שרף

לערך העוסק בשָׂרָף שם נלוה למשק אלכוהולי; ראו הצירוף יין שרף.

שָׂרַף

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שרף
שורש וגזרה	שׂ־ר־ף, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הבעיר, כילה או הרס דבר מה על ידי הבערתו באש.

   • ”וְאִם-יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן-הַלֶּחֶם עַד-הַבֹּקֶר וְשָׂרַפְתָּ אֶת-הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ לֹא יֵאָכֵל כִּי-קֹדֶשׁ הוּא“ (שמות כט, פסוק לד)
   • ”וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִקַּח אֶת־אִשָּׁה וְאֶת־אִמָּהּ זִמָּה הִוא; בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן, וְלֹא־תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכְכֶם“ (ויקרא כ, פסוק יד)
   • "אמרת לי לשרוף את מכתבייך. אך אני חייב לשכוח אותך קודם." (ג'ון אדמס לאישתו)
   • במקום שבו שורפים ספרים ישרפו לבסוף גם בני אדם.

2. הרס משהו על ידי שימוש בחום גבוה מדי, או שימוש בחום לזמן ארוך מדי.

   • שוב שרפתי את העוגיות! זו הפעם השנייה היום שאני שוכח אותן בתנור.
   • הספר עשה לאחותי פן יותר מדי זמן ושרף לה את השיער.

3. [עממי] גרם לתחושה צורבת או לכוויה באזור מסוים בגוף.

   • "הכלור פשוט שורף בעיניה כל חלקה טובה." (משה גרטל על השחיינית הישראלית ורד בורוכובסקי ששוחה ללא משקפיי שחייה).
   • "ולא צריך לדבר כשאת הכל, אומרות העיניים / אומרות העיניים / וכשהפצע שורף" (כמה כוכב, מאת עברי לידר)

4. [עממי] גילה סוכן חשאי וכדו'. ובהרחבה, פסל מישהו, הוציא מישהו או משהו מיכולת לתפקד.

   • "ודווקא בגלל זה יש לשרוף אותו ואפילו לפסול את הרב שפירא מלהורות הלכה בישראל." (הרב יעקב מדן)
   • ילדי הכפר שרפו את יחידת המסתערבים במהלך מבצע.

5. [סלנג] בזבז משאב מסוים בכמות מופרזת (זמן, כסף וכד').

   • "חבל לשרוף שעות בדיונים על מי אמר את התשובה הנכונה. הרבה יותר חשוב להחליט מהי התשובה הנכונה." (ג'קסון בראון)
     

גיזרון

• באוגרתית: שרפ, ובארמית: שְׂרַף.
• במילונו של האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג', מופיע בלשון מצרית קדומה תיבת "שֶֹרֶפְ", "seref" בהוראת - חוֹם, ללהבה.^[1]

צירופים

• שרף את הגשר

נגזרות

• שריפה
• שרוף

מילים נרדפות

• איכל (1)
• בזבז (5)
• הבעיר (1)
• השחית (1, 5)
• חרך (2)
• כלה (1)
• פזר (5)
• צרב (2, 3)

ניגודים

• כיבה (1)
• הקפיא (1, 2)
• חסך (5)
• רכך (3)
• שכך (3)

תרגום

   העלה באש

איטלקית: bruciare‏, incendiare‏‏‏‏ אנגלית: burned‏‏‏‏ אספרנטו: bruligi‏‏‏‏ בולגרית: изга́рям‏‏‏‏ גרמנית: verbrennen‏‏‏‏ הולנדית: verbranden‏‏‏‏ הונגרית: éget‏, eléget‏‏‏‏ טורקית: yakmak‏‏‏‏ יוונית: καίω‏‏‏‏ יידיש: ברענען‏‏‏‏

יפנית: 燃やす‏‏‏‏ נורבגית: brenne‏‏‏‏ ספרדית: quemar‏‏‏‏ פולנית: palić‏, spalić‏‏‏‏ פורטוגזית: queimar‏‏‏‏ פינית: polttaa‏‏‏‏ צרפתית: brûler‏‏‏‏ קוריאנית: 태우다‏‏‏‏ רומנית: arde‏‏‏‏ רוסית: жечь‏, сжига́ть‏, пали́ть שוודית: bränna‏‏‏‏

   חימם יותר מדי

אנגלית burned‏‏‏‏ בולגרית: прегрявам‏‏‏‏ הולנדית: laten‏, aanbranden‏‏‏‏ יוונית: καίω‏‏‏‏

יפנית: 焦がす‏‏‏‏ פולנית: spalić‏‏‏‏ סקוטית: scowder‏‏‏‏

ראו גם

• אש
• צריבה

השורש שׂרף

ניתוח דקדוקי לשורש משמעות עיקרית הבערה באש גזרה גזרת השלמים הופיע לראשונה בלשון המקרא נטיות הפעלים שׂ־ר־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל שָׂרַף שׂוֹרֵף (ב׳ פעוּל: שָׂרוּף) יִשְׂרֹף שְׂרֹף לִשְׂרֹף נִפְעַל נִשְׂרַף נִשְׂרָף יִשָּׂרֵף -אין- לְהִשָּׂרֵף הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פֻּעַל -שֹֹרַף -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

שֹׂרַף

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שורף
שורש וגזרה	שֹ־ר־ף
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא סביל פנימי של בניין קל. נשרף, הועלה באש. נחרך או נתכלה בלהבות.

