קה ד'אורסה

קה ד'אורסה (בצרפתית: Quai d’Orsay – הרציף אורסה) הוא רציף בגדה השמאלית של הנהר סן ברובע השביעי של פריז, בירת צרפת, וכן שם הרחוב לאורך הרציף הזה. המשכו מזרחה מארמון בורבון נקרא קה אנטול פראנס ומערבה מגשר אלמה נקרא קה בראנלי. בקה ד'אורסה שוכן החל משנת 1853 משרד החוץ של צרפת ועל כן הוא נקרא גם כן בדרך המטונימיה "קה ד'אורסה". בניין משרד החוץ נבנה בשנים 1844–1855 על ידי האדריכל ז'אק לקורנה (Jacques Lacornée). הפסלים בחזיתו עוצבו בשנת 1870 על ידי הפסל אנרי דה טריקטי.

ערך זה עוסק ברציף בגדה השמאלית של הנהר סן ברובע השביעי של פריז. אם התכוונתם לכינוי למשרד החוץ של צרפת, ראו משרד החוץ ואירופה (צרפת).

קה ד'אורסה

Quai d'Orsay ‎

מראה בקה ד'אורסה
מידע כללי
אורך	1,270 מ'
רוחב	29 מ'
הקמה
תקופת הבנייה	1705 (אז קה דה לה גרנוייר – אחר כך קה ד'אורסה) – 1808 (אז – קה בונפארט)
מיקום
מדינה	צרפת
עיר	פריז
רובע	הרובע השביעי של פריז
שכונה	אנווליד (Invalides) גרו קאיו (Gros Caillou)
נקודת התחלה	רחוב אריסטיד בריאן (Rue Aristide Briand) גשר קונקורד
נקודת סיום	ככר ההתנגדות (Place de la Résistance) גשר אלמה
קואורדינטות	48°51′46″N 2°18′36″E

מיקום וגישה

הרציף מתחיל מגשר קונקורד (pont de la Concorde) ורחוב אריסטיד בריא, עובר בקרבת הגשרים אנווליד ואלכסנדר השלישי ומסתיים בגשר אלמה וככר הרזיסטאנס.(Place de la Resistance) בבית מספר 37 נמצא בניין משרד החוץ של צרפת שנבנה באמצע המאה ה-19. לכן גם את משרד החוץ מכנים "קה ד'אורסה" עם אות ראשונה גדולה או בקיצור "לה קה" (Le Quai). סמוך למשרד החוץ נמצא ארמון בורבון, מושב האספה הלאומית של צרפת וכן אוטל דה לאסה (hôtel de Lassay), מושבו של יושב ראש האספה הלאומית.

• 
  שלט רחוב "קה ד'אורסה" עם סימן המראה את הכיוון לתחנת המטרו
• 
  הבית מס' 37 – בניין משרד החוץ (1855-1844), החזית שעל יד הגן
• 
  מראה בקה ד'אורסה

• 
  משרד החוץ, מראה מהרחוב – מקה ד'אורסה
• 
  טיילת בגדה השמאלית של הסן, בקה ד'אורסה, עם נמל "אנווליד" (Port Invalides) וגשר אלכסנדר השלישי מאחור

מקור השם

קה ד'אורסה נקרא כך לפי שמו של שארל בושה ד'אורסה, בעל אחוזת אורסה, יועץ בפרלמנט של פריז, שכיהן בשנים 1700–1708 כ"זקן הסוחרים" של פריז, בפועל ראש העיר. בעת כהונתו בשנת 1707 התחילו עבודות הבנייה של הרציף. בעבר הרחוק נקרא "קה דה לה גרנוייר", ולזמן קצר "קה בונפארט".

