שרף
מוויקימילון, המילון החופשי
לערך העוסק בשָׂרָף שם נלוה למשק אלכוהולי; ראו הצירוף יין שרף.
שָׂרַף
ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שרף |
שורש וגזרה | שׂ־ר־ף, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- הבעיר, כילה או הרס דבר מה על ידי הבערתו באש.
- ”וְאִם-יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן-הַלֶּחֶם עַד-הַבֹּקֶר וְשָׂרַפְתָּ אֶת-הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ לֹא יֵאָכֵל כִּי-קֹדֶשׁ הוּא“ (שמות כט, פסוק לד)
- ”וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִקַּח אֶת־אִשָּׁה וְאֶת־אִמָּהּ זִמָּה הִוא; בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן, וְלֹא־תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכְכֶם“ (ויקרא כ, פסוק יד)
- "אמרת לי לשרוף את מכתבייך. אך אני חייב לשכוח אותך קודם." (ג'ון אדמס לאישתו)
- במקום שבו שורפים ספרים ישרפו לבסוף גם בני אדם.
- הרס משהו על ידי שימוש בחום גבוה מדי, או שימוש בחום לזמן ארוך מדי.
- שוב שרפתי את העוגיות! זו הפעם השנייה היום שאני שוכח אותן בתנור.
- הספר עשה לאחותי פן יותר מדי זמן ושרף לה את השיער.
- [עממי] גרם לתחושה צורבת או לכוויה באזור מסוים בגוף.
- [עממי] גילה סוכן חשאי וכדו'. ובהרחבה, פסל מישהו, הוציא מישהו או משהו מיכולת לתפקד.
- "ודווקא בגלל זה יש לשרוף אותו ואפילו לפסול את הרב שפירא מלהורות הלכה בישראל." (הרב יעקב מדן)
- ילדי הכפר שרפו את יחידת המסתערבים במהלך מבצע.
- [סלנג] בזבז משאב מסוים בכמות מופרזת (זמן, כסף וכד').
- "חבל לשרוף שעות בדיונים על מי אמר את התשובה הנכונה. הרבה יותר חשוב להחליט מהי התשובה הנכונה." (ג'קסון בראון)
- "חבל לשרוף שעות בדיונים על מי אמר את התשובה הנכונה. הרבה יותר חשוב להחליט מהי התשובה הנכונה." (ג'קסון בראון)
גיזרון
- באוגרתית: שרפ, ובארמית: שְׂרַף.
- במילונו של האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג', מופיע בלשון מצרית קדומה תיבת "שֶֹרֶפְ", "seref" בהוראת - חוֹם, ללהבה.[1]
צירופים
- שרף את הגשר
נגזרות
- שריפה
- שרוף
מילים נרדפות
ניגודים
תרגום
העלה באש
|
ראו גם
השורש שׂרף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שֹׂרַף
ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שורף |
שורש וגזרה | שֹ־ר־ף |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא סביל פנימי של בניין קל. נשרף, הועלה באש. נחרך או נתכלה בלהבות.
גיזרון
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
ראו גם
שָׂרַף
ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ש־ר־ש |
בניין |
- לשון חז"ל [לא בשימוש] שתה, גמע.
- ”וַהֲלֹא קֵבַת עוֹלָה חֲמוּרָה מִקֵּבַת נְבֵלָה, וְאָמְרוּ, כֹּהֵן שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה – שׂוֹרְפָהּ חַיָּה, וְלֹא מוֹעֲלִין.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ב, משנה ה)
גיזרון
- מקבילה בערבית شَرِبَ (שַׁרִבַ) באותה משמעות.
השורש שׂרף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שְׂרָף
גם שְׁרָף. הגיה נפוצה שָֹרָף
- חומר נוזלי וצמיגי הניגר מצמחים לצורכי הגנה עצמית, המופרש בעיקר לאחר פגיעה בצמח. בשימוש מודרני, המילה שרף יכולה להתייחס גם לחומר דומה המופק בצורה מלאכותית.
- מיד אחרי שעשינו חתך בגזע העץ, הוא הפריש שרף שנועד להגן עליו מפני חרקים, פטריות וטפילים.
- ידעת שאבן הענבר עשויה משרף שהתאבן במעמקי האדמה?
- "והוא נטע אשר לו שורש בארץ גזעו [...] והשרף הנוטף ממנו אף כי יסריח מאוד ישימו אותו הפרסיים תוך מאכליהם" (שמשון בלוך, שבילי עולם א')
- "הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף" (מסכת כריתות, ו' א')
גיזרון
- ככל הנראה נגזר מהפועל שָׂרַף.
- נראה שמקור המילה עוד מתקופת המשנה, לדוגמה: "השוליק המוליח בשדה חייב. המכמיר באדמה פטור. המטבל בשדה פטור. הפוצע זיתים שיצא השרף פטור[...]" (מעשרות, פרק ד', משנה א').
צירופים
תרגום
מידע נוסף
- המילה מופיעה במשנה גם בצורה סרף: "רבי אליעזר אומר, אף המעמיד בסרף העורלה, אסור. אמר רבי יהושוע, שמעתי בפירוש, שהמעמיד בסרף העלין, ובסרף העיקרין--מותר; בסרף הפגין--אסור, מפני שהוא פרי." (מסכת עורלה, פרק א', משנה ז')
ראו גם
קישורים חיצוניים
![]() |
![]() |
שָׂרָף א
שָׂרָף ב
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.