מדע

מַדָּע

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מדע
הגייה*	mada׳
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ד־ע
דרך תצורה	משקל מַקְטָל (בהיקש לגזרת חפ"נ)
נטיות	ר׳ מַדָּעִים; מַדַּע־, ר׳ מַדְּעֵי־

1. לשון המקרא ידע על־אודות העולם שהושג באמצעות צפייה, ניסוי והסקה שיטתיים, ודרכי מחקר שנועדו לפתח ידע זה.

   • ”וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל-סֵפֶר וְחָכְמָה וְדָנִיֵּאל הֵבִין בְּכָל-חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת.“ (דניאל א, פסוק יז)
   • ”עַתָּה חָכְמָה וּמַדָּע תֶּן-לִי וְאֵצְאָה לִפְנֵי הָעָם-הַזֶּה וְאָבוֹאָה כִּי-מִי יִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ הַזֶּה הַגָּדוֹל.“ (דברי הימים ב׳ א, פסוק י)
   • המדע הוא תהליך מתחדש ומתפתח תדיר, ועל כל דור של מדענים, לאשר את הידע הנצבר עד אליהם, ולפתחו!

גזרון

• מארמית: מַנְדַּע, מַנְדְּעָא – דעת (גם כצורת מקור).

צירופים

• איש מדע
• מדעי האטמוספרה
• מדע בדיוני (מד"ב)
• מדעי החברה
• מדעי החיים
• מדעי החלל
• מדעי הטבע
• מדע טילים
• מדעי כדור הארץ
• מדע מדויק
• מדעי המדינה
• מדע המוח
• מדעי המחשב
• מדע קוגניטיבי
• מדעי הרוח
• פסאודו מדע

נגזרות

• מדעי
• מדען

תרגום

• איטלקית: scienza‏‏‏‏
• אנגלית: science‏‏‏‏
• גרמנית: Wissenschaft‏‏‏‏
• הודית: विज्ञान‏‏‏‏ (תעתיק: vigyān)
• הולנדית: videnskab‏‏‏‏
• הונגרית: tudomány‏‏‏‏
• טגלית: agham‏‏‏‏
• טורקית: ilim‏‏‏‏
• יוונית: επιστήμη‏‏‏‏ (תעתיק: epistími)
• יפנית: 科学‏‏‏‏ (תעתיק: kagaku)
• כורדית: zanist‏‏‏‏
• לטינית: scientia‏‏‏‏
• נורווגית: vitenskap‏‏‏‏
• סנסקירית: विज्ञान‏‏‏‏ (תעתיק: vijñāna)
• ספרדית: ciencia‏‏‏‏
• ערבית: علم‏‏‏‏ (תעתיק: עִלְם)
• פולנית: nauka‏‏‏‏
• פורטוגלית: ciência‏‏‏‏
• צ'כית: věda‏‏‏‏
• צרפתית: science‏‏‏‏
• קוריאנית: 과학‏‏‏‏ (תעתיק: gwahak)
• רומנית: știință‏‏‏‏
• רוסית: наука‏‏‏‏ (תעתיק: naúka)
• שוודית: vetenskap‏‏‏‏

ראו גם

• מנדעי

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מדע

ציטוטים בוויקיציטוט: מדע

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדע

• "מדע",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 4093)

השורש ידע

השורש י־ד־ע הוא שורש מגזרת נפ"יו. נטיות הפעלים י־ד־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל יָדַע יוֹדֵעַ (ב׳ פעוּל: יָדוּעַ) יֵדַע דַּע לָדַעַת או לֵידַע נִפְעַל נוֹדַע נוֹדָע יִוָּדַע הִוָּדַע לְהִוָּדַע הִפְעִיל הוֹדִיעַ מוֹדִיעַ (או מְיֵדָע) יוֹדִיעַ (או יְיֵדָע) הוֹדַע לְהוֹדִיעַ הֻפְעַל -אין- מוּדָע -אין- -אין- -אין- פִּעֵל יִדַּע מְיַדֵּעַ יְיַדֵּעַ יַדֵּעַ לְיַדֵּעַ פֻּעַל יֻדַּע מְיֻדָּע יְיֻדַּע -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְוַדֵּעַ מִתְוַדֵּעַ יִתְוַדֵּעַ הִתְוַדֵּעַ לְהִתְוַדֵּעַ הערות בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58) ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60) בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)