Loading AI tools
סופר קנדי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפרד אלטון ואן ווגט (באנגלית: Alfred Elton van Vogt; 26 באפריל 1912 - 26 בינואר 2000), ידוע בדרך כלל כא.א. ון ווגט, היה סופר מדע בדיוני יליד קנדה שנחשב לאחד מסופרי המדע הבדיוני הפופולריים והמורכבים ביותר של אמצע המאה ה־20 ב"תור הזהב" של הז'אנר. זכה בפרסים רבים. ב-1996 היה הסופר ה-14 שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים המחולק החל מ-1975 לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה או שנתיים, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה[1].
א. א. ון ווגט ולידיה ון ווגט 1981 | |
לידה |
26 באפריל 1912 אדנבורג, מניטובה, קנדה |
---|---|
פטירה |
26 בינואר 2000 (בגיל 87) הוליווד, ארצות הברית |
שם לידה | Alfred Elton van Vogt |
מדינה | קנדה, ארצות הברית |
לאום | קנדי |
עיסוק | סופר |
שפות היצירה | אנגלית |
סוגה | מדע בדיוני |
זרם ספרותי | תור הזהב של המדע הבדיוני |
יצירות בולטות | חנויות הנשק של אישר, The Players of Null-A, The World of Null-A |
תקופת הפעילות | 1939–1986 (כ־47 שנים) |
בן או בת זוג | Edna Mayne Hull |
פרסים והוקרה |
|
חתימה | |
ואן ווגט נולד בחווה באדנבורג (Edenburg), קהילה רוסית מנוניטית במניטובה, קנדה. עד לגיל ארבע, ואן ווגט ומשפחתו דברו רק בניב של גרמנית תחתית בבית[2]. אביו של ואן ווגט, עורך דין, העביר את המשפחה מספר פעמים מקום, ובנו סבל מכך, כפי שציין לימים: ”ילדותי הייתה תקופה נוראית בשבילי. הייתי כמו ספינה ללא עוגן, נסחף בחשכה בסערה. שוב ושוב חיפשתי מחסה, רק כדי להוציא ממנו דבר מה חדש”[2]. לאחר שהתחיל את קריירת הכתיבה שלו בכתיבה למגזיני ספרות זולה כמו מגזין "סיפור אמיתי" (True Story), החליט ואן ווגט לעבור לכתיבת סוגה אהובה עליו, מדע בדיוני[3].
סיפור המדע הבדיוני הראשון של ואן ווגט היה בהשראת מסע הביגל של צ'ארלס דרווין. "המשחתת השחורה" (The Black Destroyer) פורסם על ידי ג'ון וו. קמפבל בגיליון יולי 1939 של מגזין אסטאונדינג, שנת המאה למסעו של דרווין. בסיפור הוצג חייזר אכזרי, טורף, העוקב אחר צוות של חללית מחקר. סיפור נוסף על החללית "ביגל" הופיע בדצמבר, "Discord in Scarlet". שני הסיפורים היו הראשיים במגזין[4] והיו מלווים באיורים, שנוצרו על ידי פרנק קרמר (מאייר של שני ספרי המשך לקוסם מארץ עוץ) ופול אורבן. (ואן ווגט וקרמר נראו לעיתים כמובילים של "תור הזהב" של המדע הבדיוני). הסיפור "המשחתת השחורה" שימש כהשראה למספר סרטי מדע בדיוני (ובהם "הנוסע השמיני"). ב־1950, שני הסיפורים הנ"ל בשילוב עם שני סיפורים אחרים אוחדו לספר אחד: "מסעותיה של שפלן החלל" (The Voyage of the Space Beagle), שתורגם למספר שפות עד 1955. הסיפור העמיד את הצורך באסטרוביולוגים שיעריכו את ההבדלים בין חייזרים ובין בני אדם, והדגיש את חשיבותום של אנשי חלל לא צבאיים בחקירה של תרבויות אחרות.
הרומן השלם הראשון של ואן ווגט, והמפורסם ביותר שלו, הוא "Slan", אותו פרסם קמפבל בהמשכים ב"אסטאונדינג" בין ספטמבר לדצמבר 1940. בסיפור היה שימוש באחד מהנושאים החוזרים ונשנים בסיפוריו של ואן ווגט, והוא סיפר את סיפורו של ילד סופרמן בן 9 החי בעולם בו בני מינו נרצחים על ידי ההומו סאפיינס.
ב־1941 החליט ואן ווגט להיות סופר במשרה מלאה, והתפטר מעבודתו במשרד ההגנה הקנדי. ואן ווגט כתב מספר רב של סיפורים קצרים. בשנות ה־50, רבים מהם אוחדו לרומנים, או Fix-ups (אנ'), כפי שכינה אותם, מונח שנכנס לשפת הביקורת של המדע הבדיוני.
בשנת 1944, ואן ווגט עבר להוליווד, קליפורניה, בה הכתיבה שלו קיבלה ממדים חדשים לאחר מלחמת העולם השנייה. ואן ווגט תמיד התעניין ברעיון של מערכות ידע מקיפות, וכך הדמויות בסיפורו הראשון משתמשות מערכת שנקראת "Nexialism" כדי לנתח את ההתנהגות של החייזרים. ואן ווגט החל להתעניין בסמנטיקה הכללית של אלפרד קוז'יבסקי.
