כוס

כּוֹס א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כוס
הגייה*	kos
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר ונקבה
שורש
דרך תצורה	משקל קוֹל
נטיות	ר׳ כּוֹסוֹת; כּוֹס־, ר׳ כּוֹסוֹת־

כוס זכוכית.

1. כלי קיבול לנוזלים, הנועד לשתייה.

   • ”וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת-הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל-כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת-הַכּוֹס עַל-כַּף פַּרְעֹה“ (בראשית מ, פסוק יא)
   • ”תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי, דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה"“ (תהלים כג, פסוק ה)
   • "לילה לילה, פותחים שולחן ושותים כוס יין משובח" (איפה אני ואיפה הם, מאת יוסי בנאי)
   • "רק לשבת על כוס קפה, עם הזאת שתמיד מעל לכל המצופה" (זאת שמעל לכל המצופה, מאת דני סנדרסון)
   • כוס תקנית היא בעלת נפח של 240 מ"ל.

2. בהשאלה: גורל, בדרך כלל בצורה "מנת כוסו".

   • "מצא כל איש את מנת כוסו לו" ("שלג לבנון", נתן אלתרמן)

גזרון

• מקבילות בשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎋𐎒 (כס); פיניקית: 𐤊𐤎⁩ (כס); אכדית: kāsu; ערבית: كأس (כַּאְשׂ); ארמית: כָּסָא; אבלאית: 𒄀𒋗 (גִישׁוּ). השוו גם חיתית: 𒂵𒀀𒍣 (קַאזִי), מצרית עתיקה: ku-ṯi. משערים שמפרוטו-שמית: kaʔs.
• קרוב אל כיס

צירופים

• ארבע כוסות
• בשלושה דברים אדם ניכר: בכוסו, בכיסו, ובכעסו
• חצי הכוס המלאה
• כוס אליהו
• כוס היגון
• כוס יין
• כוסות רוח
• כוס תרעלה
• מנת כוסו
• נתן עינו בכוס
• סערה בכוס תה
• שם עינו בכוס

נגזרות

• כוסית

מילים נרדפות

• בזיך

תרגום

   כלי קיבול לשתייה

איטלקית: bicchiere‏‏‏‏ אנגלית: glass‏, cup‏‏‏‏ גרוזינית ჭიქა‏‏‏‏ (תעתיק: č̣ika) גרמנית: Glas‏‏‏‏ דנית: glas‏‏‏‏ הולנדית: glas‏, beker‏, kop הונגרית: pohár‏‏‏‏ טגלית: baso‏‏‏‏ טורקית: bardak‏‏‏‏ יוונית: ποτήρι‏‏‏‏ (תעתיק: potíri) יידיש: גלאז‏‏‏‏ יפנית: コップ‏‏‏‏ (תעתיק: koppu) לטינית: calix‏, poculum‏‏‏‏ נורווגית: kopp‏‏‏‏ ספרדית: vaso‏‏‏‏ ערבית: كَأْس‏‏‏‏ (תעתיק: כָאְס) كُوب‏‏‏‏ (תעתיק: כוּב) פולנית: szklanka‏‏‏‏ פורטוגלית: copo‏‏‏‏ פינית: lasi‏, kuppi‏‏‏‏ פרסית: لیوان‏‏‏‏ (תעתיק: לִיוָאן) צרפתית: verre‏, tasse‏‏‏‏ קוריאנית: 잔‏‏‏‏ (תעתיק: jan) 컵‏‏‏‏ (תעתיק: keop) רומנית: pahar‏‏‏‏ רוסית: стакан‏‏‏‏ (תעתיק: stakán) שוודית: glas‏‏‏‏ תאילנדית: ถ้วย‏‏‏‏ (תעתיק: tûai)

ראו גם

• קבעת
• גביע
• ספל

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: כוס (כלי)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כוסות

כּוֹס ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כוס
הגייה*	kos
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קוֹל
נטיות	ר׳ כּוֹסִים; כּוֹס־, ר׳ כּוֹסֵי־

כוס החורבות בטבע

1. לשון המקרא מין דורס לילה זעיר.

   • ”אֶת־הַכּוֹס וְאֶת־הַיַּנְשׁוּף וְהַתִּנְשָׁמֶת.“ (דברים יד, פסוק טז)
   • ”דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת.“ (תהלים קב, פסוק ז)

גזרון

• אכדית: כֲּסֻ (kasu). שם הציפור מופיע במכתבי ערד כנראה כשם פרטי ^[1]. לפי חז"ל הוא העוף הנקרא "קַדְיָא" (גם "קַרְיָא") בלשון חז"ל.

פרשנים מפרשים

רס"ג בפירושו הארוך לספר ויקרא גזר משורש כס"ה: "שהוא נכסה מעין אדם על כן ישכון במקום שאין שם ישוב".

• לדעת אהרוני שמו נגזר מצליל המייתו – "כוס-כוס". מנדלי מו"ס, בהסתמכו על מפרשים שונים, מציין כי "שמו מלשון "מכוסה", כלומר נעלם ונסתר הוא מעיני הכול או שמא מכוסה בנוצות רבות.
• על פי האבן עזרא (ויקרא יא יז) עוף זה נקרא כוס משום שהוא מכוסה מבני אדם וחי במקומות לא מיושבים; והוסיף הרד"ק שהכוס חי במדבריות וחורבות יישובים ולכן הוא נקרא בתהילים 'כוס חרבות' כוס שחי בחרבות (תהילים קב ז).

תרגום

• אנגלית: little owl‏‏‏‏
• גרמנית: Steinkauz‏‏‏‏
• צרפתית: Chouette chevêche‏‏‏‏
• רוסית: домовый сыч‏‏‏‏

ראו גם

• אוח
• ינשוף
• תנשמת

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: כוס (עוף)

ערך בוויקיפדיה: כוס החורבות

טקסונומיה בוויקימינים: Athene noctua

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כוס

כּוּס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כוס
הגייה*	kus
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־ס־ס
דרך תצורה	שאילה
נטיות

	הגיה
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

1. [סלנג], בוטה פות, נרתיק, איבר המין הנשי.

   • היא משוגעת! עשתה פירסינג בכוס.

גיזרון

• מערבית: كُسّ (כֻסּ) מצוי בכתב חרטומים (היראטי) בהגיית כֵט kꜣt ; להלן הירוגליף כֵּ-ט kȝ-t , בתוספת אידאוגרמה מימין, בצורת בשר או איבר (אותה המילה משמשת גם בהוראת יגע-עמל, וזונה):

צירופים

• כאב הכוס
• כוס אמכ
• כוס אחתכ

נגזרות

• כוסון
• כוסית

מילים נרדפות

• טוטה
• מנוש
• פות

תרגום

• אנגלית: pussy‏‏‏‏
• גרמנית: Fotze‏‏‏‏
• ערבית: كُسّ‏‏‏‏ (הגייה: כֻּסّ)
• פינית: tussu‏‏‏‏
• פרסית: کس‏‏‏‏

הערות שוליים

1. יוחנן אהרוני, כתובות ערד,ירושלים,מוסד ביאליק,תשמ"ו - 1986,עמ'-69