Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שַאנְדוֹר רַאדוֹ[1] (במקור עד 1898 רוטמן, בהונגרית: Radó Sándor; קישווארדה, 8 בינואר 1890 – ניו יורק, 14 במאי 1972) היה פסיכואנליטיקאי יהודי-הונגרי, מחלוצי הפסיכואנליזה, עמיתו לעבודה של זיגמונד פרויד.
לידה |
8 בינואר 1890 קישווארדה, הונגריה |
---|---|
פטירה |
14 במאי 1972 (בגיל 82) ניו יורק |
ענף מדעי | פסיכואנליזה |
מקום מגורים | הונגריה, אוסטריה, גרמניה, ארצות הברית |
מקום לימודים | אוניברסיטת בוקרשט |
שאנדור ראדו (רוטמן) נולד לאדולף רוטמן וקורנליה רוזנבלוטל. לאחר קבלת תואר ההסמכה שלו כרופא הוא פגש את זיגמונד פרויד בשנת 1915 והחליט להפוך לפסיכואנליטיקאי. תחילה אובחן על ידי מטופלת לשעבר של פרויד שעברה אצלו פסיכואנליזה, ארז'בט רֵבֵס, ואחרי שעבר מווינה לברלין, הפך ראדו לחניכו של קרל אברהם. בברלין הוא ערך את כתב העת Internationale Zeitschrift für Psychoanalyse. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית (אנ') הקצרה (1919) הפעיל את השפעתו אצל בלה קון (מנהיג הרפובליקה הסובייטית ההונגרית) כדי להשיג את מינויו של שאנדור פרנצי לפרופסור באוניברסיטה בבודפשט. בכך הפך פרנצי לפרופסור האוניברסיטאי הראשון לפסיכואנליזה. ב־13 בנובמבר 1919 התחתן ראדו עם ארז'בט רבס, בתם של וילמוש רבס ופלורה ברגר. בשנת 1922 עברה המשפחה לברלין, ולצד קרל אברהם היה מרצה במכון לפסיכואנליזה בבירה הגרמנית. שם הכיר את וילהלם רייך והיינץ הרטמן שעברו אנליזה על ידו. עקב בקשתו האישית של פרויד, ראדו עבר לארצות הברית בשנת 1931, שם עבד במכון הפסיכואנליטי בניו יורק, ולאחר מכן התמנה למנהל המכון לפסיכיאטריה באוניברסיטת קולומביה. הוא מת בניו יורק.
ראדו פרסם אחד-עשר מאמרים פסיכואנליטיים בין 1919 ל־1942[2][3]. אולי החשוב שבהם היה המאמר משנת 1927 בנושא "הבעיה של המלנכוליה"[4][5] שהביא פתרונות לבעיות חשובות ורלוונטיות שטרם טופלו עד אז. ראדו כתב גם מאמרים נלווים בשאלות ההתמכרות.
Psychoanalysis of Behavior: Collected Papers 1-2. (New York-London, 1956).
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.