מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נאד
הגייה * nod
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ד־ד
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות ר׳ נֹאדוֹת; נֹאד־, ר׳ נֹאדוֹת־
סגירה
נאד יין מספרד לשון המקרא שק העשוי מעור שלם של בעל חיים ומשמש ככלי קיבול לנוזלים .
”...וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים, לַחֲמוֹרֵיהֶם, וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים, וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים.“ (יהושע ט , פסוק ד )
”וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם כִּי צָמֵאתִי וַתִּפְתַּח אֶת נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ וַתְּכַסֵּהוּ.“ (שופטים ד , פסוק יט )
”וַיִּקַּח יִשַׁי חֲמוֹר לֶחֶם וְנֹאד יַיִן וּגְדִי עִזִּים אֶחָד וַיִּשְׁלַח בְּיַד-דָּוִד בְּנוֹ אֶל-שָׁאוּל.“ (שמואל א׳ טז , פסוק כ )
”נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה; שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ , הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ.“ (תהלים נו , פסוק ט )
[סלנג] פליטת גזים דרך פי הטבעת כתוצר לוואי של פעולת מערכת העיכול.
כאשר אוכלים שעועית יש לרוב הרבה נאדים . גיזרון
מקביל לאכדית: nādu , ארמית: נוֹדָא. נוֹד, נוֹדוֹת בלשון חז"ל.[1]
מידע נוסף
מקובלת גם צורת הכתיב "נוֹד", פעמים היא צורת מקור של הפועל נד . מומחש ב: ”נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ“ (תהלים נו , פסוק ט ) .
למשמע מספר 2 (בסלנג) מקובלת צורת הרבים: "נֹאדִים" או "נוֹדִים".
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה:
נאד תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
נאדות