טקס

ערך זה עוסק באירוע חגיגי. לערך העוסק בפועל שמשמעו סידור וארגון; ראו גם טכס.

תוכן עניינים	טֶקֶס - טִקֵּס - טֻקַּס

טֶקֶס גם טֵכֶס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	טקס
הגייה*	tekes
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ט־ק־ס
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ טְקָסִים; טֶקֶס־, ר׳ טִקְסֵי־

1. לשון חז"ל סדר, ארגון.

   • "הוי אומר כטכסין של מלכים עשה אותה." (מדרש תנחומא ויקהל י)
   • ”מיכן ואילך לא היה שם טיקס אלא כל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות זכה.“ (תוספתא, מסכת סנהדרין – פרק ח, הלכה א)
   • ”וְרָאוּ עֵינַי טְקָסִים שֶׁל מַעְלָה וְאָהַבְתִּי אוֹתָם.“ (שיר השירים רבה, פרשה ב, סימן ד)

2. אירוע המתנהל על פי תכנית קבועה מראש; לפי המסורת, לפי התקנות, לפי תכנון מוקדם.

   • קונפוציוס אמר - "קבל השראה משירה, יציבות מטכסים, וסיפוק ממוזיקה" / ( קונפוציוס)
   • באחד־עשר בנובמבר נערך טקס זיכרון לחללי מלחמות העולם.

3. פעולה המתבצעת לפי כללים מקובלים.

   • השגריר הגיש את כתב האמנה לפי כללי הטקס.

4. פעולה הנעשית בחגיגיות יתר.

   • "אני נכנס לאט עם הרבה טקס בישבן" (מאיר אריאל, "טרמינל לומינלט")

גיזרון

• מיוונית: taxis) ταξις) – מערך, מערכת, מערך הצבא, סדר.השוו למילה תכסיס. המילה חדרה לעברית מארמית: טִיקוּס - סדר, מערך צבא, קישוט (ומשם נגזר גם תכסיס). המילה במשמעותה המודרנית היא מחידושי אליעזר בן־יהודה. וכך כתב במאמר בעיתון "הצבי" בכ"ב בכסלו תרנ"ז (1896): "יש עוד מלה אחת לסדר, שיש בו צד חגיגות, והיא מלת טקס, טקסים [...] ומקורו בלשון יוונית". בן־יהודה התבסס בחידושו גם על המילה הערבית בהגיית: טַקְס (طَقْس), "גם לשון ערבים ההמונית המדוברת תשתמש למושג של צירימוניה דתית בהשם טקס, וכבר העירונו הרבה פעמים על הדמיון שיש בין לשון ערבית ההמונית ובין לשון עברית". כמו־כן הציע חידוש נוסף: "וכן נוכל לבנות השם טקסן להאדם המרבה בטקסים".

תרגום

• אנגלית: ceremony‏‏‏‏‏
• ערבית: طقس‏, مَراسِم‏‏‏‏

מידע נוסף

• על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית, המילה טֶקֶס נכתבת בקו"ף. עם זאת, בעבר היה נהוג גם הכתיב "טֶכֶס" (בכ"ף רפה), שכן בספרות חז"ל מופיעות שתי צורות הכתיב הנ"ל.

ראו גם

• טכס
• טקטיקה
• טקסונומיה
• סדר
• תכסיס

קישורים חיצוניים

• ערך בוויקיפדיה: טקס

• על "טקס" ועל חידושים נוספים של אליעזר בן־יהודה באתר פרויקט בן־יהודה

טִקֵּס

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	טיקס
שורש וגזרה	ט־ק־ס, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. סידר ותכנן.

   • "אנחנו הטרחנו אתכם הֵנה לישא וליתן בדבר נכבד מאוד, בדבר שהזמן גרמא, לטקס עצה מה לעשות במכתב־העת ה'יהודי' הז'ארגוני עוכר שפתנו הקדושה" ("אסיפה ספרותית", שלום עליכם)

2. [ארמית] צירף וזיקק מסיגים.

   • סַק לְוַת חִלְקִיָה כַּהֲנָא רַבָּא וְיַטְקֵיס יַת כַּסְפָּא דְאִתָעַל בְּבֵית מַקְדְשָׁא (תרגום יונתן, מלכים ב כב,ד)

תרגום

• אנגלית: arrange‏, plan‏‏‏‏‏

ראו גם

• טיכס
• מטקסא

השורש טקס
השורש ט־ק־ס הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ט-ק-ס עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל טָקַס טוֹקֵס יִטְקֹס טְקֹס לִטְקֹס נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל טִקֵּס מְטַקֵּס יְטַקֵּס טַקֵּס לְטַקֵּס פֻּעַל טֻקַּס מְטֻקָּס יְטֻקַּס -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

טֻקַּס

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	טוקס
שורש וגזרה	ט־ק־ס, גזרת השלמים
בניין	פֻּעַל

1. לשון חז"ל מתוכנן, מסודר, מצויד כהלכה.

   • "מלמד שעלו מטוקסין בחמשה מיני זיין קשת ואלה ותריס ורומח וחרב." (מכילתא דרשב"י, שמות יג,יח)
   • ”אֵין צָב אֶלָּא מְטֻּקָּסוֹת, שֶׁלֹא הָיוּ מְחֻסָּרוֹת כְּלוּם“ (במדבר רבה, פרשה יב, סימן יז)

תרגום

• אנגלית: arranged‏, planned‏‏‏‏‏

השורש טקס
השורש ט־ק־ס הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ט-ק-ס עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל טָקַס טוֹקֵס יִטְקֹס טְקֹס לִטְקֹס נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל טִקֵּס מְטַקֵּס יְטַקֵּס טַקֵּס לְטַקֵּס פֻּעַל טֻקַּס מְטֻקָּס יְטֻקַּס -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-