שדרת התהילה של קנדה
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שדרת התהילה של קנדה (בצרפתית: Allée des célébrités canadiennes ; באנגלית:Canada's Walk of Fame ; תעתוק נוסף לעברית אפשרי גם: שדרת הכוכבים של קנדה) היא שדרה בטורונטו, אונטריו, קנדה, המוקירה את הישגיהם של קנדים מצטיינים במגוון תחומים.[1] השדרה מורכבת מסדרה של כוכבים בצורת עלי מייפל, המשובצים ב-13 מקטעי מדרכה ייעודיים ברחובות טורונטו, מול אולמות רוי תומסון הול, תיאטרון הנסיכה מוויילס והתיאטרון המלכותי אלכסנדרה ברחוב קינג, וכן ברחוב סימקו.[2]
 | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | שדרת כוכבים |
| כתובת | ברחוב קינג, וכן ברחוב סימקו |
| מיקום | טורונטו |
| מדינה | קנדה |
| מייסדים | פיטר סומליאס (Peter Soumalias) |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1996–1998 (כשנתיים) |
| תאריך פתיחה רשמי | 1998 |
| מבנה | כוכבים בדמות עלי מייפל מוטמעים במדרכות |
| חומרי בנייה | בטון |
| קואורדינטות | 43°38′50″N 79°23′13″W |
| canadaswalkoffame.com | |
 | |
הקבוצה הראשונה של המונצחים הוכנסה לשדרת הכוכבים של קנדה בשנת 1998, ומאז היא כוללת 204 אישים קנדים מתחומים שונים, בהם פעילים חברתיים, מדענים, פילנתרופים, ספורטאים, מאמנים, שחקנים, במאים, תסריטאים, מפיקים, מוזיקאים, קומיקאים, קריקטוריסטים, דוגמנים ואחרים.[3]
היסטוריה
הרעיון להקמת שדרת הכוכבים של קנדה עלה לראשונה בשנת 1996, כאשר פיטר סומליאס (Peter Soumalias), אחד ממייסדי המיזם, הציע להקים שדרת כוכבים לכבוד אישים מפורסמים מטורונטו בפני הנהלת איגוד מחוז הבידור של טורונטו (Toronto Entertainment District Association). הנהלת האיגוד דחתה את הרעיון, אך סומליאס, יחד עם ביל בולארד (Bill Ballard), דאסטי קול (Dusty Cohl) וגרי סלייט (Gary Slaight), המשיך לפתח את הפרויקט, ובמקום שדרה מקומית לטורונטו, ייסדו יחד את שדרת הכוכבים של קנדה, אשר תוקיר אישים קנדיים בולטים בתחומים שונים.[4] למרות מחסור במימון, מחקר ותוכנית מדיה, התקיים טקס ההוקרה הראשון בשנת 1998, ובו נכנסה הקבוצה הראשונה של המונצחים לשדרה. מאז, שדרת הכוכבים של קנדה הפכה לאטרקציה תיירותית פופולרית בטורונטו, ואף זכתה להכרה כאירוע ההוקרה החשוב ביותר בקנדה.[5]
הטמעת כוכב בשדרה
סכם
פרספקטיבה
קטגוריות
שדרת הכוכבים של קנדה כוללת חמש קטגוריות:
- אמנויות ובידור
- עסקים ויזמות
- פילנתרופיה ומדעי הרוח
- מדע וטכנולוגיה
- ספורט ואתלטיקה
מועמדויות להכללה בשדרת הכוכבים של קנדה מתקבלות מהציבור לאורך כל השנה, כאשר שיא קמפיין המועמדויות הלאומי מתקיים במהלך חודש אפריל.
בשנת 2000, לפני הנהגת מערכת ההצבעה המקוונת, התקבלו למעלה מ-30,000 מועמדויות באמצעות מכתבים, פקסים ודואר אלקטרוני.[6] החל משנת 2020, ניתן להגיש מועמדויות דרך האתר הרשמי של שדרת הכוכבים של קנדה, ומדי שנה מתקבלות אלפי הצעות, אשר נבחנות על ידי ועדת הבחירה לצורך קבלת ההחלטות הסופיות.
