בקרב בני יהדות הפזורה התימנית שגור הביטוי משֻׁלש בהוראת הדס.
(4:) כנראה ובאחת מחוליות שרשרת המעתיקים/סופרים המקראיים חלה שגיאה ובמקום לדבוק בנוסח: " בפר משולש' שמואל א" בהוראת: 'פר שגילו שלוש שנים', נכתב בשגגה: ”פָרִים שְׁלֹשָׁה“ (שמואל א׳ א, פסוק כד) . אם שמואל - חנה, מתחייבת לכאורה בהעלאת שלושה פרים: ”פָרִים שְׁלֹשָׁה“ (שמואל א׳ א, פסוק כד), בפסוק הבא ה-"פרים" שלכאורה התחייבה בהם חנה מנוסחים לפתע בלשון יחיד: ”וַיִּשְׁחֲטוּ, אֶת-הַפָּר“ (שמואל א׳ א, פסוק כה) חוסר המתאם (פורפורציה) בין מתנת שלושת פרים יקרים מאוד, לשאר מתנותיה "הרגילות" של חנה (איפה, קמח, ונבל-יין).
מהשוואה לצירוף לעיל מספר בראשית: 'פר משולש', בהוראת: 'פר שגילו שלוש שנים', ניתן להסיק שבנוסח המסורה חל שיבוש מטיפוס: 'הֶפְרד-מילים שונה' . סוג זה של שיבוש נוסח שכזה נובע מן השלב הקדום של הכתיבה העברית שהייתה רצופה, ללא חלוקה למילים, ללא אמות קריאה וללא אותיות סופיות. לכן מעתיק אחד הפריד את רצף האותיות: "פרמשלש", לכדי: 'פרמ + שלש' ,הפרד זה הוביל בשלב מאוחר יותר להוספת אמות הקריאה יו"ד וה"א ולהמרת המ"מ במ"ם סופית, ואילו מעתיק אחר הפריד את רצף האותיות: "פר / משלש . " נראה שאת עלילת הסיפור הולם יותר הנוסח "פר משולש", נוסח שאינו מעורר תהיות ומשתלב היטב בתוכן הסיפור [1] בתרגום השבעים ביוונית-עתיקה נכתב: בפר משלש , ונוסח דומה נמצא במגילת שמואל מקומראן (4QSam-a) בה נכתב "(בפר בן) בקר משֻׁלש" [2]
בארמית עגלא תילתא רש"י מפרש שלישי לבטן שהוא משובח, ותוספות סוברים שהוא הנולד ראשון ומשולש כמו שָׁליש-חשיבות.
בישראל, איזור המשולש (מופיע תמיד בתוספת ה'-השייכות) שקרוי גם 'המשולש הקטן', זכה לשמו בימי המנדט הבריטי ככנוי בהשראת הביטוי 'המשולש-הגדול' שהיה המתחם שבין שכם-ג'נין-וטול כרם , בערבית: (المثلث), תעתיק: אלְמֻתַ'לַּת',המשולש הקטן או בקצרה 'המשולש' הוא אזור התיישבות ממזרח לשרון, במורדות הרי השומרון, בו מרוכזים ישובים ערביים ישראלים רבים.