צ'ארלס ספנסר, רוזן ספנסר השישי

צ'ארלס ספנסר, רוזן ספנסר השישי (באנגלית: Charles Spencer, 6th Earl Spencer; ‏30 באוקטובר 1857 – 26 בספטמבר 1922), היה בן אצולה בריטי ופוליטיקאי חבר המפלגה הליברלית מבית ספנסר, אשר שימש כלורד צ'מברלין מ-1905 עד 1912 בתקופת הממשלות בראשות הנרי קמפבל-באנרמן והרברט הנרי אסקווית'. ב-1910, הוא ירש מאחיו למחצה את הרוזנות של ספנסר. הוא היה נשוי למרגרט ברינג, והם היו סבא וסבתא רבתא של דיאנה, הנסיכה מוויילס.

צ'ארלס ספנסר, רוזן ספנסר השישי
Charles Spencer, 6th Earl Spencer

לידה	30 באוקטובר 1857 סנט ג'יימס, הממלכה המאוחדת
פטירה	26 בספטמבר 1922 (בגיל 64) סנט ג'יימס, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מקום קבורה	Church of St Mary the Virgin, Great Brington
השכלה	טריניטי קולג' בית הספר הארו
מפלגה	המפלגה הליברלית
בן או בת זוג	מרגרט ברינג (23 ביולי 1887–4 ביולי 1906)
לורד צ'מברלין 1905–1912 (כ־7 שנים) חבר הפרלמנט ה־22 של הממלכה המאוחדת 31 במרץ 1880 – 18 בנובמבר 1885 (5 שנים) חבר הפרלמנט ה־23 של הממלכה המאוחדת 24 בנובמבר 1885 – 26 ביוני 1886 (215 ימים) חבר הפרלמנט ה־24 של הממלכה המאוחדת 1 ביולי 1886 – 28 ביוני 1892 (6 שנים) חבר הפרלמנט ה־25 של הממלכה המאוחדת 4 ביולי 1892 – 8 ביולי 1895 (3 שנים) חבר הפרלמנט ה־27 של הממלכה המאוחדת 1 באוקטובר 1900 – 8 בינואר 1906 (5 שנים)
פרסים והוקרה
מסדר השמש העולה, דרגה ראשונה הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי אביר הצלב הגדול של מסדר העיט הלבן אביר הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי מסדר הבירית

ביוגרפיה

צ'ארלס "בובי" ספנסר נולד ב-30 באוקטובר 1857 בסנט ג'יימס, וסטמינסטר,^[1] בנו של פרדריק ספנסר, רוזן ספנסר הרביעי ולאשתו השנייה אדלייד סיימור, בתם של הוראס סיימור ואליזבת מאלט פאלק.^[2] הוא התחנך בבית הספר הארו ובטריניטי קולג', קיימברידג'.

ספנסר ייצג את מחוז הבחירה של נורת'האמפטונשייר צפון בפרלמנט מ-1880 עד 1885, נורת'האמפטונשייר מרכז מ-1885 עד 1895, ושוב מ-1900 עד 1905, מביתו בדולינגטון הול. בשנת 1898 הוא התמודד על מחוז הבחירה של הרטפורד.^[3] הוא היה החתן בהמתנה של המלכה ויקטוריה בין פברואר ליוני 1886. בשנת 1892 הוא נהיה חבר במועצת המלך, ומונה לסגן ראש הלשכה של משק הבית תחת ויליאם גלאדסטון, הוא החזיק בתפקידו עד 1895, השנה האחרונה תחת הממשלה של ארצ'יבולד פרימרוז. בין 1900 ו-1905 הוא החזיק בתפקיד השוט מטעם הליברלים.^[4]

ב-19 בדצמבר 1905, הוא קיבל את התואר ויקונט אלתורפ, כדי לאפשר לו להיות לורד צ'מברלין בממשלתו של הנרי קמפבל-באנרמן. ב-13 באוגוסט 1910 הוא ירש את התואר רוזן ספנסר, לאחר מותו של אחיו למחצה, ג'ון ספנסר, רוזן ספנסר החמישי ללא ילדים. הוא נשאר הלורד צ'מברלין עד 1912. בשנת 1911 הוא קיבל את תואר אביר המסדר הוויקטוריאני המלכותי^[2], ובשנת 1913 קיבל אף את תואר אביר מסדר הבירית.

לורד ספנסר החזיקו מספר גדול של עיטורים: הצלב הגדול של מסדר דאנבורג של דנמרק, מסדר אולף הקדוש המלכותי של נורווגיה, מסדר כוכב הצפון של שוודיה, מסדר השמש העולה של יפן, מסדר הנשר הלבן של סרביה, מסדר הנשר האדום של פרוסיה ומסדר קרלוס השלישי של ספרד. הוא היה גם מייג'ור הכבוד, ולאחר מכן קולונל הכבוד בגדוד המתנדבים ה-4, רגימנט נורת'האמפטון.

לורד ספנסר מת ב-26 בספטמבר 1922 בביתו בסנט ג'יימס, לונדון, בגיל 64, לאחר שהיה חולה במשך ארבעה חודשים אחרי אירוע ציבורי בביתו בנורת'האמפטונשייר, ובנו אלברט ספנסר, רוזן ספנסר השביעי ירש את תאריו.

משפחתו

ב-23 ביולי 1887 התחתן צ'ארלס עם מרגרט ברינג, בתם של אדוארד ברינג, ברון רוולסטוק הראשון ולואיז בולטייל, ממנה היו לו שישה ילדים:

• אדלייד מרגרט דליה ספנסר (1889–1981), התחתנה עם סידני פיל.
• אלברט ספנסר, רוזן ספנסר השביעי (1892–1975).
• ססיל אדוארד רוברט ספנסר (1894–1928).
• ליידי לוויניה אמילי ספנסר (1899–1955), התחתנה עם הברון אנאלי הרביעי.
• ג'ורג' צ'ארלס ספנסר (1903–1982), התחתן עם ברברה בלומנטל ולאחריה התחתן עם קת'לין הנדרסון.
• אלכסנדרה מרגרט אליזבת ספנסר (1906–1996), התחתנה עם הנרי דאגלס-הום.

אילן יוחסין

ג'ון ספנסר, רוזן ספנסר הראשון

ג'ורג'ינה פוינץ

צ'ארלס בינגהאם, רוזן לוקן הראשון

מרגרט סמית

לורד יו סיימור

ליידי אן הוריישה וולדגרייב

סר לורנס פאלק, ברון הלדון השני

ליידי דורותי אליזבת ווהן

ג'ורג' ספנסר, רוזן ספנסר השני

ליידי לאביניה בינגהאם

הוראס סיימור

אליזבת מאלט פאלק

פרדריק ספנסר, רוזן ספנסר הרביעי

אדלייד סיימור

צ'ארלס ספנסר, רוזן ספנסר השישי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס ספנסר, רוזן ספנסר השישי בוויקישיתוף

• צ'ארלס ספנסר, רוזן ספנסר השישי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

1. Census Returns of England and Wales, 1901 PRO RG13 Piece 74 Folio 12, p. 16.
2. thepeerage.com Charles Robert Spencer, 6th Earl Spencer
3. F. W. S. Craig, British Parliamentary Election Results 1885 – 1918 (Macmillan Press Ltd., London, 1974) p. 295.
4. Michael Stenton and Stephen Lees, Who's Who of British Members of Parliament (Harvester Press, Sussex, 1978) vol. II, p. 334.