לאחר קבלת המועמדויות, הוועדה לבחירת מועמדים מנתחת את ההצעות על סמך הקריטריונים הבאים:
- המועמד נולד בקנדה או בילה את שנותיו המשמעותיות או היצירתיות במדינה.
- יש לו ניסיון של לפחות עשר שנים בתחום עיסוקו.
- הייתה לו השפעה לאומית או בינלאומית על המורשת התרבותית של קנדה.[7]
לאחר הערכת המועמדים על ידי ועדת הבחירה, רק מועמדים העומדים בכל הדרישות מועברים למועצת המנהלים, האחראית על בחירת הזוכים הסופיים לשדרת הכוכבים של קנדה.[7]
הטקס
חברים חדשים לשדרת הכוכבים של קנדה מוכרזים באופן שנתי במהלך טקס הסרת הלוט, שבו נחשפים הכוכבים שלהם, המעוצב בצורת עלה מייפל.[8] הטקס הראשון נערך בשנת 1998, אך מתוך שנים-עשר המועמדים החיים שנבחרו באותה שנה, רק ארבעה השתתפו בטקס: קארן קיין (Karen Kain), נורמן ג'ואיסון (Norman Jewison), ברברה אן סקוט (Barbara Ann Scott) וריץ' ליטל (Rich Little).[9] הטקס של 2007 התקיים במרכז האמנויות הממינגבירד (Hummingbird Centre) בטורונטו, וכל שבעת המועמדים שנבחרו באותה שנה השתתפו באירוע, שהונחה על ידי יוג'ין לוי (Eugene Levy).[10]
במהלך השנים הנחו את טקס ההוקרה של שדרת הכוכבים של קנדה מספר ידוענים, בהם טריש סטרטוס (Trish Stratus), טום גרין (Tom Green), ג'אן ארדן (Jann Arden),[11] קורט בראונינג (Kurt Browning) וקתריונה לה מיי דואן (Catriona Le May Doan).[12] הטקס שודר ברשת CTV עד שנת 2008.[13] החל משנת 2009, עבר השידור לרשת Global.[14] הטקס הראשון ששודר ב-Global הונחה על ידי אן מארי (Anne Murray), בעוד האווי מנדל הנחה את שני הטקסים שלאחר מכן.[15][16] בשנת 2012, הנחה את הטקס פול שייפר (Paul Shaffer).[17]
פרסים
סכם
פרספקטיבה
פרס Cineplex Legends
פרס סינפלקס (Cineplex Legends Award) נוסד בשנת 2008 והוא מוענק לזכאים שאינם בחיים ל"חלוצים קנדים בתחומי הקולנוע, המוזיקה, הספורט, האמנויות והחדשנות".
הפרס ממומן על ידי Cineplex Entertainment, ורשימת הזוכים הראשונה כללה את האחים נורמה שירר ודאגלס שירר(Norma & Douglas Shearer). בנוסף לקבלת הפרס, הזוכים מקבלים כוכב בשדרת הכוכבים של קנדה כאות הוקרה על תרומתם לתרבות הקנדית.[18]
פרס על שם אלן סלייט
פרס אלן סלייט (Allan Slaight Honour) מוענק מאז שנת 2010, ונקרא על שמו של אלן סלייט (Allan Slaight), דמות מובילה בתעשיית הרדיו הקנדית. הפרס מוענק לאמן קנדי צעיר על "השפעה חיובית בתחום המוזיקה". הזוכים בפרס מקבלים מענק של 10,000 דולר מקרן סלייט (Slaight Foundation), אך אינם נחשבים כחברים רשמיים בשדרת הכוכבים של קנדה. בין זוכי הפרס לאורך השנים ניתן למנות את ניקי ינופסקי, דרייק, מלאני פיונה, קארלי ריי ג'פסן, הוויקנד, שון מנדס, ברט קיסל, שון הוק, ג'סי רייז ואלסיה קארה.[19]
פרס החונכות המוזיקלית לאמנים צעירים של RBC
בשנת 2012, בשיתוף עם הבנק המלכותי של קנדה (RBC – Royal Bank of Canada), יצרה שדרת הכוכבים של קנדה את פרס החונכות המוזיקלית לאמנים צעירים של RBC (RBC Emerging Artist Music Mentorship Prize).
הפרס, בשווי של למעלה מ-100,000 דולר, נועד לתמוך במוזיקאים קנדים צעירים. במסגרת התחרות, המשתתפים מגישים קטע מוזיקלי בן דקה אחת, באודיו או וידאו, ומועמדים לזכות בפרס כספי של 25,000 דולר קנדי, חונכות, סדנה יצירתית ב-ArtHaus בטורונטו, זמן אולפן ב-Metalworks Studios, והזדמנויות הופעה בפסטיבלים כמו Canadian Music Week ו-Festival du Voyageur.[20]
פסטיבל שדרת התהילה של קנדה
פסטיבל "שדרת הכוכבים של קנדה" (Canada's Walk of Fame Festival) נוסד בשנת 2010. הפסטיבל נמשך שלושה ימים ומגיע לשיאו בטקס פרסי "שדרת הכוכבים של קנדה". במהלך השנים, הפסטיבל כלל הופעות של מוזיקאים קנדים כמו שרה מקלכלן, סרינה ריידר, קריסטל שוואנדה, טום קוקרן ומלאני פיונה. בנוסף למופעים מוזיקליים, הפסטיבל כלל גם הקרנות של סרטים קנדיים והופעות קומיות של אמנים מקומיים.[21]
ביקורת
סכם
פרספקטיבה
בשנת 1998, העיתונאית לורי בראון (Laurie Brown) מ-CBC מתחה ביקורת על שדרת הכוכבים של קנדה, וכינתה אותה "אטרקציה שנועדה רק למשוך תיירים לתיאטראות שבאזור".
בראון טענה כי השדרה מכבדת רק קנדים שהשפעתם בינלאומית, ולא מעניקה מספיק הכרה לדמויות שזוכות להכרה בעיקר בתוך קנדה. היא הוסיפה: "אם השדרה באמת נועדה לקנדים, הייתי מצפה שתהיה לה נטייה לאומית יותר. אבל אני בספק אם אי פעם אראה כוכב בשדרה למישהו שמוכר רק כאן בקנדה".[22]
בספטמבר 2010, ויליאם שאטנר התייחס בחשבון הטוויטר שלו לנזק שנגרם לכוכב שלו בשדרת הכוכבים של קנדה, וצייץ: "שמעתי שהכוכב שלי בשדרת הכוכבים של קנדה נראה קצת בלוי... אבל אז שוב, גם אני. מעניין אם מישהו שנמצא באזור יכול להגיד לי מה מצבו ומה צריך לתקן".[23] משפחתו של גורדי האו התייחסה גם היא לנזק שנגרם לכוכב שלו. ובכתבה של העיתונות הקנדית (The Canadian Press) דווח כי "מספר כוכבים של סלבריטאים בשדרה נראים מעט בלויים בקצוותיהם".[24] נשיא שדרת הכוכבים של קנדה ציין כי הנזק נגרם עקב מחזורי הקפאה והפשרה במהלך חורפים קנדיים, וכן בשל שימוש במפלסות שלג על מדרכות העיר. בעקבות כך, הוכרז כי עיריית טורונטו תחליף את האריחים הפגומים של שאטנר והאו,[25] וכי הנהלת שדרת הכוכבים שוקלת חלופה להתקנת הלוחות במיקום שלא יהיה חשוף לפגעי מזג האוויר.[23]
זוכים בכוכב התהילה של קנדה
סכם
פרספקטיבה
רשימה הזוכים המלאה בכוכבי התהילה של קנדה (אנ') כוללת 204 זוכים נכון ל־2025.[26] להלן רשימה חלקית של זוכים בכוכב התהילה של קנדה, שיש להם גם ערך בוויקיפדיה העברית, בחלוקה לקטגוריות. (ריכוז הרשימה בוצע באמצעות Open A I Gpt 3.5)
אמנויות ובידור
- ג'ים קארי (Jim Carrey) – שחקן קולנוע וקומיקאי, 2004.[27]
- פמלה אנדרסון (Pamela Anderson) – שחקנית ודוגמנית, 2006.[28]
