חצב

חָצַב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	חצב
שורש וגזרה	ח־צ־ב
בניין	פָּעַל (קַל)

איור של אדם חוצב

1. חפר בקרקע קשה ובקע סלעיה ויצר בה חלל. ניתק אבן גדולה מתשתיתה הסלעית.

   • ”...אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת.“ (דברים ח, פסוק ט)
   • ”כִּי־שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי – אֹתִי עָזְבוּ, מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת; בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים, אֲשֶׁר לֹא־יָכִלוּ הַמָּיִם.“ (ירמיהו ב, פסוק יג)
   • ”וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִכְנוֹס אֶת־הַגֵּרִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וַיַּעֲמֵד חֹצְבִים לַחְצוֹב אַבְנֵי גָזִית לִבְנוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים.“ (דברי הימים א׳ כב, פסוק ב)
   • ”שָׁלֹשׁ אֲבָנִים הֵן; אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּה לַבִּימוֹס, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה; סִיְּדָהּ וְכִיְּרָהּ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה (וְחִדֵּשׁ), נוֹטֵל מַה שֶּׁחִדֵּשׁ.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ג, משנה ז)
   • "לא לשווא אחי חצבת לבנין חדש / כי מן האבנים האלה יבנה מקדש" (שירו של אבא, מאת נעמי שמר)

גיזרון

• מילה מקראית.
• באוגריתית, מופיע כשם עצם "חֲצְבְּ" 𐎃𐎉𐎁 . בעלילות בעל וענת - "שְשֵם כּסְף אְל בְּעֲלין חֲצְבְּ". תרגום, "שִׁישִׁים כסף עבור בעלין (חוצב=) חוטב-העצים" ^[1] . באכדית: חֻצַבֻּ ḫuṣābu בהוראת 'בול-עץ', (ע"ע - chip of wood). ובתהליך "זיווג" צ'-אכדית עם ש'- ערבית, השוו חשב  :خشب בהוראת בול-עץ.

צירופים

• חוצב להבות

נגזרות

• מחצב
• מחצבה

מילים נרדפות

• חפר
• כרה

תרגום

• אנגלית: dig‏, excavate‏‏‏‏

ראו גם

• חטב
• סיתת

חֻצָּב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ח־צ־ב
בניין	פֻּעַל

1. לשון המקרא צורת הסביל של חָצַב

   • {{צט/שיר|מִכִּסֵּא כָּבוֹד חֻצָּבָה לָגוּר בְּאֶרֶץ עַרֵבָה|שימו לב על הנשמה

גיזרון

• צורת הסביל של חָצַב

מילים נרדפות

• נחצב

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

חַצָּב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש	ח־צ־ב
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות

1. לשון חז"ל מי שעוסק בעקירת סלעים לצורך בניה.

   • ”מביא אדם אבניו ומפרקן על פתח ביתו ברשות הרבים..מסרן חצב לגמל הגמל חייב גמל לסתת הסתת חייב הסתת לסבל הסבל חייב“ (תוספתא, מסכת בבא מציעא – פרק יא, הלכה ה)

גיזרון

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• סַתָּת

חָצָב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חצב
הגייה*	chatsav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־צ־ב
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות

חצבים פורחים

1. לשון חז"ל גאופיט ממשפחת האספרגיים בעל עמוד תפרחת חרוטי, הפורח בלבן בתחילת הסתו.

   • ”רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף דֶּקֶל טָב וְחָצָב וְנִקְלִיבָם אָסוּר לִמְכֹּר לַגּוֹיִם.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק א, משנה ה)
   • ”ת"ר מטלטלין את החצב מפני שהוא מאכל לצביים ואת החרדל מפני שהוא מאכל ליונים“ (בבלי, מסכת שבת – דף קכח, עמוד א)
   • ”א"ר יוחנן והמצר והחצב מפסיקין בנכסי הגר“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף נה, עמוד א)
   • "והמורה אומרת – / "עוד מעט כבר סתיו"; / ובשעור מולדת / היא מראה חצב." (שעור מולדת, מאת עלי מוהר)

גיזרון

• מארמית: חֲצוּבָא. ע"ש ששורשיו חוצבים בקרקע.

מידע נוסף

• הרמב"ם זיהה את החצב על פי הערבית قَصَب اَلسُّكَّر‎ (קַצַב אַל־סֻּכָּר) – הוא קנה הסוכר

צירופים

• בן חצב

תרגום

• אנגלית: squill‏, sea onion‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חצב

טקסונומיה בוויקימינים: Drimia

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חצבים

חָצָב ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חצב
הגייה*
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־צ־ב
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"ל כלי אחסון גדול.

   • ”לֹא הָיוּ כוֹנְסִים אוֹתוֹ בַּחֲצָבִים גְּדוֹלִים, אֶלָּא בְחָבִיּוֹת קְטַנּוֹת; וְאֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הֶחָבִיּוֹת עַד פִּיהֶם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ח, משנה ז)
   • ”מִלַּחְמִיּוֹת וְעַד חֲצָבִים גְּדוֹלִים, בְּלֹג; רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר, חֲצָבִים גְּדוֹלִים שִׁעוּרָן בִּשְׁנֵי לֻגִּין.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ב, משנה ב)

גיזרון

• לשון חז"ל. גם בארמית.
• מילה קרובה באכדית: ‏ḫašbu - חרסית, חרס. ארמית: חצבא - קנקן או צנצנת מחרס.

מידע נוסף

• בתלמוד מסופר על אחד האמוראים שדיבר בבדיחות הדעת בעניינים שונים ביניהם על קשר בין הכלי לפועל חָצַב ”חצבא - שחוצב מים מן הנהר“ (בבלי, מסכת שבת – דף עז, עמוד ב)

ראו גם

• קופה
• חבית

הערות שוליים

1. (KTU3 3.10 (RIH 84/33): r 1)