גאות

גֵּאוּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גאות
הגייה*	geut
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־א־י/ה
דרך תצורה	משקל קַטְלוּת גאה + ־וּת
נטיות	ר׳ גֵּאוּיוֹת (נדיר) נס׳ גֵּאוּתוֹ גֵּאוּתָהּ גֵּאוּתָם

1. לשון המקרא התרוממות של דבר אל על.

   • ”כִּי־בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן“ (ישעיהו ט, פסוק יז)
   • ”אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׁוֹא גַלָּיו אַתָּה תְְשַׁבְּחֵם“ (תהלים פט, פסוק י)
   • "הַצּוּר, פַּנֵּה דֶרֶךְ! בִּלְבָבִי הַקַּר שָׂם מִשְׁכָּנוֹ / עֹז רוּחַ זִלְעָפוֹת עִם-גֵּאוּת הַיָּם וְאֵיתָנוֹ." (חיים נחמן ביאליק)

2. לשון המקרא שם לפעולת הגֵּאֶה. התנשאות

   • ”בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם“ (ישעיהו כח, פסוק ג)
   • ”זַמְּרוּ ה' כִּי גֵאוּת עָשָֹה מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ“ (ישעיהו יב, פסוק ה)|.

3. עברית חדשה תופעת העלייה (ולאחריה הירידה) המחזורית הקבועה של גובה פני הים, אשר נוצרת בשל השפעת כוחות המשיכה של היָרֵחַ והשֶׁמֶשׁ על כדור הארץ.

   • "דלגנו על הכח של גאות ושפל, מפני שאלה בים התיכון כמעט שאינם מורגשים." ("הארץ", 16 בדצמבר 1926)

גיזרון

• מן גָּאָה.
• האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי גאוגרפיה (תשל"ג), 1973.

צירופים

• גאות ושפל (3)
• שיא הגאות (3)

מילים נרדפות

• גאון
• יהירות
• שחץ
• רהב

ניגודים

• שֵׁפֶל
• ענוה

תרגום

• אנגלית: rising tide‏, flooding tide‏‏‏‏‏ (3)
• צ'כית: vzdutí ‏‏‏‏, příliv ‏‏‏‏, povodňová vlna ‏‏‏‏

השורש גאה

השורש ג־א־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה. ניתוח דקדוקי לשורש משמעות עיקרית התרוממות אל על פיזית או נפשית גזרה הופיע לראשונה בלשון במקרא נטיות הפעלים ג־א־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל גָּאָה גּוֹאֶה יִגְאֶה גְּאֵה לִגְאוֹת נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- הִפְעִיל הִגְאָה מַגְאֶה יַגְאֶה הַגְאֵה לְהַגְאוֹת הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- פִּעֵל גֵּאָה מְגָאֶה יְגָאֶה גָּאֵה לְגָאוֹת פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְגָּאָה מִתְגָּאֶה יִתְגָּאֶה הִתְגָּאֵה לְהִתְגָּאוֹת