משיט

מֵשִׁיט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משיט
הגייה*	meshit
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ-ו-ט
דרך תצורה
נטיות	ר׳ מְשִׁיטִים; מֵשִׁיט־, ר׳ מְשִׁיטֵי־

1. עברית חדשה אדם המוסמך להשיט כלי שיט קטן, כגון אופנוע ים, סירת מנוע, מפרשית, ספינה או יכטה.

   • "משיט – אדם המשיט כלי שיט קטן או האחראי על מכונותיו, הטעון רישוי לפי תקנות אלה." (תקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ"ח-1998)
   • "יאכטות היו בעבר נחלתם של מיליונרים, אך בשנים האחרונות גם בני המעמד הבינוי מגלים עניין בתחום. [...] בשנה החולפת 625 קיבלו רשיון משיט ספינה." (Y-net,‏ 8.2.2017)

2. בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות: דרגת קצונה המקבילה לדרגת סגן בחילות היבשה.

   • ”נקבעו הדרגות בחיל הים הישראלי: [...] משיט (המקביל לדרגת סגן בצבא), סגן חובל, חובל, חובל ראשון, רב חובל וסגן קברניט.“ ("הבֹקר", 22 בנובמבר 1948, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• מן שׁ-ו-ט.
• האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

צירופים

• משיט בשכר

מילים נרדפות

• סקיפר

תרגומים

• אנגלית: skipper‏‏‏‏ (לסירה או ספינה); ski jet operator‏‏‏‏ (לאופנוע ים)

ראו גם

• סיראי
• כלי שיט קטן