היסטוריה

אחרי בניית "גשר המלך" (Pont Royal פון רואיאל) בשנים 1685–1689 על ידי ז'אק "הרביעי" גבריאל לפי תוכניותיו של ז'ול ארדואן-מנסאר (Hardouin-Mansart), נבנה החל מהשנים 1705–1707 הרציף שכונה "קה בושה ד'אורסה" בכיוון מערב. הוא הושלם עד לגשר קונקורד רק בעוד כמאה השנה בשנת 1800. קטע זה נקרא בימי הקונסולאט "קה בונפארט". החל משנת 1947 הוא כונה קה אנטול פראנס (Quai Anatole France). אחרי 1722 בזמן שהאזור מעבר לאזור שבו ייבנה גשר קונקורד היה גדת נהר ביצתית, בסמוך השטרע שטח פתוח מכוסה שדות ירקות עד לרחבת האיוונליד. לואיז פרנסואז מבורבון, מדמואזל נאנט ונסיכת קונדה, בת חוקית של המלך לואי ה-14 עם מאדאם דה מונטספאן ואלמנתו של הנסיך קונדה, והידיד והיועץ שלה, ארמן דה לספאר, מרקיז לאסה, בנו שני ארמונות בשטחים השכנים שני ארמונות ממלכתיים:ארמון בורבון שנבנה בשנים 1728-1722 על ידי לסוראנס, גבריאל ואובר לפי תוכניות מאת גירארדיני, ואוטל דה לאסה, שנבנה על ידי גירארדיני, לסוראנס ואובר. כיום בארמון בורבון מתכנסת האספה הלאומית של צרפת, בעוד אוטל דה לאסה הוא מקום מושבו הרשמי של יושב ראש האספה הלאומית. ב-1808 בימי האימפריה הצרפתית הראשונה ש נפוליאון הראשון הוחלט להרחיב את הרציף עם הגנים של שני הארמונות עד לגדת הסן. אחרי נפילתו של נפוליאון ב-1815 הרציף חזר לשמו המקורי: ד'אורסה. ב-15 ביולי 1918 בימי מלחמת העולם הראשונה פגז שנשלח על ידי תותח-העל הגרמני "תותח פריז" התפוצץ בקה ד'אורסה בקטע הנקרא כיום קה בראנלי בפינה עם רחוב Rue de la Fédération. ב-1941 חלק מ"קה ד'אורסה" המקורי ממערב לגשר אלמה (Pont de l'Alma = פון דה ל'אלמה) שינה את שמו ל"קה בראנלי". ב-1947 הקטע בין המספרים 1–31, בין "גשר המלך" לגשר קונקורד, קיבל את השם "קה אנאטול פראנס" לזכר הסופר הצרפתי. כך שהבית הראשון במה שנשאר "קה ד'אורסה" הוא הבית 33, ארמון בורבון, בית האספה הלאומית מוזיאון ד'אורסה, השוכן בבניין תחנת הרכבת אורסה לשעבר (שנבנה במקום שבו נמצא קודם לכן הארמון אורסה), נמצא כ-500 מ' קדימה, במה שנקרא כיום קה אנטול פראנס.

בתים

• 
   : "מראה מקה ד'אורסה". ציור מאת יוהאן ברתולד יונגקינד, 1854; רואים את הקטע ששינה ב-1947 את שמו לקה אנאטול פראנס בכיוון גני טווילרי וארמון טווילרי.
• 
  קה ד'אורסה בסביבות שנת 1920 בציור מאת אז'ן גאליין-לאלו (Eugène Galien-Laloue).

• 
  מס' 41: בניין איגוד ראשי הערים של צרפת.
• 
  מס' 65: הכנסייה האמריקאית של פריז.
• 
  שער הכנסייה האמריקאית.
• 
  הבית 53. המושב לשעבר של חברת הטבק SEITA

• מס' 11 – כתובתו האחרונה של אנרי לאנג, מהנדס ומרצה צרפתי, מנהל בחברת הרכבות הצרפתית ומרצה בבית הספר לגשרים וכבישים. הוא פוטר מהעבודה בגלל מוצאו היהודי, נעצר ב-12 בדצמבר 1941 וב-27 במרץ 1942 נשלח לאושוויץ עם הטרנספורט מס' 1. הוא נספה שם כעבור חודשיים.

מס' 33 – מול הארמון בורבון, לוחית זיכרון לזכרו של אנרי ז'אן פילו, שנפל בשחרור פריז, ב-1944

• מס' 37 משרד החוץ של צרפת

על ידו נמצאת האנדרטה לזכרו של אריסטיד בריאן (1937), יצירה של הפסלים פול לנדובסקי ואנרי בושאר.

• מס' 41 – בניין "איגוד ראשי הערים של צרפת". בימי מלחמת העולם הראשונה כאן שכן בית חולים איטלקי. (Ile des Cygnes)
• מס' 42 – ביתו של ניקולא אלבר (1801-1728), בעלי המרחצאות הרפואיות של קה ד'אורסה, ממציא של מקלחות עולות שאותן המליץ לטיפול בכיבים ברגליים ולמניעת פיסטולות של פי הטבעת.
• מס' 53–65 והמלבן בין הרחובות סירקוף, אוניברסיטה, ז'אן-ניקו והרציף – נמצאים באי הברבורים העתיק לשעבר.

