האות השמונה־עשרה באלפבית העברי; כאשר היא מופיעה בסוף מילה צורתה "ץ". בגימטריה ערכה 90 וערכה כאות סופית (ץ) 900. מייצגת עיצור לשוני מחוכך[1] בלתי־קולי, אחד מהעיצורים השורקים. אחת מחמש אותיות מנצפ"ך.
האות צ׳ מייצגת שלושה עיצורים בפרוטו־שמית: צ׳ מקורית, עיצור שמקבילתו בארמית ובערבית הוא ט', ועיצור שמקבילתו בארמית הוא ע'[2].
גיזרון
האות קרויה צָד ע"ש צורתה בכתב העברי העתיק (𐤑) כצמח כלשהו, או לחילופין כקרס לדיג.
צורת האות הסופית היא הקדומה מבין השניים, ובאמצע הכתיבה נוספה לאות זנב.