Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולג דמיטרייביץ' קונוננקו (נולד ב-21 ביוני 1964, טורקמניסטן) הוא קוסמונאוט רוסי שנולד בטורקמניסטן הסובייטית שהיה אז חלק של ברית המועצות. הוא טס לתחנת החלל הבינלאומית ארבע פעמים, כמהנדס טיסה למשלחת 17 על סיפון סויוז TMA-12, כמהנדס טיסה במשלחת 30 ומפקד משלחת 31 על סיפון סויוז TMA-03M, כמהנדס טיסה במשלחת 44 ובמשלחת 45 על סיפון סויוז TMA-17M וכמפקד משלחת 58 ומשלחת 59 על סיפון סויוז MS-11. קונוננקו צבר 736 יום בחלל במהלך ארבע טיסותיו לתחנת החלל הבינלאומית. כיום הוא מנהל את יחידת הקוסמונאוטים במרכז גגארין להכשרת קוסמונאוטים.
.jpg) | |
| לידה |
21 ביוני 1964 (בן 60) טורקמנאבט, טורקמניסטן  |
|---|---|
| מידע כללי | |
| השכלה |
National Aerospace University – Kharkiv Aviation Institute (1988) |
| זמן שהייה בחלל | נמצא בחלל (נכון לאוקטובר 2024) |
| ביוגרפיה בנאס"א | אולג קונוננקו באתר נאס"א (באנגלית) |
| משימות | |
|
סויוז TMA-12, סויוז MS-11, סויוז TMA-17M, סויוז TMA-03M, סויוז MS-24 | |
| עיטורים | |
| |
  | |
אולג קונוננקו נולד ב-21 ביוני 1964 בצ'רדז'ו, שברפובליקה הטורקמנית (כיום טורקמניסטן) למשפחה פשוטה. אביו דמיטרי איוואנוביץ' קונוננקו עבד כנהג בחברת הובלות משא, ואמו טאיסיה סטפנובנה צ'ורקובה הייתה מפעילת תקשורת בשדה התעופה טורקמנבט. קונוננקו סיים את בית הספר התיכון מספר 15 בעיר טורקמנבאט והמשפחה הייתה דוברת טורקמנית.[1]
קונוננקו למד בבית ספר מיוחד לכדורעף, היה חבר בנבחרת הנוער של טורקמניסטן.
הוא נשוי לטטיאנה מיכאילובנה קונוננקו (לבית יורייבה). יש להם בן, אנדריי אולגוביץ' קונוננקו, ובת אליסה אולגובנה קונוננקו. אולג נהנה מקריאה וספורט קבוצתי.
לאחר הלימודים אולג קונוננקו לא הצליח להתקבל למכון התעופה חרקוב בפעם הראשונה. הוא חזר לביתו, עבד במשך שנה בחנות הכלים של מוסך התעופה בשדה התעופה טורקמנבט.[1] הניסיון השני להתקבל הצליח. קונוננקו סיים את לימודיו במכון התעופה על שם ניקולאי ז'וקובסקי בחרקוב בשנת 1988 כמהנדס מכונות.[2]
לאחר סיום לימודיו עבד קונוננקו בלשכת העיצוב המרכזית של סוכנות החלל הרוסית TsSKB-Progress בקויבישב, החל כמהנדס והתקדם עד למהנדס העיצוב המוביל בלשכה. אחריותו כללה תכנון מערכות, ניתוח ופיתוח מערכות חשמל לחלליות.[2]
ב-29 במרץ 1996 נבחר אולג כמועמד לטוס לחלל על ידי הוועדה הבין-משרדית של משרד המדע ומיוני 1996 עד מרץ 1998 עבר הכשרה במרכז ההדרכה לקוסמונאוטים על שם גגארין וב-20 במרץ 1998 הוענק לו תואר קוסמונאוט מבחן. על ידי ועדת ההסמכה הבין-משרדית.[2] באוקטובר 1998 החל להתאמן כחלק מקבוצת הקוסמונאוטים שנבחרה לטוס לתוכנית תחנת החלל הבינלאומית.
