נכון

נָכוֹן א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	כ־ו־ן
בניין	נִפְעַל

1. (יש לשכתב פירוש זה): התבסס התייצב עמד על עומדו.

   • ”וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם“ (שופטים טז, פסוק כט)
   • ”וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם“ (שמואל ב׳ ז, פסוק טז)
   • ” וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה“ (מלכים א׳ ב, פסוק מו)
   • ” וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה“ (יחזקאל טז, פסוק ז)

גיזרון

• מילה מקראית.
• שורש כ־ו־ן קיים גם באכדית בהוראות דומות, כגון התואר: 𒆠𒉡𒌝 (kīnum‏‏‏‏) בהוראת: יציב, נכון, צודק, אמין.

נגזרות

• נכונות

מילים נרדפות

• נתכן

ראו גם

• יתכן
• הוכן
• מוכן
• הִכּוֹן, היה בהכון
• כונן
• התכונן
• כֵּן

נָכוֹן ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נכון
הגייה*	nakhon
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	כ־ו־ן,גזרת נע"ו\י
דרך תצורה	משקל נִקְטָל
נטיות	נ׳ נְכוֹנָה, ר׳ נְכוֹנִים, נ"ר נְכוֹנות

1. אמיתי, החלטי, עומד במבחן המציאות.

   • אד איגנורנטיום, "טיעון מן הבורות", הוא טיעון מקבוצת כשלי הסחה בו נטען שבגלל שמשהו לא הוכח ככזב, הרי שהוא נכון. (אד איגנורנטיום, בוויקיפדיה)
   • ”וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל.“ (דברים יז, פסוק ד)

2. מתאים, ראוי וטוב.

   • עשית את הדבר הנכון בכך שהחזרת את הפריט האבוד לבעליו.

3. מילת הסכמה לגבי עובדות

   • נכון, פשוט לא שמתי לב לשגיאתי.

4. מוכן ומזומן. ערוך במצב כשיר לפעולה.

   • ”וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ“ (בראשית מא, פסוק לב)
   • ”וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה“ (שמות יט, פסוק טו)
   • "עם בוקר צח חלון נפקח / ואת ילדה צופה בו כך / כמו יונה הנכונה למעופה." (העיר הלבנה, מאת נעמי שמר)
   • אני נכון למלא חובתי.

גיזרון

• תואר מן הפועל דלעיל במקרא אין הכרח להתייחס למילה כתואר כלל.

צירופים

• אֶל נכון
• היה נכון (4)
• מצא לנכון
• היפים והנכונים

מילים נרדפות

• אמיתי(1)
• תקין (2)
• מוצדק (2)
• מוכן (4)

תרגום

• אנגלית: correct‏‏‏‏‏ (1,2) ; proper‏‏‏‏‏ (2) ; willing‏‏‏‏‏ (4)
• צרפתית: correct‏‏‏‏‏ (1,2) ; juste‏‏‏‏‏ (2)

השורש כון

השורש כ־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא גם על פי גזרת השלמים וגם על פי גזרת נע"ו/י, יתר הנטייה נעשית על פי גזרת נע"ו/י . נטיות הפעלים כ־ו־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל כֵּן נִפְעַל נָכוֹן נָכוֹן יִכּוֹן הִכּוֹן לְהִכּוֹן הִפְעִיל הֵכִין הִכְוִין מֵכִין מַכְוִין יָכִין יַכְוִין הָכֵן הַכְוֵן לְהָכִין לְהַכְוִין הֲכָנָה הַכְוָנָה הֻפְעַל הוּכַן מוּכָן יוּכַן -אין- -אין- פִּעֵל כִּוֵּן, כּוֹנֵן מְכַוֵּן, מְכוֹנֵן יְכַוֵּן, יְכוֹנֵן כַּוֵּן, כּוֹנֵן לְכַוֵּן, לְכוֹנֵן פֻּעַל כֻּוַּן, כּוֹנַן מְכֻוָּן, מְכוֹנָן יְכֻוַּן, יְכוֹנַן -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן מִתְכַּוֵּן, מִתְכּוֹנֵן יִתְכַּוֵּן, יִתְכּוֹנֵן הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן לְהִתְכַּוֵּן, לְהִתְכּוֹנֵן ראו גם ת־כ־ן (שורש תנייני)