דגן

דָּגָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דגן
הגייה*	dagan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־ג־ן
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	ר׳ דְּגָנִים; דְּגַן־, ר׳ דִּגְנֵי־

ארבעה מחמשת מיני דגן: חטה, שעורה, כוסמת ושיבולת שועל.

מאכלי דגן

1. לשון המקרא צמח עשבוני ממשפחה שבחד פסיגיים, המשמש לתבואה ומספוא.

   • ”וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן-הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן-הַיָּקֶב.“ (במדבר יח, פסוק כז)
   • ”עַד-בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים.“ (ישעיהו לו, פסוק יז)
   • ”וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַן-שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ.“ (תהלים עח, פסוק כד)
   • ”וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ רַבִּים וְנִקְחָה דָגָן וְנֹאכְלָה וְנִחְיֶה.“ (נחמיה ה, פסוק ב)
   • גַּנָּן גִּדֵּל דָּגָן בַּגַּן, דָּגָן גָּדוֹל גָּדַל בַּגַּן

במקורה שימשה המילה דגן ככינוי ליבול לאחר שנאסף לערימה^[1].

גיזרון

• ארמית: דְּגָנָא;^[2] פיניקית: 𐤃𐤂𐤍 (דגן);^[3] אוגריתית: dgn 𐎄𐎂𐎐;^[4]
• מלשון אפרו-אסיתית קדומה: (דְהֵגְ-או) dVg(V)w. מצרית קדומה: דוֹגְ'דוֹ dwḏw, "קמח", מן ḏdꜣ בהגיית: דְגֶ'דַ - בהוראת שומן.

צירופים

• דגני בוקר

נגזרות

• דגנית

תרגום

• אנגלית: cereal‏‏‏‏
• צרפתית: céréale‏‏‏‏

ראו גם

• מדגן

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: דגן

טקסונומיה בוויקימינים: Poaceae

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דגנים

סימוכין

1. ד"ר משה רענן: "דגן", באתר "מכון התורה והארץ"
2. מילון יסטרוב
3. A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback, page 94
4. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 265