מידע נוסף ניתוח דקדוקי - פועל ...
סגירה
- הָיוּ בּוֹ הַכּוֹחַ וְהַיְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת דָּבָר.
- ”וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו...“ (בראשית מה, פסוק א)
- ”וְאִם לֹא תוּכְלוּ, לְהַגִּיד לִי-וּנְתַתֶּם אַתֶּם לִי שְׁלֹשִׁים סְדִינִים...“ (שופטים יד, פסוק יג)
- ”כִּי אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת, עַד אֵין מִסְפָּר-הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת...“ (תהילים מ, פסוק יג)
- "וְכִי יִפְּלוּ/ מִנִּי רוֹם/ הַאִם יְכוֹלִים/ הֵמָּה קוּם?/ הֵן גַּם אֶתְמוֹל/ נָפְלוּ רֹב..." "אֶל הַכּוֹכָב" , שאול טשרניחובסקי
- הָיָה מֻתָּר לוֹ, הָיָה רַשַּׁאי.
- לשון המקרא הָיָה מְסֻגָּל לְהִתְמוֹדֵד בְּהַצְלָחָה עִם-, הִצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל-.
- ”וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ- כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ“ (במדבר יג, פסוק ל)
- ”פֶּן יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו; צָרַי יָגִילוּ, כִּי אֶמּוֹט“ (תהילים יג, פסוק ה)
ראו גם
מידע נוסף השורש יכל ...
השורש יכל |
השורש י־כ־ל הוא שורש מגזרת השלמים הנוטה לפי משקל "פָעֹל".
נטיות הפעלים
י־כ־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
יָכֹל |
יָכוֹל |
יוּכַל |
-אין- |
לִיכֹל או לוּכַל |
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
יוּכַל |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
הערות
- בזמן העבר; "דרך אחת הנהוגה בפי רבים היא להוסיף את פועל העזר הָיָה לצורת הבינוני יָכוֹל, כגון 'הוא היה יכול למנוע את התקלה'. בדרך כלל המבנה 'היה + צורת בינוני' מציין פעולה הרגלית, קבועה. השימוש בו לציון עבר רגיל הוא חריג, אך כאן זה הכרח בל יגונה", "דרך אחרת [...] היא בלשון המקורות הפועל יָכֹל משמש לציון פעולה בעבר".
(כללי האקדמיה בפעלים הניטים על דרך משקל "פָּעֹל" בעבר)
- זמני העבר וההווה נבדלים ביניהם באמצעות האות ו':בזמן העבר נכתב עם חולם חסר: יָכֹל, ואילו בזמן ההווה נכתב עם חולם מלא: יָכוֹל.
|
|
סגירה