"מ במהירות 10 קשר |
הנעה | 12 דוודים המזינים 2 מנועי קיטור תלת-דרגתיים בהספק 10,000 כוחות סוס |
צורת הנעה | 2 מדחפים |
אמצעי לחימה | |
שריון |
חגורת השריון: 9 אינץ' (229 מ"מ) צריחי התותחים: 12 אינץ' (305 מ"מ) מגדל הניווט: 9 אינץ' (229 מ"מ) |
חימוש |
4 תותחי 12 אינץ' (305 מ"מ) 8 תותחי 8 אינץ' (203 מ"מ) 8 תותחי 7 אינץ' (178 מ"מ) 12 תותחי 3 אינץ' (76 מ"מ) 6 תותחי 3 פאונד 47 מ"מ (1.85 אינץ') 2 צינורות טורפדו 21 אינץ' (533 מ"מ) |
![]() ![]() |
השנים הראשונות של המאה ה-20 היו תקופה של בלבול ומעבר באסטרטגיית הצי האמריקאי, הטקטיקה ועיצוב האוניות. סדרת מיסיסיפי, יחד עם סדרת קונטיקט הקודמת, תוכננו על סמך לקחים שנלמדו במלחמת מלחמת ארצות הברית–ספרד, אך בזמן שהן היו בשלבי בנייה, מלחמת רוסיה–יפן, משחקי מלחמה וניסויים הדגימו סדרי עדיפויות ומושגים חדשים שישפיעו על עיצובים עתידיים. זו הייתה גם תקופה שבה התפתחות מהירה של טכניקות ואימונים בשימוש בתותחים גדולים הפכו את הכללת תותחים משניים מהירים למיותרים. תכנונים עתידיים של אררצות הברית יצמצמו את המערך המבלבל של גדלים שונים של תותחים באוניות מערכה קדומות, ויסתמכו על גודל אחיד עבור החימוש הראשי, יחד עם תותחים קטנים בקליבר אחיד כדי להילחם בכלי שיט קטנים מקרוב.
אוניות הסדרה מיסיסיפי היו קטנות יותר מאשר הסדרות הקודמות של אוניות מערכה אמריקאיות. הן תוכננו בניסיון להפחית את הגידול המהיר בגודל ובעלות של אוניות מערכה אמריקאיות. כמו כן, הייתה קיימת תיאוריה בקרב מנהיגי הצי המשפיעים, כולל דיואי ומהן, לפיה אוניות מערכה קטנות רבות יכולות להיות שימושיות אסטרטגית, וכך גם אוניות קו קטנות במאות ה-18 וה-19. למעשה, האוניות מסדרת מיסיסיפי היו גרסאות קטנות יותר של סדרת קונטיקט הקודמת עם כמעט אותו חימוש ושריון, אך הירידה באורך, בגודל המנוע ובקיבולת הדלק גרמה להן להיות איטיות וקצרות טווח. פשרות עיצוב אחרות גרמו להם לתפקוד גרוע מבחינת היגוי, יציבות ושמירה על הים.
אוניות אלו שירתו בצי האמריקני מ-1908 עד 1914, כאשר נמכרו ליוון. רוב השירות של ארצות הברית היה עם הצי האטלנטי, אם כי אוניות אלו לא היטיבו עם פעולות הצי בשל המהירויות הנמוכות יותר והטווחים הקצרים יותר. האוניות נותקו לעיתים קרובות למשימות מיוחדות, כולל סיורי רצון טוב, ומיסיסיפי שימשה תקופה מסוימת ככלי תמיכה במטוס ימי. שתי האוניות השתתפו בהתערבויות צבאיות של ארצות הברית במקסיקו ובאיים הקריביים, כולל נחיתת נחתים ותמיכה במבצעים אוויריים מוקדמים.
ב-1914 נמכרו שתי האוניות של סדרת מיסיסיפי ליוון, ושמם שונה לקילקיס ולמנוס; זו הייתה המכירה היחידה של אוניות מערכה אמריקאיות מתפקדות לממשלה זרה. מ-1914 ועד תחילת שנות ה-30, האוניות היו פעילות בצי היווני, ושירתו בעיקר בתפקידי הגנת החוף והתקפה. במשימות אלו ובמימי הים התיכון השקטים יותר, מגבלותיהן היו פחות בולטות. הם שירתו במלחמת האזרחים ברוסיה ובמלחמת יוון–טורקיה. באמצע שנות ה-30, הן נדחו לתפקידי מילואים ועזר, ולמנוס (לשעבר איידהו) הסירו את התותחים שלה כדי לחזק את ביצורי החוף. שתי האוניות הוטבעו על ידי מטוסים גרמניים ב-1941, ונמשו בשנות ה-50 כדי להימכר לגרוטאות.