שש
מוויקימילון, המילון החופשי
לערך העוסק בפועל במקראי שָׁשׁ או שׁוֹשָׂה; ראו שָׁס.
שֵׁשׁ א
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שש |
הגייה* | shesh |
חלק דיבר | שם מספר |
מין | נקבה |
שורש | שׁ־שׁ־י/ה (תנייני) |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ז׳ שִׁשָּׁה, שֵׁשֶׁת־ |
- שלושה זוגות.
- המספר שש הוא המספר המושלם הקטן ביותר, כלומר: הוא שווה לסכום מחלקיו – .
- ”כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם“ (שמות כא, פסוק ב)
גיזרון
- מפרוטו-שמית -šidṯ* (שִׁדְתֿ). צורה זו שרדה בדרום־ערבית (כפי שהיא משתקפת בכתיב העיצורי), ואילו בשפות השמיות האחרות עברה תמורות מגוונות בשל מבנה הפונטי החריג, בנוסף למעתקי ההגאים הסדירים. בערבית שרדה ה-ד' המקורית במילה سَادِس (סַאדִס) שפירושה "שישי" (אך ה-תֿ' נידמתה ל-ס'). בעברית חלה הידמות של ה-ד' ל-תֿ' (> *שִׁתּֿ), בהמשך חל מעתק *תֿ' > שׁ', ובסופו של התהליך התקבלה הצורה שֵׁשׁ.
- השוו לצורות האחרות בשפות שמיות, פיניקית: 𐤔𐤔 (שׁשׁ), אכדית: 𒅆𒅖𒊺𒀉 (šeššet), געז: ስሱ (סֵסֻ), אוגריתית: 𐎘𐎘 (תֿתֿ), ארמית: שֶׁת, ערבית: سِتّ (סִתּ). השוו גם מצרית: sjsw.
צירופים
- בשש אחרי המלחמה
- שש אמות באדמה
- שש בש
- שש עשרה
נגזרות
- שישה
- שישי
- שישים
- שישית
תרגום
קישורים חיצוניים
![]() |
שֵׁשׁ ב
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שש |
הגייה* | shesh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא סוג של בד יוקרתי.
- ”וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.“ (בראשית מא, פסוק מב)
- ”וְאֶת-הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם.“ (שמות כו, פסוק א)
- ”מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.“ (משלי לא, פסוק כב)
גיזרון
- הבד הנקרא 'שש' כנראה ממקור מצרי. הזכרתו במקרא קשורה במצרים וכך גם מאשר הממצא הארכאולוגי. במילונו של האגיפטולוס ווליס באדג': ses.t - מין בד יוקרתי,[1] אמנם במילונים אחרים šs, או šs.t הם בהט, להלן הירוגליף:
- ערבית שֲׁאשׁ شاش בהוראת פשתן ,מלמלה, מושאלת (בתיווך) לאנגלית בהגיית שַׂשְׁ: sash בהוראת "יריעת בד לקישוט הנכרכת סביב הגוף" [2].
- עפ"י התוספתא 'שש' הוא פשתן שאין להביאו מן הקנווס ”שש זה פשתן, הביאה מן הנקבות (קנבוס) - פסולה“ (תוספתא, מסכת מנחות – פרק ט, הלכה ז)
שֵׁשׁ ג
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שש |
הגייה* | shesh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא שיש.
- ”שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל-אַדְנֵי-פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים.“ (שיר השירים ה, פסוק טו)
- ”חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי-בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל-גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.“ (אסתר א, פסוק ו)
גיזרון
- הצורה המקוצרת שֵש היא כנראה צורת נסמך של המילה שיש (בדומה לבֵת ספר).
שָׂשׂ
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.