מַסֶּכֶת אָבוֹת הנקראת גם פִּרְקֵי אָבוֹת היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה. מסכת זו עוסקת בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ והיא מכילה חמישה פרקי משנה, ופרק נוסף של ברייתא, המכונה "קנין תורה". יש המבדילים בין "מסכת אבות" הכוללת חמישה פרקים לבין "פרקי אבות" הכוללים גם את הפרק השישי.
"הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים." ~ פרק א', משנה ב', שמעון הצדיק
"יְהִי בֵּיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵּיתְךָ, וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה." ~ פרק א', משנה ה', יוסי בן יוחנן
"יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך." ~ פרק ב' משנה י"ג, רבי אליעזר
"היום קצר, והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק." ~ פרק ב', משנה י"ח, רבי טרפון
"הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה – דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון: מאין באת, מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך, למקום רימה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא." ~ פרק ג', משנה א', עקביא בן מהללאל
"הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו." ~ פרק ג', משנה ב', חנינא סגן הכהנים
"כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת; וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת." ~ פרק ג', משנה י"ב, רבי חנינה בן דוסא
"כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. וכל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין: אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו." ~ פרק ג', משנה כ"א, רבי אלעזר בן עזריה
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם." ~ פרק ה', משנה ז'
"ארבע מידות באדם: האומר שלי שלי, ושלך שלך – זו מידה בינונית; ויש אומרין, זו מידת סדום. שלי שלך, ושלך שלי – עם הארץ. שלי שלך, ושלך שלך – חסיד. שלך שלי, ושלי שלי – רשע." ~ פרק ה', משנה י'
"ארבע מידות בדעות: נוח לכעוס, ונוח לרצות – יצא הפסדו בשכרו; קשה לכעוס, וקשה לרצות – יצא שכרו בהפסדו; קשה לכעוס, ונוח לרצות – חסיד; נוח לכעוס, וקשה לרצות – רשע." ~ פרק ה', משנה יא'
"כל אהבה שהיא תלויה בדבר--בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטילה לעולם." ~ פרק ה', משנה ט"ז