לשון חז"ל חריצים דקים בכלים. כפסי הברגה וכדומה. מצוי חדקי
”מנורה שלחליות בן גדולה בין קטנה אין מטלטלין אותה. שמא יחזירה בשבת. היו בה חדקים והיא נראית כבעלת חליות, אם היתה גדולה הניטלת בשתי ידים. אסור לטלטלה. היתה קטנה מזו. מותר לטלטלה.“ (משנה תורה, ספר זמנים, מאת רמב"ם, שנת פטירת המחבר 1204, באתר מאגרים)
לשון ימי הביניים קרני החרקים. חרקים ותולעים קטנים.
להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו. רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
עברית חדשהאף מוארך ושרירי דמוי צינור הנמצא אצל בעלי חיים מסוימים ומשמש גם זרוע נוספת וכזרבובית שתייה.
לפיל יש חדק ארוך.
”שהיה זוחל ומתפתל ומגשש ומֵרים את חִדקו החוּם והלוחש כלפי חמה וזוחל שוב“ (בטרם, מאת אורי ניסן גנסין, 1910, באתר מאגרים)
גיזרון
מקור המילה בלשון המקרא וחז"ל קוץהלחם של המילים חַד ודַּק. חַדַּק .
האזכור הראשון למילה 'חדק' בהוראת: 'חוטם הפיל' מופיע במילון בן יהודה בשנת 1903.