מדצמבר 2001 ועד אפריל 2002 הוכשר קונוננקו כמהנדס טיסות גיבוי לחללית סויוז TM-34 כצוות טיסה שלישי לתחנת החלל הבינלאומית. ממרץ 2002, ועד פברואר 2004, הוכשר כמהנדס טיסה בסויוז TMA ובצוותים הראשיים של משלחת 9 ושל משלחת 11. ממרץ 2004 עד מרץ 2006 התאמן כחלק מקבוצת הקוסמונאוטים שנבחרה לתתחנת החלל. במרץ 2006 החל קונוננקו להתאמן כמהנדס טיסה ברכב סויוז TMA-12 וצוות משלחת 17.[2]
קונוננקו היה מהנדס טיסה הן במשלחת מס' 17 לתחנת החלל הבינלאומית והן במשימת סויוז TMA-12 שהטיסו אותו לשם. הצוות שוגר ב-8 באפריל 2008 ונחת ב-24 באוקטובר 2008 בכדור הארץ.[2] קונוננקו בילה 199 יום בחלל.[3]
קונוננקו חזר לכדור הארץ עם מפקד משלחת 17 סרגיי וולקוב וטייס החלל ריצ'רד גריוט (ששוגר על סיפון סויוז TMA-13 ב-12 באוקטובר 2008 עם צוות משלחת 18).[4][5] הם נחתו בשעה 23:37 באזור הזמן המזרחי, 55 קילומטרים צפונית לארקליק, קזחסטן. הם הוטסו לקוסמודרום באיקונור במסוק, ואז המשיכו לעיר הכוכבים, שבפרברי מוסקבה.[6][7][8]
ב-21 בדצמבר 2011 שוגר קונוננקו יחד עם אנדרה קויפרס ודונלד פטיט אל תחנת החלל הבינלאומית כדי להצטרף לצוות משלחת מס' 30 לתחנת החלל הבין-לאומית.[9] הוא, יחד עם חבריו לצוות, הגיעו לתחנת החלל ב-23 בדצמבר.[10]. לאחר סיום פעילות המשלחת הוא מונה למפקד משלחת מס' 31 לתחנת החלל הבין-לאומית. הוא חזר לכדור הארץ ב-1 ביולי 2012.
קונוננקו ערך את הליכת החלל הראשונה שלו ב-10 ביולי 2008, כאשר יצא לחלל מתא העגינה של מודול פירס.[11] הוא והקוסמונאוט וולקוב בדקו את חלליות הסויוז TMA-12 שלהם ושלפו ממנה בורג פירו. הליכת חלל זו ארכה 6 שעות ו-18 דקות.
ב-15 ביולי 2008 שוב יצא קונוננקו החוצה ממודול פירס לנהל את הליכת החלל השנייה שלו.[12] קונוננקו ו-ולקוב התקינו ניסוי אחד וערכו ניסוי אחר. הם גם המשיכו לסרוק את החלק החיצוני של התחנה, כולל התקנת יעד עגינה במודול השירות זבזדה. הליכת החלל הייתה בחליפות אורלן רוסיות וקונוננקו לבש חליפת אורלן עם פסים כחולים. הליכת החלל נמשכה 5 שעות ו-54 דקות.
ב-12 בפברואר 2012, קונוננקו ועמיתו אנטון שקאפלרוב היו אמורים לערוך הליכת חלל של שש שעות מחוץ לתחנת החלל הבינלאומית. הם התקינו מגנים על מודול השירות של זבזדה כדי להגן מפני פסולת מסלולית מיקרומטאורואידית והעבירו את מנוף סטרלה 1 מתא העגינה של פירס למודול המחקר Mini Poisk (MRM-2). שני הקוסמונאוטים התקינו גם תמוכות על סולם ששימשו הולכים בחלל על תא העגינה של פירס. כמשימה נוספת, הם גם התקינו ניסוי בשם Vynoslivost על מודול המחקר Mini Poisk. כחלק מהניסוי Vynoslivost או "סיבולת", שני מגשים של דגימות מתכת הושארו חשופים על פני מודול Poisk.[13]
ב-22 ביולי 2015 שוגר קונוננקו לתחנת החלל הבינלאומית כמפקד סויוז, יחד עם האסטרונאוט מנאס"א קג'ל לינדגרן וקימיה יואי מהסוכנות היפנית לחקר החלל (JAXA) בסויוז TMA-17M. הם בילו 5 חודשים בתחנת החלל הבינלאומית כחברי משלחת 44 ו45. השלישייה חזרה לכדור הארץ בנחיתה נדירה בלילה ב-11 בדצמבר 2015, כאשר הסויוז TMA-17M שלהם נחת בשלום על ערבות קזחסטן. קונוננקו בילה 142 יום בחלל במשימתו השלישית.
_Oleg_Kononenko.jpg)
קונוננקו שוגר בפעם הרביעית לתחנת החלל הבינלאומית כמפקד סויוז MS-11 ב-3 בדצמבר 2018. במקור הוא אמור היה לשמש כמהנדס טיסה במשלחת 57 ומפקד במשלחת 58 ו-59. שינוי זה מתכונת משלחות לתחנת החלל התרחש בעקבות כשל בשיגור חללית סויוז MS-10 ב-11 באוקטובר 2018. קונוננקו וחברי הצוות האחרים אן מקליין ודייוויד סן ז'אק חזרו לכדור הארץ ב-24 ביוני 2019, לאחר 203 יום 15 שעות ו-16 דקות בחלל.[14]
ביוני 2020 הודיע קונוננקו כי הוא צפוי לחזור לתחנת החלל הבינלאומית בסוף 2022, יחד עם אנה קיקינה. בסופו של דבר הושא שוגר לחלל בספטמבר 2023 בחללית סויוז MS-24 וצפוי לחזור לכדור הארץ בסתיו 2024.
קונונקו טס לחלל בפעם נוספת בחללית סויוז MS-24 בספטמבר 2023 כמפקד צוות. הם הצטרפו למשלחת מס' 69 ומפקד במשלחת 70 ו-71. קונוננקו צפוי לחזור לכדור הארץ במהלך שנת 2024.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