   • ”אֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה וְהִנֵּה שֹׂרָף וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן“ (ויקרא י, פסוק טז)

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא.

ראו גם

• בֻּעַר

שָׂרַף

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ש־ר־ש
בניין

1. לשון חז"ל [לא בשימוש] שתה, גמע.

   • ”וַהֲלֹא קֵבַת עוֹלָה חֲמוּרָה מִקֵּבַת נְבֵלָה, וְאָמְרוּ, כֹּהֵן שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה – שׂוֹרְפָהּ חַיָּה, וְלֹא מוֹעֲלִין.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ב, משנה ה)

גיזרון

• מקבילה בערבית شَرِبَ‏‏‏‏ (שַׁרִבַ) באותה משמעות.

השורש שׂרף

ניתוח דקדוקי לשורש משמעות עיקרית הבערה באש גזרה גזרת השלמים הופיע לראשונה בלשון המקרא נטיות הפעלים שׂ־ר־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל שָׂרַף שׂוֹרֵף (ב׳ פעוּל: שָׂרוּף) יִשְׂרֹף שְׂרֹף לִשְׂרֹף נִפְעַל נִשְׂרַף נִשְׂרָף יִשָּׂרֵף -אין- לְהִשָּׂרֵף הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פֻּעַל -שֹֹרַף -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

שְׂרָף

גם שְׁרָף. הגיה נפוצה שָֹרָף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שרף
הגייה*	sraf
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׂ־ר־ף
דרך תצורה	משקל קְטָל
נטיות	ר׳ שְׂרָפִים; שְׂרַף־

1. חומר נוזלי וצמיגי הניגר מצמחים לצורכי הגנה עצמית, המופרש בעיקר לאחר פגיעה בצמח. בשימוש מודרני, המילה שרף יכולה להתייחס גם לחומר דומה המופק בצורה מלאכותית.

   • מיד אחרי שעשינו חתך בגזע העץ, הוא הפריש שרף שנועד להגן עליו מפני חרקים, פטריות וטפילים.
   • ידעת שאבן הענבר עשויה משרף שהתאבן במעמקי האדמה?
   • "והוא נטע אשר לו שורש בארץ גזעו [...] והשרף הנוטף ממנו אף כי יסריח מאוד ישימו אותו הפרסיים תוך מאכליהם" (שמשון בלוך, שבילי עולם א')
   • "הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף" (מסכת כריתות, ו' א')

גיזרון

• ככל הנראה נגזר מהפועל שָׂרַף.
• נראה שמקור המילה עוד מתקופת המשנה, לדוגמה: "השוליק המוליח בשדה חייב. המכמיר באדמה פטור. המטבל בשדה פטור. הפוצע זיתים שיצא השרף פטור[...]" (מעשרות, פרק ד', משנה א').

צירופים

• יין שרף^{[דרוש מקור]}
• שרף אפוקסי
• שרף אקרילי
• שרף פוליאסטר
• שרף ויניל
• שרף ערבי
• ורנית שרף

תרגום

• איטלקית: resina‏‏‏‏
• אירית: roisín‏‏‏‏
• אנגלית: resin‏‏‏‏
• אספרנטו: rezino‏‏‏‏
• גרמנית: Harz‏‏‏‏
• הונגרית: gyanta‏‏‏‏
• ספרדית: resina‏‏‏‏
• פולנית: żywica‏‏‏‏
• פורטוגזית: resina‏‏‏‏
• פינית: hartsi‏‏‏‏
• צרפתית: résine‏‏‏‏
• רומנית: rășină‏‏‏‏
• רוסית: смола‏‏‏‏
• שוודית: kåda‏‏‏‏

מידע נוסף

• המילה מופיעה במשנה גם בצורה סרף: "רבי אליעזר אומר, אף המעמיד בסרף העורלה, אסור. אמר רבי יהושוע, שמעתי בפירוש, שהמעמיד בסרף העלין, ובסרף העיקרין--מותר; בסרף הפגין--אסור, מפני שהוא פרי." (מסכת עורלה, פרק א', משנה ז')

ראו גם

• ענבר
• מור
• לבונה
• מסטיקא
• לשד
• צרי

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שרף

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שרף