סגן

יש להוסיף לדף זה את הערך: סֶגֶן.

מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...

סגירה

השני-במעלה .
- ”כִּי-נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם, לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ, בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת; וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים, הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה--רִאשׁוֹנָה“ (עזרא ט, פסוק ב)
- ”וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי, וָאָרִיבָה אֶת-הַחֹרִים וְאֶת-הַסְּגָנִים, וָאֹמְרָה לָהֶם, מַשָּׁא אִישׁ-בְּאָחִיו אַתֶּם נשאים (נֹשִׁים); וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם, קְהִלָּה גְדוֹלָה“ (נחמיה ה, פסוק ז)

אכדית (ראס שמרה), בהגיית שַׁקַנֻ: šakanu מקביל לדרגת-שר. סנסקריט: בהגיית סֲג सग् sag בהוראת הפועל 'גֹנֶן' , (ממנה נגזר 'סגַנֲא' - सगण sagaṇa ) בהוראת 'להשתתף בכוח' (צבאי) .ערבית - (לאור חילופי ג-ח החלים במעתק בין עברית-ערבית) השוו, סחא ساحة בהוראת שטח,אזור.

ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סגן

סְגָן