”מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חברו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסים ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין ואינו מכניס לתוכה תגרין“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף צט, עמוד ב)
מאכדית: tamkāru בהגיית: תמְכּרֻ בהוראת: 'סוחר' (הגייתה העברית של האות m נעלמה בתוך k שהפכה לg), שבאכדית נובעת משורש mkr 'מכר' מקביל לעברית (makāru 'מכר', mākiru 'מוכר'), ולכן נהוג לשייך את תיבת: "תגר" כקשורה לשורש השמי מ־כ־ר בדרך של עיוות (או חילוף) בהגיית העיצורים: ק'-ג' (k/g.[1]) מהאכדית, מילה זו חדרה באותה משמעות גם לארמית\סורית ܬܰܓܳܪܳܐ (תָגַרַא) ומשם לערבית تاجِر(תַאגִ'ר). תאג'ר הוא גם שם משפחה המצוי אצל יהודים [2].
השוו לניב אשורי (של השפה האכדית) בה מצוי כשם פרטי: 'תַגַרַא' (Tagara כמשלח היד בהוראת מוכר )
יש הגוזרים את התיבה הרוסית בהגיית: תֹּרְג (торг) בהוראת מסחר,מקח, תיבה זו מופיעה בערבית משם עברה לטאטארית, ומטאטארית לרוסית [3]
”"עשרים וששה דורות היתה האל"ף קורא תגר לפני כסאו של הקדוש ברוך הוא אמרה לפניו רבש"ע אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי"“ (בראשית רבה, פרשה א, סימן י)