Loading AI tools
תאונה שבה מעורב כלי רכב אחד או יותר שנועד לנסיעה על דרך סלולה או על דרך עפר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאונת דרכים היא כותרת כללית להתרחשות לא רצויה המתקיימת על צירי תנועה כמו מדרכות, רחובות, דרכים וכבישים, בהם מעורבים בני אדם כהולכי רגל, כנוסעים וכנהגים בכלי רכב. תאונת דרכים יכולה להביא לנזקי רכוש וגוף ברמות שונות: מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני; תאונות בהן מעורבים כלי רכב מנועי מתרחשות במצב של נסיעה, חנייה, יציאה מכלי-הרכב או כניסה אליו, נפילת מטען מרכב מנועי וכדומה[1][2].
ערך מחפש מקורות | |
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה נהרגים בתאונות דרכים ברחבי העולם כ- 1.2 מיליון בני אדם, ועוד כ-20 עד 50 מיליון נפצעים בהן. העלות הכלכלית של תאונות דרכים מהווה בממוצע כ-3% מהתמ"ג של מדינה[3].
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נהרגו בישראל בין השנים 1949-2019 יותר מ-31,000 אנשים בתאונות דרכים[4].
חוקרי תאונות מבחינים בין סיבות מיידיות לתאונות דרכים לבין סיבות מערכתיות. סיבות מיידיות נוגעות למצבו של הנהג, הדרך או הרכב.
סיבות מערכתיות נוגעות למדיניות, טכנולוגיה, תשתיות, ותכנון ונוגעות לתחומים רבים כמו מדיניות התחבורה במדינה או בעיר, מדיניות מניעת תאונות דרכים (כולל חקיקה, תקצוב, חקר תאונות, קיום גופים בממשלה וברשויות המקומיות למאבק בתאונות דרים), תכנון עירוני (כולל תכנון מוטה הליכה, תכנון מוטה תחבורה ציבורית, אזורי מיתון תנועה, תכנון צמתים, תכנון תשתיות אופניים ועוד), מדיניות מיסוי רכב, בניית תשתיות בתחום התחבורה (כמו מסילות רכבת, רכבת תחתית, שבילי אופניים, מדרכות), קידום תחבורה ציבורית בהיבטים אחרים (כולל אמינות השירות, תדירות, נגישות, נוחות, מחיר ועוד), מדיניות ביטוח ועוד.
סיבות מיידיות לתאונות הדרכים נגרמות בשל משולש גורמים עיקריים:
בתאונה בין כלי רכב להולך רגל, מצבו של הולך הרגל יהיה לרוב גרוע יותר בעוד שלכלי הרכב לרוב כמעט שלא יקרה דבר. חלק ניכר מהנפגעים בתאונות הדרכים הם הולכי רגל שנפגעים בערים. לא תמיד הנהגים אשמים בתאונות כאלו, לעיתים הולכי הרגל אינם שומרים על כללי הבטיחות בדרכים, חוצים מעבר חצייה באור אדום, מתפרצים לפתע לכביש או הולכים בלילה בדרכים חשוכות ללא סימון מתאים.
חלק מהתאונות מתרחשות בין כלי רכב לעצם נייח כמו עמוד, עץ או קיר. במקרה כזה קל לאבחן את מידת אחריותו של הנהג לתאונה, מאשר במקרה של שני כלי רכב שמתנגשים ששם יש צורך שבוחני תנועה של המשטרה יבדקו את השטח.
תאונות בין שני כלי רכב, הן לרוב התאונות הקשות ביותר, שגורמות לריסוק של מכוניות ולפגיעה בנפש, ואף בהן יש תת-חלוקות שונות.
במקרה שבו שני כלי רכב מתנגשים, ישנה עליונות לכלי הרכב הקשיח יותר והגבוה יותר, ולעיתים כלי רכב מאותו דגם, שבו אחד מהם גבוה מהשני, יביא למצב שבו האנשים בכלי הרכב הגבוה יצאו בנזקים קלים, בעוד שבכלי הרכב הנמוך יהיו נזקים קשים. אף שרכבת נחשבת לכלי נהיגה בטיחותי, לעיתים בהתנגשות בין רכבת לכלי רכב אחר או בין שתי רכבות עלולים להיות נפגעים רבים.
תאונת שרשרת היא תאונת דרכים שגוררת תאונות דרכים משניות, הנגרמת בדרך כלל משילוב של שני גורמים: בלימת פתאום ואי שמירת מרחק. תאונת פגע וברח היא תאונת דרכים שבה גורם התאונה מסתלק מהאזור מבלי להגיש עזרה ומבלי להזדהות.
