חניה

חֲנִיָּה או חֲנָיָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חנייה, חניה
הגייה*	khaniya, khanaya
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ח־נ־י/ה, גזרת נחי ל"ה
דרך תצורה	משקל קְטִילָה או משקל קְטָלָה
נטיות	ר׳ חֲנִיּוֹת או חֲנָיוֹת; חֲנִיַּת־ או חֲנָיַת־

חניית מכוניות

1. עצירה במקום כלשהו לאחר תנועה.

   • בסופו של המסע מתוכננת חנייה למשך הלילה בפארק העירוני.

2. שטח שהוקצה לפעולת החנייה הנ"ל.

   • המכונית שלך חוסמת את החנייה שלי.

מבואות נוספות

• לשון ימי הביניים [ארכאי] "וּקְהָלִי כַּצֹּאן לַטֶּבַח מְנוּיָה. וְנָעָה מֵחֲנוּיָה מִגְדַּל נוּנְיָה" (קינות/איכה ישבה חבצלת השרון)

גיזרון

• שם פעולה מן חנה המקראי.

צירופים

• דו"ח חניה
• מגרש חניה

תרגום

• אנגלית: parking‏‏‏‏
• בוסנית: parkiralište‏‏‏‏
• גרמנית: Parkplatz‏‏‏‏
• יפנית: 駐車場‏‏‏‏
• סינית: 停車處‏‏‏‏
• ערבית: موقف‏‏‏‏
• צרפתית: parking‏‏‏‏
• רוסית: парковка‏‏‏‏

מידע נוסף

• בהתאם להחלטת האקדמיה ללשון העברית, שתי הצורות "חֲנִיָּה" ו-"חֲנָיָה" תשמשנה הן עבור הפעולה והן עבור המקום.

ראו גם

• חאן
• חניון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חניה

השורש חנה
ניתוח דקדוקי לשורש משמעות עיקרית עצירה במקום גזרה נל"ה הופיע לראשונה בלשון המקרא נטיות הפעלים ח־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חָנָה חוֹנֶה יַחְנֶה חֲנֵה לַחְנוֹת נִפְעַל הִפְעִיל הֶחְנָה מַחְנֶה יַחְנֶה הַחְנֵה לְהַחְנוֹת הֻפְעַל הָחְנָה מָחְנֶה יָחְנֶה -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל