Loading AI tools
שגיב שיפמן (נולד ב-2 באוגוסט 1971) הוא מדען ישראלי, פרופסור מן המניין בתחום הנוירו-גנטיקה, במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן שבאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מחזיק בקתדרה לנוירוביולוגיה על שם ארנולד ובס זלדיך אונגרמן.
 | |
| לידה |
2 באוגוסט 1971 (בן 53)  |
|---|---|
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים (1 ביולי 2008) |
  | |
שיפמן נולד בירושלים בשנת 1971 להוריו רחל ופנחס שיפמן. את כל תאריו הוא השלים באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט עשה בהנחייתו של פרופ' אריאל דרבסי בתחום הגנטיקה של תכונות מורכבות בדגש על מיפוי גנטי של סכיזופרניה[1]. בשנת 2004 יצא ללימודי בתר דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד, במעבדה של ג'ונתן פלינט, שם עסק במיפוי גנטי בעכברים[2] וגנטיקה של נוירוטיות בבני אדם[3]. בשנת 2008 שב לישראל והקים את מעבדת המחקר לנוירו-גנטיקה באוניברסיטה העברית, במחלקה לגנטיקה שבמכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן. בשנת 2015 הוזמן לשמש כפרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) שבארצות הברית, שם שהה כשנה.
ב-2013 זכה פרס קריל מטעם קרן וולף להצטיינות במחקר מדעי.
בין השנים 2021–2017 שימש כראש החוג לגנטיקה באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן כראש המחלקה.
שגיב שיפמן נשוי לפרופ' לימור שיפמן, אב לשניים ומתגורר בירושלים.
תחום המחקר המרכזי של פרופ' שיפמן הוא גנטיקה של הפרעות נוירו-התפתחותיות ופסיכיאטריות. במחקריו הוא מתמקד במנגנונים גנטיים, מולקולריים ונוירוביולוגיים שיכולים להוביל להפרעות הללו. המעבדה שלו מתמקדת בחקר של וריאציות גנטיות בגנום האנושי, זיהוי וריאנטים גנטיים המשפיעים על תפקוד גנים או ויסותם, ובחקירת הקשר בין גנומיקה להפרעות נוירו-התפתחותיות, בדגש על הספקטרום האוטיסטי.
עבודותיו פרוסות על פני מספר תחומים, וניתן לחלק אותן לשלושה נושאים עיקריים:
- מיפוי גנטי של מחלות פסיכיאטריות - עבודותיו המוקדמות של פרופ' שיפמן עסקו ביצירת מפות גנטיות באדם ובעכבר ובזיהוי של גנים הקשורים לסכיזופרניה ונוירוטיות[1][2][3][4][5][6].
- מנגנונים ביולוגיים הקשורים לספקטרום האוטיסטי - קבוצתו של פרופ' שיפמן הייתה חלוצה בפיתוח גישות לחקר הגנים הקשורים לאוטיזם באמצעות אנליזה של רשתות גנים ודפוס הביטוי שלהם במוח האנושי. באמצעות השיטות הללו הצליחו חברי הקבוצה להראות לראשונה שגנים הקשורים לאוטיזם מעורבים בבקרה של שעתוק, ורבים מהם מעורבים גם בבקרה של הכרומטין, והגנים הללו פעילים במהלך התפתחות המוקדמת של המוח[7][8][9]. בסדרת מאמרים הם הראו את מנגנון הפעולה של גנים מבקרי כרומטין הקשורים לאוטיזם במודלים תאיים, בעכבר ובזבוב[10][11][12].
- גנים חיוניים בעכבר ואדם – בכדי לחקור גנים רגישים למוטציות, ביצעה קבוצתו של שיפמן סקר באמצעות ספריית CRISPR של הגנים החיוניים לתאי גזע עובריים של העכבר[13]. במחקר זה, הם מדווחים על הניתוח המקיף והשיטתי ביותר של גנים חיוניים בגנום העכבר ומרחיבים במידה ניכרת את ההבנה של גנים חיוניים לתאי גזע עובריים. הם מראים בעבודה זו שרבים מהגנים הקשורים להפרעות נוירו-התפתחותיות חיוניים כבר בשלבים עובריים מוקדמים מאוד. במחקרים נוספים הם מזהים את המנגנונים שגורמים לגנים להיות חיוניים באופן שונה בתאי סרטן אנושיים שמקורם ברקמות שונות[14], וכן הם מזהים גנים המושפעים מכרומוזומי המין ומראים הבדלים בחיוניות בזכרים ונקבות[15].
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