החוק בישראל מבדיל בין תאונת דרכים שהיא תאונה שיש בה פגיעה גופנית לאנשים, שבה חלה חובת דיווח על האזרח למשטרה, לבין תאונת נזק, שבה רק נגרם נזק למכוניות, ואין בה חובת דיווח למשטרה, אלא החלפת מידע אישי בין הנהגים שהיו מעורבים בתאונה. במקרה של תאונת פגע וברח, גם אם מדובר ב"תאונת נזק", ניתן לדווח על הנהג הבורח למשטרה, כמו גם במקרים בהן לא התרחשה תאונה אלא רכב נסע בפראות, חצה נתיבים שלא כחוק, חצה צומת ברמזור אדום וכדומה. במקרים כאלה ניתן לדווח למשטרת ישראל באמצעות המערכת המקוונת של המשטרה.
הגברת האכיפה של משטרת התנועה, ובכללה, הצבת מצלמות אכיפה, היא האמצעי העיקרי של כל המדינות למלחמה בתאונות הדרכים חרף הגידול המתמיד במספר המכוניות ובנסועה, מסתמנת מגמה של ירידה הדרגתית ומתונה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים מאז שנות השמונים. ישנם מספר הסברים לכך:
חברות הרכב מנסות לשפר את רמת הבטיחות של הרכב באמצעים שונים, כמו מיגון הרכב: שיפור השלדה, התקנת כריות אוויר מתנפחות, שילוב אמצעים אלקטרוניים לשיפור התנהגות הרכב כגון מערכות בקרת יציבות, שילוב חיישנים למניעת תאונות כגון בקרת סטייה מנתיב, חיישנים להכנת הרכב לקראת מצב תאונה ועוד. אך לאחר כל המאמצים כאשר מדובר בתאונות דרכים במהירות גבוהות כנגד כלי רכב חזקים ומסיביים, קשה לשמור על שלמותו הפיזית של האדם ברכב.
בכל מדינות העולם נוקטים באמצעים שונים במטרה להוריד את כמות תאונות הדרכים ואת רמת הקטלניות שלהן. אמצעים אלו כוללים אכיפה של חוקי תנועה ופעולות הסברה.
ישנן שלוש דרכים מקובלות למדידת שיעור ההרוגים בתאונות דרכים: על פי מספר התושבים; לפי מספר כלי-הרכב או בהתאם למרחק הנסועה.
בשנים האחרונות חוקרים מבחינים בין הסיכון הנגרם לנוסע בסוג של תחבורה מסוימית, לבין הסיכון הנגרם לאחרים בגלל סוג של תחבורה מסוימת. לדוגמה הולכי רגל הם בעלי סיכון גבוה יחסית להפגע (לעומת מוד תחבורה מסוים) אבל בעלי סיכון אפסי לפגוע באחרים. רוכבי אופניים הם בעלי סיכון גבוה להפגע אבל בעלי סיכון נמוך לפגוע באחרים. רכבת היא בעלת סיכון נמוך לנוסעים בה וכן מהווה סיכון נמוך לאחרים. אוטובוסים ומשאיות הן כלי הרכב המהווים את הסיכון הגבוה ביותר למשתמשי דרך אחרים. שיקול נוסף הנוגע כיום לתכנון תחבורה ובריאות במדינות מערביות נוגע לאורח חיים יושבני והניסיון להפחיתו על ידי תחבורה פעילה.
השוואה בין מודי תחבורה שונים יכולה להיות מסובכת בגלל שילוב גורמים שונים באותה נסיעה -לדוגמה השוואה של נסיעה לעבודה במכונית, מול שילוב מודי נסיעה כדי לקיים את אותה נסיעה - רכיבה באופניים לתחנת רכבת, נסיעה ברכבת ואז הליכה מהתחנה למקום עבודה מערבת 3 מודי תחבורה שונים כאשר שניים מהם הם למרחק קצר ובעלי סיכון עצמי גבוה ואילו השלישי הוא למרחק ארוך בעל סיכון עצמי נמוך. כך גם השוואה לגבי סיכון לאחרים - בעוד ההשוואה היא פשוטה ביחס להליכה רכיבה ורכבת לעומת מכוניות ואופנועים הנושא הופך מורכב יותר כאשר מערבים בנושא גם אוטובוסים. כמו כן יש השפעה ניכרת לסוגי תשתיות ותכנון עירוני- לדוגמה רכבת תחתית, תשתיות אופניים ומיתון תנועה יכולות לשפר במידה משמעותית בטיחות של משתמשי דרך ושוהים בעיר, כך שחלק מהערים בעולם שואפות לחזון אפס הרוגים בתחומן.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.