מנין

מִנְיָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מניין
הגייה*	minyan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	מ־נ־י/ה
דרך תצורה	משקל קִטְלָן
נטיות	ר׳ מִנְיָנִים נס׳ מִנְיָנוֹ, מִנְיָנָהּ מִנְיַן־. מִנְיָנָיו מִנְיָנֶיהָ מִנְיְנֵי־

1. ידיעת הכמות על ידי ציון כל פרט בסדרו העוקב.

   • ”...תְּרֵי-עֲשַׂר לְמִנְיָן שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.“ (עזרא ו, פסוק יז)
   • ”אֵין תּוֹרְמִין, לֹא בַמִּדָּה, וְלֹא בַמִּשְׁקָל, וְלֹא בַמִּנְיָן; אֲבָל תּוֹרֵם הוּא אֶת הַמָּדוּד וְאֶת הַשָּׁקוּל וְאֶת הַמָּנוּי.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק א, משנה ז)
   • ”הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מוֹנֶה נְזִירוּת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה; אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה הָיָה, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִים מֵת.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק א, משנה ז)

2. [יהדות] קבוצה בת הגודל המזערי לצורך תפילה או קריאה בתורה וכד', עפ"ר של עשרה אנשים.

   • ”רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר – אֵין עוֹלִין לַמִּנְיָן, וְאֵין עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן, אֶלָּא בָאָרֶץ הָיוּ עוֹמְדִין, וְרָאשֵׁיהֶן מִבֵּין רַגְלֵי הַלְוִיִּם, וְצוֹעֲרֵי הַלְוִיִּם הָיוּ נִקְרָאִין.“ (משנה, מסכת ערכין – פרק ב, משנה ו)
   • התפללת היום במניין? –לא! לצערי לא מצאנו מניין בכל האזור.

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.^[1] מילה מארמית ולשון חז"ל השורש נמצא מעט במקרא מונה. גם מָנָה – יחידה מדודה.

צירופים

• מן המנין
• מנין השטרות
• סגן מחוץ למנין (סמ"ל)
• תפילה במנין

נגזרות

• למניינם

מילים נרדפות

• ספירה (1)

תרגום

• אנגלית:

1. amount‏‏‏‏
2. quorum‏‏‏‏

ראו גם

• מנוי

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מניין

סימוכין

1. "מִנְיָן",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 4510)

מִנַּיִן או מְנַיִן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מנין
הגייה*	minayin
חלק דיבר	מילת שאלה
מין
שורש
דרך תצורה	מִן + אַיִן
נטיות

1. לשון חז"ל. מילת שאלה: מן אי זה מקום.

   • ”העובר לפני התיבה וטעה, יעבר אחר תחתיו. ולא יהא סרבן באותה שעה. מנין הוא מתחיל? - מתחלת הברכה שטעה בה“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ה, משנה ג)
   • ”אמר רבי אליעזר כי תבצור לא תעולל אם אין בציר מנין עוללות?“ (משנה, מסכת פאה – פרק ז, משנה ז)
   • ”הָעָבָר אַיִן, וְהָעָתִיד עֲדַיִן, וְהַהֹוֶה כְּהֶרֶף עַיִן, אִם כֵּן דְאָגָה מִנַּיִן.“ (פתגם עממי, מאת פלא יועץ בזֶמֶרֶשֶׁת)

2. לשון חז"ל מילת שאלה מה הסיבה ל־. כיצד ידוע ש־. מאיזה מקום ידוע לך.

   • ”אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא כשהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת אמרו לו מנין אתה יודע? א"ל אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקובל..“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ה, משנה ה)
   • ”ומנין שיקדמו הבכורים לתרומה זה קרוי תרומה וראשית וזה קרוי תרומה וראשית“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ג, משנה ז)

גיזרון

• הלחם המילים מִן + אַיִן. בניגוד למילים אחרות עם התחילית מִן, כאן לא חלה הידמות של ה־נ'.

מילים נרדפות

• מֵאַיִן (כולל הידמות)
• מהיכן
• מאיפה
• מה פתאום (2) (סלנג)

ניגודים

• לאן

תרגום

• אנגלית: whence‏‏‏‏