אורי ניסן גנסין

"המחשבה תהיה חופשית."

אוּרי ניסן גְנֶסִין (ברוסית: Ури Нисан Гнесин)‏ (1879 - 1913), הוא סופר עברי, מראשוני הספרות העברית המודרנית.

מתוך כתביו

כללי

• "בנטות השמש תבוא."
• "המחשבה תהיה חופשית."
• "תוכן המוסריות זוהי התשוקה לחיים מלאים."
• "היו משחקים ומדברים ומתלוצצים ומשוררים מעט."
• "שירה אחת נוגה ופראית משירות המולדת שלו הרחוקה."
• "פניה הכהים של זו שהיו תכופות נוגים למדי היו אורים ואורים מיום ליום."
• "זו הייתה אותה מנגינה, שהיו קוראים לה מנגינת המוות. מנגינה נוגה וחודרת למצולות הומות ומלאתי צלילי חלום רחוק."
• "רגיל אנוכי תמיד, מדי קוראי באיזה ספר, לתאר לי בדמיוני את מעמדו של אותו סופר באותה שעה, שהוא יושב ומטפל ביצירתו."
• "באים בני אדם נוטלים את החיים ועושים אותם ויתוּרים ויתוּרים כבר בשחר אביבם."
• "הִפנה משהו את עיניו מבלי משים וירא פתאום את השמַים, אשר מעֵבר לשמשות, והנה הם משוחררים והם גבוהים עוד  ועמוקים."

מתוך "אצל"

• "התלהבות זו של שתיקה, אותה התלהבות שאינה שוֹאגת, אלא שוֹקקת במסתרים וּמַפרה פחות או יותר את הנפש, זו אינה מבצבצת מתוֹכם."
• "דינה, שיצאה, כנראה, ממיטתה, פתחה לו, כשטלית קלה חבוּשה בחפזה לכתפיה החשופות והמתכווצוֹת ושיניה נוקשות קצת בפיה ונשימתה שוֹאנת במקצת, והביאתהו חדריה כשהיא נוּגה ושותקת. היה הדבר דוֹמה, כאילו חיכתה לוֹ והייתה בטוחה בו שיבוא, וכשבא הרי זו מַכּירה לו טובה."

נאמר עליו

• "האינדיווידואליסט הלירי המעודן." ~ אבנר הולצמן
• "החידוש שחידש גנסין ביצירת רצף סיפורי המתקדם לא במהלך לינארי סיבתי של זמן מרחב אלא במעקב אחר תנועות הזיכרון והחשיבה הזורמת." ~ דן מירון