פיקח

פִּקֵּחַ א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פיקח
הגייה*	pikeakh
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	פ־ק־ח, גזרת השלמים,ל"ג
דרך תצורה	משקל קִטֵּל
נטיות	ר׳ פִּקְחִים

1. בעל ראיה חדה; שאינו עִוֵּר.

   • ”וְשֹׁחַד, לֹא תִקָּח: כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים.“ (שמות כג, פסוק ח)
   • ” וַיֹּאמֶר יהוה אֵלָיו, מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם; אוֹ מִי־יָשׂוּם אִלֵּם, אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר – הֲלֹא אָנֹכִי, יהוה?!“ (שמות ד, פסוק יא)^[1]

2. בעל שמיעה חדה; שאינו חֵרֵשׁ.

   • ”שני אחים פיקחים נשואים לשתי אחיות, אחת פיקחת ואחת חירשת.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק יד, משנה ד)
   • ” וַיֹּאמֶר יהוה אֵלָיו, מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם; אוֹ מִי־יָשׂוּם אִלֵּם, אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר – הֲלֹא אָנֹכִי, יהוה?!“ (שמות ד, פסוק יא)^[1]

3. שמחשבתו בהירה וצלולה.

   • ”היה מקריב שתי הלחם ונטמאו בידו אומרין לו הוי פקח ושתוק.“ (תוספתא, מסכת מנחות – פרק ג, הלכה ד)
   • "יודע חקלאי פיקח, / והוא הנחיל זאת לצבא, / כי את הזן יש לשבח / ולהיטיב בהרכבה." (הורה היאחזות, מאת יחיאל מוהר)
   • הילד הפיקח פתר את שאלות המבחן בקלות.

4. (הלכה) אדם שהוא אחראי למעשיו, בעל זכויות וחובות בהלכה היהודית.

   • ”שור של פיקח שנגח שור של חרש, שוטה וקטן - חייב; ושל חרש, שוטה וקטן, שנגח שור של פיקח - פטור“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ד, משנה ד)
   • ”שומע ואינו מדבר - זה הוא אילם; מדבר ואינו שומע - זה הוא חרש; זה וזה - הרי הן כפיקח לכל דבר“ (תוספתא, מסכת תרומות – פרק א, הלכה ב)

גזרון

• המשמעויות הרחבות נובעות מהפועל פָּקַח ומשמעות התואר בבסיס הוא פָּתוּחַ.
• (2) מן מכתבי לכיש ניתן להבחין בביטוי עברי שהיה נפוץ בתקופת המקרא המופיע בצורת ציווי-"פקח אוזן...(עבדך)" בהוראת עדכֵּן!,סָפֵּר!

מובאות נוספות

• בחז"ל גם פִּכֵּחַ

נגזרות

• פיקחי
• פִּקְּחוּת

מילים נרדפות

• חכם (3)
• נבון (3)

ניגודים

• טִפֵּשׁ (3)
• חרש שוטה וקטן (4)

תרגום

• אנגלית: sighted‏‏‏‏ (1)
• אנגלית: hearing‏‏‏‏ (2)
• אנגלית: clever‏, open eyed‏‏‏‏ (3)
• ערבית: ذَكِي‏‏‏‏ (3)

ראו גם

• פִּכֵּחַ

הערות שוליים

1. ↑  בפסוק זה מופיעה המילה 'פיקח' בין שני ניגודיה (חרש ועור). אפשר לראות כאן דוגמא לתופעה שנקראת בפי חז"ל '"מקרא נדרש לפניו ולאחריו" (או בשמה הלועזי – תקבולת יאנוס).

פָּקַח

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	פקח
שורש וגזרה	פ־ק־ח, גזרת השלמים,ל"ג
בניין	פָּעַל (קַל)

1. פתח, בפרט פתח עיניים או אוזניים.

