שפרה רין (27 באפריל 1914 – 25 במרץ 2012) הייתה בלשנית וחוקרת לשונות המזרח הקדום והשפות השמיות. בפרסומיה האקדמיים[1] תרמה תרומה משמעותית לחקר שירת אוגרית, ובנושא זה כתבה יחד עם בעלה צבי רין את הספר המקיף ביותר לשירת אוגרית בשפה העברית.
.jpg)
ביוגרפיה
רין נולדה בשם שפרה שקלרש ביפו, דור שלישי בארץ ישראל, בת לאסתר (לבית הופמן) ויהודה שקלרש. היא למדה בבית הספר לבנות נווה-צדק ושרתה בצעירותה (בכינוי "פועה") באצ"ל, שם פגשה גם את בעלה לימים, צבי רין.
רין למדה בתל אביב, בבית המדרש לגננות ביסודו של יחיאל היילפרין. לאחר סיום לימודיה ב-1936, ייסדה את "גן-הילדים רין" ברמת-גן, וניהלה אותו במשך 17 שנים.
בשנת 1953 נסעה רין לארצות-הברית למטרות לימודים. בשנת 1958 זכתה בתואר מוסמכת בשפות שמיות מאוניברסיטת ברנדייס.[2] לאחר מכן הרחיבה את ידיעותיה בשפות שמיות באוניברסיטת ברנדייס ובאוניברסיטת פרינסטון. בתום תקופת לימודיה, עבדה רין במשך כשנה כספרנית בספריית הקונגרס בוושינגטון בקיטלוג ספרים בעברית שיצאו לאור בישראל. לאחר מכן היא הייתה ספרנית לשפות שמיות באוניברסיטת פנסילבניה עד לפרישתה.
בין השנים 1960 ל-1962, פורסמו מחקרי שפרה רין על האוגריתית בכתב העת לשוננו.
ב-1964, התחילה בתפקידה כספרנית וחוקרת שפות שמיות באוניברסיטת פנסילבניה, בו כיהנה עד לפרישתה ב-1983. בין השנים 1993 ל-1994, פורסמו מחקריה על האוגריתית בכתב העת בית מקרא.
במשך כל השנים האלו, המשיכה רין עם בן-זוגה, פרופסור צבי רין, את מחקרם המשותף בנושא השירה האוגריתית. בשנת 1968 יצא לאור ספרם המשותף המבוסס על מחקר זה, בשם "עלילות האלים: כל שירות אוגרית". לספר הוצאה, לאור לוחות חדשים שהתגלו ופירושים חדשים שפורסמו, מהדורה חדשה ב-1996.[3] זה הוא הספר היחיד בעברית המכסה את כל לוחות השירה האוגריתית שהתגלו,[4] ואף הייתה לו השפעה אידאולוגית בישראל, במיוחד בראייתם של "הכנענים" את הטקסטים העתיקים שבו כעובדות תומכות להשקפתם.[5] הספר זכה לביקורות חיוביות,[4][6][7][8][9][10] והוזמן על-ידי ספריות אקדמיות בעלות אוספים בשפות שמיות ברחבי העולם.[11]
רין הייתה אם לשתי בנות ובן. בן-זוגה, צבי רין, היה אחיו של יונתן רטוש, ממייסדי התנועה הכנענית.
פרסומים
ספרים
- צבי רין ושפרה רין, עֲלִילוֹת הָאֵלִים: כָּל שִׁירוֹת אוּגָרִית, החברה לחקר המקרא בישראל על־ידי ענבל, 1968
- צבי רין ושפרה רין, הטור השלישי לעלילות האלים, הוצאת החברה לחקר המקרא בישראל, 1979
- צבי רין ושפרה רין, עֲלִילוֹת הָאֵלִים: כָּל שִׁירוֹת אוּגָרִית, מַהֲדוּרָה חֲדָשָׁה, בְּדוּקָה וּמָרְחֶבֶת, ענבל, 1996
מאמרים
- שפרה רין, סימן העי"ן לנחציות, לשוננו כ"ד, 1959, עמ' 110
- שפרה רין, ההיה הא"ב הכנעני קיים בתקופת אוגרית?, לשוננו כ"ו, 1961, עמ' 56–61
- שפרה וצבי רין, בשולי השוליים, לשוננו ל"ג, 1969, עמ' 236–237
- שפרה רין, עוד על הרפאים, בית מקרא ל"ט (1), 1993, עמ' 34–38
- שפרה רין, אחד – ראשון – עשתי, בית מקרא ל"ט (4), 1994, עמ' 363–366
- Svi Rin, Shifra Rin, Ugaritic-Old Testament Affinities II, Biblische Zeitschrift 11, 1967, עמ' 174–192 doi: 10.30965/25890468-01102002
מאמרים שתרמה לכתיבתם
- משה גיל, הלולים שבבית המקדש, בית מקרא י"ז (3), 1972, עמ' 297–301
לקריאה נוספת
- יצחק אבישור, טור התעתיק, טור השכתיב וטור הפרשגן. מעריב, 27 ביוני 1997
- אהרון אמיר, תור האלים: מסביב ל"עלילות האלים" לצבי ושפרה רין. נתיב, אפריל 1997, עמ' 102–104
- Kevin J. Cathcart, Svi Rin and Shifra Rin, ‘Alilot ha’ Elim: kol sirot ‘Ogarit — Acts of the Gods: The Ugaritic Epic Poetry, Journal of Semitic Studies 48, 1998, עמ' 407–408 doi: 10.1093/jss/XLIII.2.407-a
- Vinzenz Hamp, Svi and Shifra Rin, The Third Column of Acts of the Gods. A Hebrew paraphrase of the Ugaritic Epic Poetry, Biblische Zeitschrift 26, 1982, עמ' 270 doi: 10.1163/25890468-02602011
- Mansoor, Menahem. “Rin, Svi and Rin, Shifra. The Third Column of Acts of the Gods”. Hebrew Studies, University of Wisconsin, vol. 20-21, 1979-1980.
- Rainey, Anson F. "Svi Rin, Shifra Rin. Acts of the Gods,"1996. Ugarit-Forschungen Band 27, Autumn 1995.
- N. Wyatt, Svi and Shifra Rin, The Third Column of the Acts of the Gods: A Revised Para-phrase of the Ugaritic Poetry with Tiberian Vocalization, Journal of Semitic Studies 41, 1996, עמ' 313–314 doi: 10.1093/jss/XLI.2.313
קישורים חיצוניים
- מידע על שפרה רין בקטלוג הספרייה הלאומית
- שפרה רין, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