לאחר מכן הוא כתב שלושה רומנים הממזגים נושאים אלה: "The World of Null-A", "The Players of Null-A" ב-1940, ו-"Null-A Three" ב-1980. Null-A או היגיון לא אריסטוטלי, מתייחס ליכולת ולפרקטיקה של שימוש באינטואיציה, ובאינדוקציה (השווה ללוגיקה עמומה), בניגוד ליכולת ולפרקטיקה רפלקסיבית, או חשיבה מותנית, דדוקטיבית.
ואן ווגט גם הושפע עמוקות מגילוים של מדינות משטרה טוטליטריות שקמו לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא כתב רומן שממוקם בסין הקומוניסטית, הגבר האלים (The Violent Man - 1962), ולצורך כתיבתו אמר שקרא 100 ספרים על סין. בספר זה הוא שילב את דעתו על "סוג הגבר האלים", שאותו הגדיר כ"איש שחייב להיות צודק", סוג הגבר ש"מושך נשים מיידית" וסוג הגברים ש"מנהלים את העולם".
ואן ווגט שכלל את שיטות כתיבתו, באמצעות סצנות של 800 מילים לערך בהם הוסיף סיבוך חדש לעלילה או פתר קונפליקט אחר. הוא ציין כי הוא רכש הרבה מטכניקות הכתיבה שלו משלושה ספרים: טכניקת סיפור (Narrative Technique) של Thomas Uzzell, שתי הדרכים היחידות לכתוב סיפור (The Only Two Ways to Write a Story) של John Gallishaw, ועשרים בעיות של מחבר סיפורים קצרים (Twenty Problems of the Short-Story Writer) של Gallishaw[2].
בנוסף ואן ווגט טען שרבים מרעיונותיו באו מחלומות; בכל פעם שכתב סיפור, כיוון שעון מעורר שיעיר אותו כל 90 דקות במהלך השינה כדי לרשום לעצמו את חלומותיו[5].
ב־1950 התמנה ואן ווגט לזמן קצר לראש מבצע דיאנטיקה של ל. רון האברד בקליפורניה. דיאנטיקה הייתה המבשר החילוני לכנסיית הסיינטולוגיה של האברד. המבצע נסגר כעבור תשעה חודשים, אבל ללא פשיטת רגל, בזכות ההסדרים של ואן ווגט עם הנושים. ואן ווגט ואשתו פתחו מרכז דיאנטיקה, שמומן בחלקו על ידי כתביו, עד שהוא פרש סביב 1961. בעת הראיון שלו עם צ'ארלס פלאט[5], ואן ווגט עדיין היו נשיא התאחדות קליפורניה של מבקרי דיאנטיקה.
ב־1951 פרסם את חנויות הנשק של אישר (אנ'), fix-up מדע בדיוני קלאסי עם נימות פוליטיות חזקות[hebrew 1]. בין השנים 1950 ל-1960, ואן ווגט הפיק אוספים, ו"הלחמות" סיפורים ובהם "The Mixed Men" (1952) ו-"The War Against the Rull" (1959), ושני הרומנים מסדרת "Clane": "Empire of the Atom" (1957) ו-"The Wizard of Linn" (1962), שנוצרו בהשראת נפילתה של האימפריה הרומית, ובמיוחד קלאודיוס. הוא חזר לכתוב בשנות ה-1960, בעיקר בעקבות הזמנה של פרדריק פול. הרומנים המאוחרים שלו כללו "הלחמות" כגון "The Beast" (1963), "Rogue Ship" (1965); "The Darkness on Diamondia" (1972); רומנים מקוריים כגון "Children of Tomorrow" (1970), ועוד; הוא הבטיח ספרי המשך רבים ליצירותיו הקלאסיות אך רק אחד הופיע: "Null-A Three" (1984; שפורסם במקור בצרפתית). כמה ספרים מאוחרים יותר הופיעו באירופה, ויש לו רומן אחד לפחות שפורסם באיטלקית ללא גרסה אנגלית.
ב-26 בינואר 2000, ואן ווגט מת בלוס אנג'לס ממחלת אלצהיימר.
בשנת 1946, ואן ווגט ואשתו הראשונה, עדנה מיין האל, היו אורחי הכבוד בכנס המדע הבדיוני העולמי הרביעי. בשנת 1980, ואן ווגט קבל פרס "קספר" (גרסה מוקדמת של Prix Aurora Awards הקנדי) על מפעל חיים[6].
איגוד סופרי המדע הבדיוני והפנטזיה של אמריקה (SFWA ) העניקו לו את ה"גראנד מאסטר" ה-14 (הפרס על שם דיימון נייט) בשנת 1996[7]. הייתה מחלוקת גדולה בתוך ה-SFWA לגבי ההמתנה הארוכה עד שהעניקו לו את אות הכבוד הגבוה ביותר; בהספד על ואן ווגט, רוברט סוייר, סופר מדע בדיוני קנדי ציין:
לרוב מייחסים את "הפוליטיקה הארורה ב-SFWA" לדיימון נייט, מייסד ה-SFWA, שתעב את הסגנון של ואן ווגט ואת נטיותיו הפוליטיות והרס ביסודיות את מעמדו הספרותי משנת 1950.
בשנת 1996, ואן ווגט קבל פרס מיוחד מה-Worldcon עבור "שישה עשורים של תור זהב במדע הבדיוני"[8]. באותה השנה היכל התהילה למדע בדיוני ופנטזיה בחר אותו וכן את ג'ון וו. קמפבל וג'ק ויליאמסון, ואת הוגו גרנסבק במעמד הבכורה שלו[9].
יצירותיו של ואן ווגט תורגמו לצרפתית על ידי בוריס ויאן, ועבודותיו של ואן ווגט "נתפסו כספרות גדולה של הזרם הסוריאליסטי".
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.