באותו מלבן נמצא בשנים 1827–1909 בית החרושת לטבק "גרו קאיו"

• מס' 53 – בית בסגנון אר דקו שנבנה בשנים 1933–1937 על ידי האדריכל רמון בודייה עבור מונופול הטבק הממלכתי SEITA או Régie des tabacs. ניכרים בו קישוטי ברזל מחושל בסגנון אר דקו, פריזות על הקירות החיצוניים המתארות את עיבוד הטבק, ארבעה עמודים עבים בחזית לפני השער המרכזי העשוי זכוכית וברזל יצוק.
• מס' 55 – בית שנבנה ב-1913 על ידי האדריכל לואי-איפוליט בואלו והפסל לאון בינה. שער הכניסה מעוצב בזכוכית וברזל יצוק עם קישוטי ציפורים.

בגמלון מיוצג קן שבו ציפורים זכר ונקסה מקיפים את האפרוחים. בקומה ד משני צידי החלונות נראה תבליט עם טווסים ופריזה פרחונית. בקומה ה' משני צדדיו של חלון זכוכית גדול, נראים קישוטים בצורת צפורים ורוזטות. בצד של הבית הנשקף אל רחוב סולי-פרודום החזית מקושטת בדמויות טווסים ובקומה א' דמות של זוג פסיונים ואפרוחיהם.

• מס' 59 – שגרירות דרום אפריקה בצרפת
• מס' 64 – היה במשך שנים רבות בניין המצפה הצרפתי לקוניונקטורות כלכליות OFCE שבינתיים בשנת 201 עבר לככר קטלוניה
• מס' 65 – הכנסייה האמריקאית של פריז – הכנסייה האמריקאית הראשונה שהוקמה מחוץ לארצות הברית. בנייתה התחילה ב-1814 ונפתחה לציבור המאמינים ב-1857

• 
  לוח זיכרון לזכר קרבנות הטרוריזם, על יד משרד החוץ הצרפתי
• 
  לוח זיכרון לזכרו של אדואר בורדה בבית מס' 71
• 
  לוח זיכרון לזכרו של ז'אן ז'ירודו בבית מס' 89

• 
  הבית 67.
• 
  הבית 73 - פינת רחוב מאלאר.
• 
  הבית 91-93 פינת ככר הרזיסטאנס.

• מס' 69 – מושב לשעבר (עד 2017) "המצפה הצרפתי למצבים כלכליים" OFCE
• מס' 71 – הבית שבו נפטר ב-1877 הצייר האוריינטליסט לאון בלי ובשנת 1945 נפטר המחזאי אדואר בורדה
• מס' 73 – ב-2012 בבית זה הוצע למכירה דופלקס בשטח 765 מ"ר תמורת סכום של 42 מיליון אירו.
• מס' 75 – בית החברה "אר ליקיד"
• מס' 79 – בבית זה התגורר הסופר פרנסיס קרקו
• מס' 89 – הבית שבו נפטר בשנת 1944 המחזאי ז'אן ז'ירודו. הבניין נבנה ב-1929 לפי תוכניתו של האדריכל מישל רו-ספיץ
• המספרים 91–93 – בניין בסגנון אר דקו שנבנה ב-1930 יל ידי האדריכל לאון אזמה.
• מס' 93 – מוזיאון הביוב של פריז
• מס' 105 – הבית שבו נפטר הפוליטיקאי ז'וסטן ז'רמן קזימיר דה סלוו (1934-1848)
• החלק של קה ד'אורסה המכוסה בעצים, שבין הגשרים אלמה ואנווליד כונה רחבת חביב בורגיבה. בעבר כאן נמצא מגדל עם "משאבת הקיטור" (במקור: "משאבת האש") של שכונת גרו קאיו

קה ד'אורסה במדיה האמנותית

• 1854 - יוהאן ברטולד יונגקינד - "מראה בקה ד'אורסה" - מתאר את הקטע הנקרא כיום "קה אנטול פראנס" בכיוון גני טווילרי וארמון טווילרי
• בסביבות 1920 - "קה ד'אורסה" - ציור מאת אז'ן גלייאן -לאלו
• 1926 - "קה ד'אורסה" - צילום מאת אנדרה קרטס

לקריאה נוספת

• Jacques Hillairet: Dictionnaire historique des rues de Paris. Ed. de Minuit Paris 1965.
• Jan Colson: Dictionnaire des Monuments de Paris. Hervas, Paris 1993, ISBN 2-903118-66-3.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קה ד'אורסה בוויקישיתוף

• לקסיקון מנהלי והיסטורי של רחובות פריז והמונומנטים שלה - קה ד'אורסה - Felix et Louis Lazare 1844
• אתר משרד החוץ הצרפתי
• אתר המוזיאון ד'אורסה
• באתר insecula