מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | |
הגייה* | sur |
חלק דיבר | |
מין | זכר |
שורש | ס־ו־ר |
דרך תצורה | |
נטיות | |
סגירה
- לשון המקרא יסוד,שורש,מהות. נאמר לרוב בהקשר שלילי
- ”אָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק (שרק), כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי ?! סוּרֵ֖י הַגֶּפֶן - נָכְרִיָּה“ (ירמיהו ב, פסוק כא)
- ”מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהוָה, כָּל-עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ; וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ, כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם-חַיִּים אֶת-יְהוָה“ (ירמיהו יז, פסוק יג)
- ”הזהירה תורה בל"ו מקומות ואמרי לה במ"ו מקומות בגר מפני שסורו רע“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף נט, עמוד ב).
- סור הערוה ומקור הנדה כור העוון ומבנה החטאה ?רוח? התועה ונעוה מגילת ההודיות, שורה 23
גיזרון
- בציווי על חג המצות נאמר: ”וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ“ (שמות יג, פסוק ז). שאור הוא חתיכה של בצק חמוץ המתפיחה את העיסה לפני האפייה והופכת אותה לחמץ. לכן בהשאלה שְׂאוֹר הוא יסוד ושורש, מקור היווצרות הדבר. צורתו המקורית של הביטוי 'חזר לסורו' הייתה כנראה 'חזר לשְׂאוֹרוֹ', כלומר 'חזר למקורו, למצבו הראשוני'. ואומנם בתלמוד הירושלמי מצוי הכתיב ”חזר לסיאורו“ (ירושלמי, מסכת עבודה זרה – דף ב, עמוד ב), ובמקצת כתבי היד של מכילתא דרבי ישמעאל מוצאים: לפי שסיאורו רע נזיקין / פרשה יח.