   • "וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" (בראשית ג ז)
   • "וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע, וַיֹּאמַר, יְהוָה, פְּקַח-נָא אֶת-עֵינָיו וְיִרְאֶה; וַיִּפְקַח יְהוָה, אֶת-עֵינֵי הַנַּעַר, וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ, סְבִיבֹת אֱלִישָׁע" (מלכים ב ו יז)
   • "ראית [רָאוֹת] רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע" (ישעיהו מב כ)

גזרון

• את הצירוף המקראי 'פְּקַח־קוֹחַ' - ”שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ“ (ישעיהו סא, פסוק א) פירשו רוב הפרשנים כמקביל לצירוף "פתח אסוריהם", ואכן חוקרים מצאו קשר השאול מן מצרית-מאוחרת (700-1355 לפני ספירת הנוצרים) לפיו תיבת קוֹחַ המקראית מקבילה היא למילה שנהגתה: 'קְּאַּה' (השוו: qꜣḥ) שמשמעותה שימשה בתקופה קדומה בהוראת קולר, וכפועל בהוראת לקשור ולפיכך הצירוף המיקראי 'פתח קוח' בהוראת: פַתח-קולר או התיר קשר ^[1] . אחרים פרשו "קוח" כשם המתקשר עם תיבת:"לָקוּחַ". כלומר, האסירים ישוחררו ויילקחו חזרה, או לחליפין ישוחררו מהמקום אליו נלקחו. מאידך גיסא, רד"ק ואחרים פירשו את "פקחקוח" כמילה אחת מן השורש פ-ק-ח המשמש בהוראת "פָּקח", 'שמוכפל' כדוגמת תיבת - 'פתלתל' (חמרמרת, צהבהב) ^[1].

נגזרות

• פקיחה
• פָּקוּחַ
• פקחון
• פקחקוח

ניגודים

• אָטַם
• סָגַר
• עָצַם

הערות שוליים

1. ↑  רד"ק, "ספר השורשים לרד"ק, שורש פקח". ‏Hebrew Books‏, 15/10/2009.

פִּקֵּחַ ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	פיקח
שורש וגזרה	פ־ק־ח, גזרת השלמים,ל"ג
בניין	פִּעֵל

1. (פיקח על) הקפיד על ביצוע תהליך כלשהו.

   • ”מחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכין“ (משנה, מסכת שבת – פרק כג, משנה ד)
   • "אבל אדם שמפקח על ניכסי אשתו יש לו חזקה, שדרך הבעלים לפקח על ניכסי נשותיהן" (ירושלמי בבא בתרא פרק ג הלכה ה)
   • #:* הקבלן האחראי פיקח על תהליך הבנייה בקפידה.

2. פתח וחשף.

   • "מי שנפלה עליו מפולת--ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נוכרי ספק ישראל--מפקחין עליו" (משנה יומא ח ה)
   • "ר' יוסי בי ר' בון בשם רב חונא היה מפקח בגל ונתכוון להעלות צרור של זהובים עמו מותר" (ירושלמי שבת פרק יג הלכה ו)

צירופים

• לפקח את הגל
• מפוקח מין

נגזרות

• פִּקּוּחַ
• מפקח
• פַּקָּח
• התפקח

מילים נרדפות

• השגיח (1)
• ניטר
• שם עין (1)

ניגודים

• העלים עין (1)

מידע נוסף

• ממשמעות 2 קיימת נגזרת התפקח בעיקר בהשאלה שנפתח שכלו כגון שכור שהתפקח מיינו.

תרגום

• אנגלית: supervise‏, inspect‏‏‏‏

ראו גם

• התפקח
• בִּקֵּר (1)
• נִצֵּחַ (1)
• פיקוח נפש
• פֵּרֵק (2)
• שם לב (1)

פֻּקַּח

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	פוקח
שורש וגזרה	פ־ק־ח, גזרת השלמים,ל"ג
בניין	פֻּעַל

1. שהשגיחו עליו.

   • מחירי הדירות בשוק מפוקחים על־ידי משרד השיכון.

2. שפרקו אותו.

   • גל האבנים פוקח אבן אחר אבן עד שפורק כולו.

מילים נרדפות

• הושגח (1)

ניגודים

• הוזנח (1)