- סלין דיון (Céline Dion) – זמרת בינלאומית, 1999.[29]
- לאונרד כהן (Leonard Cohen) – זמר-יוצר, משורר וסופר, 2018.[30]
- בריאן אדמס (Bryan Adams) – זמר-יוצר ומוזיקאי, 1998.[31]
- שאניה טוויין (Shania Twain) – זמרת קאנטרי, 2003.[32]
- מרגרט אטווד (Margaret Atwood) – סופרת ומשוררת, 2001.[33]
- מייק מאיירס (Mike Myers) – שחקן וקומיקאי, 2003.[34]
- מרטין שורט (Martin Short) – שחקן וקומיקאי 2000.[35]
- קיפר סאת'רלנד (Kiefer Sutherland) – שחקן קולנוע וטלוויזיה, 2005.[36]
- כריסטופר פלאמר (Christopher Plummer) – שחקן תיאטרון וקולנוע, 1998.[37]
- דונלד סאת'רלנד (Donald Sutherland) – שחקן קולנוע, 2000.[38]
- רייצ'ל מקאדמס (Rachel McAdams) – שחקנית קולנוע, 2014.[39]
- ג'ון קנדי (John Candy) – שחקן וקומיקאי, 1998.[40]
- יוג'ין לוי (Eugene Levy) – שחקן, תסריטאי ובמאי, 2006.[41]
- נורמה שירר (Norma Shearer) - שחקנית, 2008.[42]
מוזיקה
- ניל יאנג (Neil Young) – זמר-יוצר ומוזיקאי, 2000.[43]
- אוסקר פיטרסון (Oscar Peterson) – פסנתרן ג'אז, 2013.[44]
- מייקל בובלה (Michael Bublé) – זמר פופ וג'אז, 2015.[45]
- דייוויד פוסטר (David Foster) – מלחין ומפיק מוזיקלי, 2002.[46]
- Rush – להקת רוק קנדית, 1999.[47]
- ג'וני מיטשל (Joni Mitchell) – זמרת-יוצרת ומשוררת, 2000.[48]
- קארלי ריי ג'פסן (Carly Rae Jepsen) – זמרת-יוצרת, 2013.[49]
- אליסיה קארה (Alessia Cara) – זמרת-יוצרת, 2019.[50]
- דה ויקנד (The Weeknd) – זמר ומפיק מוזיקלי, 2014.[51]
ספורט
- ויין גרצקי (Wayne Gretzky) – שחקן הוקי קרח, 2002.[52]
- גורדי האו (Gordie Howe) – שחקן הוקי קרח, 2000.[53]
- סטיב נאש (Steve Nash) – שחקן כדורסל, 2008.[54]
- ברט הארט (Bret Hart) – מתאבק מקצועי, 2021.[55]
- ז'אק וילנב (Jacques Villeneuve) – נהג מרוצי פורמולה 1, 1998.[56]
- מוריס רישאר (Maurice Richard) – שחקן הוקי קרח, 1999.[57]
- כריסטין סינקלייר (Christine Sinclair) – שחקנית כדורגל, 2013.[58]
- דונובן ביילי (Donovan Bailey) – אצן אלוף אולימפי, 2017.[59]
מדע וחדשנות
- אלכסנדר גרהם בל (Alexander Graham Bell) – ממציא הטלפון, 2001.[60]
- כריס הדפילד (Chris Hadfield) – אסטרונאוט, 2018.[61]
- דייוויד סוזוקי (David Suzuki) – מדען ואיש תקשורת, 2017.[62]
- פרדריק בנטינג (Frederick Banting) – מגלה האינסולין וזוכה פרס נובל לרפואה, 2021.[63]
- צ'ארלס בסט (Charles Best) – מדען, שותף לגילוי האינסולין, 2021.[64]
- רוברטה בונדר (Roberta Bondar) - מדענית, רופאה ואסטרונאוטית, 2011.[65]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.