משנה

הַמִּשְׁנָה היא קובץ הלכות שנאמרו בידי התנאים. המשנה היא הספר הראשון המשתייך לתורה שבעל פה. ישנן דעות שונות מתי הוחל בניסוח המשנה, אך מוסכם כי עריכתה וניסוחה הסופיים נעשו בסוף תקופת התנאים, בתחילת המאה השלישית, על ידי רבי יהודה הנשיא וחכמי דורו.

"המשנה היא הבבואה הנאמנה ורבת־הפנים של כל ארחות החיים וצורות התרבות, ששלטו בישראל כמה מאות שנים אחרי חתימת כתבי־הקדש, ובעוד העם מעורה באדמתו. בצדו של המקרא, מכרה הזהב הטהור של השפה העברית הקדמונית, משמשת לנו המשנה מחצב אין־תכלה בן מעמקים עצומים של אותה הלשון העברית עצמה בפניה החדשות, כאשר נגלתה בימי חיותה האחרונים, בטרם נתקה כולה משרשי החיים הממשיים ובעוד לא נעתקה כָלה מפי העם. עוד דורי דורות יסיעו מן המחצב הזה אבנים וצרורות לבנין לשוננו ולתקומתה השלמה בפה ובכתב, הואיל ולשון המשנה, לפי כל תכונתה, קרובה לדרך המחשבה והדבור של בן זמננו קרבה יתרה מלשון המקרא." ~ חיים נחמן ביאליק
"מעשה ידיו של רבי יהודה הנשיא, שחי במפנה המאות השנייה והשלישית לספירה, היא המשנה, ולא הרבה אחריה נתחברה התוספתא, חיבור הדומה למשנה במבנהו ואשר שמו מעיד על מגמתו להיות מעין השלמה והרחבה של האמור במשנה. שני חיבורים אלו ביקשו להקיף תחומים רחבים של חיי הדת והמעשה, החל במצוות ובדינים שעניינם עבודת האדמה, המשך בכל מה שקשור ללוח השנה היהודי, למסגרת המשפחה או החברה, וכלה בעניינים שבתחום הפולחן, ובצד זה נמצא בהם גם לא מעט מסורות אגדיות." ~ אביגדור שנאן
"לשון המשנה היא עברית, אבל היא שונה מלשון המקרא בדקדוקה ובאוצר מילותיה, אף אין במשנה סימן של תרגום משפה אחרת. השפיעו על כך, כאמור, חיבתו המיוחדת של רבי יהודה הנשיא ללשון העברית ורתיעתו מהשפה הארמית. יחד עם זאת, המשנה הכניסה לאוצרה מלים שונות בהשפעת השפה הארמית. יש לזכור גם כי לא כל השפה העברית הקדומה נשתמרה בספרי המקרא, ולכן ייתכן שרבות מהמלים המצויות במשנה ואינן מצויות במקרא, בכל זאת מקורן כבר בימי המקרא. פה ושם מצויות במשנה גם מלים שאולות מיוונית ומרומית." ~ אהרן אופנהיימר

Remove ads

דף ציטוטים מורחב – סדר זרעים

"מַה מָקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ? אָמַר לָהֶם, בִּכְנִיסָתִי - אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תְּאַרַע תַּקָּלָה עַל יָדִי. וּבִיצִיאָתִי - אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָאָה עַל חֶלְקִי." ~ מסכת ברכות, פרק ד', משנה ב'
"אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר: הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרְאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה. אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא: כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ; וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם." ~ מסכת פאה, פרק א', משנה א'
"אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים. לא מתמרים שבהרים, ולא מפירות שבעמקים, ולא מזיתי שמן שאינם מן המובחר." ~ מסכת בכורים, פרק א', משנה ג'

Remove ads

דף ציטוטים מורחב – סדר מועד

"כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה, בֵּין שֶׁקּוֹרִים בָּהֶן וּבֵין שֶׁאֵינָן‏ קוֹרִים בָּהֶם. אַף עַל פִּי כְתוּבִין‏ בְּכָל לָשׁוֹן, טְעוּנִים גְּנִיזָה." ~ מסכת שבת, פרק טז, משנה א
"עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; וְשֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ." ~ מסכת יומא, פרק ח', משנה ט'
"כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי." ~ מסכת סוכה, פרק ב, משנה ט
"אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם: בְּאֶחָד בְּנִיסָן, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִמְלָכִים וְלִרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְשָׁנִים, וְלִשְׁמִטִּין וּלְיוֹבְלוֹת, לִנְטִיעָה וְלִירָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ." ~ מסכת ראש השנה, פרק א, משנה א

Remove ads

דף ציטוטים מורחב – סדר נשים

"בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מְמָאֲנִין אֶלָּא אֲרוּסוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֲרוּסוֹת וּנְשׂוּאוֹת." ~ מסכת יבמות, פרק י"ג, משנה א'
"בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ." ~ מסכת סוטה, פרק א', משנה ז'
"מִשֶּׁמֵּת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, פָּסַק הָעֹשֶׁר מִן הַחֲכָמִים. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא, בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה." ~ מסכת סוטה, פרק ט', משנה ט"ו
"מִי שֶׁיָּצָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ לִמְדִינַת הַיָם, וּבָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, וְאָמַר: אִשָּׁה שֶׁיָּצָאת עִמִּי לִמְדִינַת הַיָּם, הֲרֵי הִיא זוֹ, וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה." ~ מסכת קידושין, פרק ד', משנה י'
" "מְנֻדֶּה אֲנִי לְךָ" – רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה חוֹכֵךְ בָּזֶה לְהַחֲמִיר". ~ מסכת נדרים, פרק א', משנה א'
"אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי". ~ מסכת סוטה, פרק ה', משנה ב' וושם משנה ד'.

Remove ads

דף ציטוטים מורחב – סדר נזיקין

"שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית, זֶה אוֹמֵר: אֲנִי מְצָאתִיהָ, וְזֶה אוֹמֵר: אֲנִי מְצָאתִיהָ, זֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, וְזֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְיַחֲלֹקוּ." ~ מסכת בבא מציעא (פרק א', משנה א')
"מַה בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת? דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת פּוֹתְחִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת פּוֹתְחִין לִזְכוּת, וְאֵין פּוֹתְחִין לְחוֹבָה." ~ מסכת סנהדרין ( פרק ד', משנה א')
"אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי? וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי?" ~ מסכת אבות (פרק א', משנה י"ד)
"עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע; אֱמֹר מְעַט, וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה; וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת." ~ מסכת אבות (פרק א', משנה ט"ו)

Remove ads

דף ציטוטים מורחב – סדר קדשים

"הַכֹּל שׁוֹחֲטִין וּשְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה,חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן,שֶׁמָּא יְקַלְקְלוּ בִּשְׁחִיטָתָן." ~ מסכת חולין (פרק א, משנה א')
"יֵשׁ בַּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, כֵּיצַד? אֶחָד שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הַנָּאֶה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וְאֶת הַכָּעוּר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סֶלַע." ~ מסכת ערכין (פרק ג', משנה א')

דף ציטוטים מורחב – סדר טהרות

"כל משקה שתחלתו לרצון אף על פי שאין סופו לרצון, או שסופו לרצון אף על פי שאין תחלתו לרצון, הרי זה בכי יותן." ~ מסכת מכשירין (פרק א', משנה א')
"משקה טבול יום, כמשקין שהוא נוגע בהן. אלו ואלו, אינן מטמאין." ~ מסכת טבול יום (פרק ב', משנה א')