שש

לערך העוסק בפועל במקראי שָׁשׁ או שׁוֹשָׂה; ראו שָׁס.

שֵׁשׁ א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שש
הגייה*	shesh
חלק דיבר	שם מספר
מין	נקבה
שורש	שׁ־שׁ־י/ה (תנייני)
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ז׳ שִׁשָּׁה, שֵׁשֶׁת־

מספרים
6
גימטריה	ו'
ערבית	٦
רומית	VI
מורס	-....
ברייל	?
ספרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
מספרים אחרים
10 12 100 1000 10000

1. שלושה זוגות.

   • המספר שש הוא המספר המושלם הקטן ביותר, כלומר: הוא שווה לסכום מחלקיו – ${\displaystyle 1+2+3=6}$.
   • ”כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם“ (שמות כא, פסוק ב)

גיזרון

• מפרוטו-שמית -šidṯ* (שִׁדְתֿ). צורה זו שרדה בדרום־ערבית (כפי שהיא משתקפת בכתיב העיצורי), ואילו בשפות השמיות האחרות עברה תמורות מגוונות בשל מבנה הפונטי החריג, בנוסף למעתקי ההגאים הסדירים. בערבית שרדה ה-ד' המקורית במילה سَادِس (סַאדִס) שפירושה "שישי" (אך ה-תֿ' נידמתה ל-ס'). בעברית חלה הידמות של ה-ד' ל-תֿ' (> *שִׁתּֿ), בהמשך חל מעתק *תֿ' > שׁ', ובסופו של התהליך התקבלה הצורה שֵׁשׁ.
• השוו לצורות האחרות בשפות שמיות, פיניקית: 𐤔𐤔 (שׁשׁ), אכדית: 𒅆𒅖𒊺𒀉 (šeššet), געז: ስሱ (סֵסֻ), אוגריתית: 𐎘𐎘 (תֿתֿ), ארמית: שֶׁת, ערבית: سِتّ (סִתּ). השוו גם מצרית: sjsw‏‏‏‏.

צירופים

• בשש אחרי המלחמה
• שש אמות באדמה
• שש בש
• שש עשרה

נגזרות

• שישה
• שישי
• שישים
• שישית

תרגום

• אנגלית: six‏‏‏‏
• ארמית: שִׁתָּא
• גרמנית: sechs‏‏‏‏
• יוונית: έξι‏‏‏‏ (תעתיק: éxi)
• יידיש: זעקס‏‏‏‏
• לטינית: sex‏‏‏‏
• ספרדית: seis‏‏‏‏
• ערבית: سِتّ‏‏‏‏ (הגייה: סִתּ)
• צרפתית: six‏‏‏‏
• רוסית: шесть‏‏‏‏ (תעתיק: šestʹ)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שש

שֵׁשׁ ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שש
הגייה*	shesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא סוג של בד יוקרתי.

   • ”וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.“ (בראשית מא, פסוק מב)
   • ”וְאֶת-הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם.“ (שמות כו, פסוק א)
   • ”מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.“ (משלי לא, פסוק כב)

גיזרון

1. הבד הנקרא 'שש' כנראה ממקור מצרי. הזכרתו במקרא קשורה במצרים וכך גם מאשר הממצא הארכאולוגי. במילונו של האגיפטולוס ווליס באדג': ses.t - מין בד יוקרתי,^[1] אמנם במילונים אחרים šs, או šs.t הם בהט, להלן הירוגליף:

• ערבית שֲׁאשׁ شاش בהוראת פשתן ,מלמלה, מושאלת (בתיווך) לאנגלית בהגיית שַׂשְׁ: sash בהוראת "יריעת בד לקישוט הנכרכת סביב הגוף" ^[2].
• עפ"י התוספתא 'שש' הוא פשתן שאין להביאו מן הקנווס ”שש זה פשתן, הביאה מן הנקבות (קנבוס) - פסולה“ (תוספתא, מסכת מנחות – פרק ט, הלכה ז)

שֵׁשׁ ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שש
הגייה*	shesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא שיש.

   • ”שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל-אַדְנֵי-פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים.“ (שיר השירים ה, פסוק טו)
   • ”חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי-בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל-גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.“ (אסתר א, פסוק ו)

גיזרון

1. הצורה המקוצרת שֵש היא כנראה צורת נסמך של המילה שיש (בדומה לבֵת ספר).

שָׂשׂ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שש
שורש וגזרה	שׂ־י־שׂ, גזרת נע"ו/י
בניין	פָּעַל (קַל)

1. שמח, עלז.

   • ”...כִּי יָשׁוּב יהוה לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר־שָׂשׂ עַל־אֲבֹתֶיךָ.“ (דברים ל, פסוק ט)
   • ”שִׂמְחוּ אֶת־יְרוּשָׁלִַם, וְגִילוּ בָהּ כָּל־אֹהֲבֶיהָ; שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ, כָּל-הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ.“ (ישעיהו סו, פסוק י)
   • ”וְשַׂשְׂתִּי עֲלֵיהֶם, לְהֵטִיב אוֹתָם; וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת בֶּאֱמֶת, בְּכָל־לִבִּי וּבְכָל־נַפְשִׁי.“ (ירמיהו לב, פסוק מא)
   • ”וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהוה; תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתו.“ (תהלים לה, פסוק ט)
   • ”שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת חַג, / מַחֲאוּ כַּפַּיִם. / נַגְּנוּ וְשִׁירוּ בְּקוֹל חָזָק / וּבִמְצִלְתַּיִם“ (שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת חַג , מאת בנימין כספי בזֶמֶרֶשֶׁת)
   • לא ששתי להישאר בעבודה עד מאוחר, עשיתי זאת בלית בררה.

צירופים

• שישו ושמחו
• שש אלי קרב

נגזרות

• משוש

מילים נרדפות

• גל
• עלז
• עלץ
• שמח

תרגום

• אנגלית: rejoice‏‏‏‏

ראו גם

• התלהב

הערות שוליים

1. E.A Wallis Budge, An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, 1920, pp. 695.
2. מחבר הברית הישנה (בבראשית מא) העדיף את תיבת robe בהוראת גלימה