ז'ול רנאר

ז'ול רנאר

ז'ול רנאר (בצרפתית: Jules Renar;‏ 22 בפברואר 1864 - 22 במאי 1910), סופר צרפתי.

• "כשאדם מאושר לעשות הרבה נשאר: לנחם את הזולת."
• "האהבה הורגת את הבינה; המוח יוצר שעון חול עם הלב. הבינה מתרוקנת והלב מתמלא."
• "אם הכסף אינו גורם לך אושר, החזר אותו."
• "לכתוב זו צורת דיבור ללא הפרעה."
• "אדם בעל אופי, אין לו אופי נוח."
• "עד כמה אלוהים הרואה הכול חייב להשתעשע!"
• "אם אנו אומרים על אישה שהיא יפה, היא מאמינה שיש לה השראה."
• "מוח מטופל היטב לעולם אינו מתעייף."
• "אישה מדברת תמיד על גילה, אך אותו לעולם אינה מגלה."
• "פדנט הוא אדם המעכל רע מאוד את הידע."
• "אנשים רבים רצו להתאבד והסתפקו בכך לקרוע את תמונותיהם."
• "המוות היה חלום אילו יכולנו לפקוח עין מזמן לזמן."
• "עד כמה יכולנו להיות טובים יותר, ללא הפחד להיות מרומים."
• "אין זה די לחשוב; צריך לחשוב על משהו."
• "הניסיון הוא מתנה שימושית שאינה משמשת דבר."
• "אנו גומלים תמיד בהתעלמות מאלה המקבלים את דעתנו בקלות."
• "אושר אמיתי הוא להיזכר בהווה."
• "אין זה די להיות מאושר; יש צורך גם שהזולת לא יהיה כזה."
• "אדם נולד עם מגרעותיו; הוא רוכש את מידותיו הטובות."
• "אל נא תעירו את הצער שנרדם."
• "הבהירות היא הנימוס של הסופר."
• "יש לי חרדה מחרוזים; בעיקר בסיפורים."
• "דבר ודבר. זה עדיין האמצעי הטוב ביותר כדי לא להבחין בכך שהזולת הוא טיפש."
• "כאשר אני נותן שטר של מאה פרנק, אני נותן את המלוכלך ביותר."
• "קל יותר לא לבזבז כלל מאשר לבזבז קצת."

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ז'ול רנאר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ז'ול רנאר