כמות

יש להוסיף לדף זה את הערכים: כִּמּוּת, כְּמוֹת.

מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...

סגירה

לשון ימי הביניים מידה של דבר־מה, מספרו, משקלו או גדלו.
- ”וְאֹמַר כִּי הַמּוּחָשִׁים לֹא הִשַּׂגְנוּ בְחוּשֵׁינוּ כִּי אִם כַּמּוּתָם וְאֵיכוּתָם, וְיִגְזֹר הַשֵּׂכֶל כִּי הֵם נְשׂוּאוֹת בְּנוֹשֵׂא, וְהַנּוֹשֵׂא הַהוּא יִקְשֶׁה לְהַעֲלוֹת צוּרָתוֹ עַל לֵב, וְאֵיךְ נַעֲלֶה עַל לֵב צוּרַת דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ כַמּוּת וְלֹא אֵיכוּת?“ (ספר הכוזרי, מאמר חמישי, פסוק ב)
- ”וכל יושבי העיר נפקדו באמתלא, כי השלטון רוצה לדעת את כמות הקמח שהוא צריך להכין בשביל התושבים, אולם באמת היתה בזה כונה אחרת.“ (מגילת פורענויות, מאת אברהם אשר בן אריה דוד פינשטין, בפרויקט בן יהודה)
- ”בדבר כמות האדמה לכל משפחה דעת הר"א שייד שונה מדעתכם.“ (בתוך ראשית התחיה, מאת יהודה אפל, בפרויקט בן יהודה)

מחידושי התיבונים. מן המילה כמה שמקורה במקרא. מילה קרובה בערבית באותה משמעות: كَمِّيَّة (כַּמִּיָּה).

ערך בוויקיפדיה: כמות

כַּמּוּת