Loading AI tools
חברה גרמנית לייצור מכוניות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פּוֹרְשֶׁה AG (בגרמנית: Dr. Ing. h.c. F. Porsche AG,ⓘⒾ) היא חברה גרמנית לייצור מכוניות.
 | |
 | |
| מטה החברה | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג |
חברה בע"מ נסחרת בפרנקפורט חברה פרטית |
| בורסה |
הבורסה לניירות ערך בפרנקפורט (29 בספטמבר 2022–P911)  |
| מוטו | There is no substitute |
| מייסדים |
|
| תקופת הפעילות | 1931–הווה (כ־93 שנים) |
| חברת אם | קבוצת פולקסווגן |
| חברות בנות |
|
| מיקום המטה |
 צופנהאוזן, שטוטגרט, גרמניה |
| ענפי תעשייה | תעשיית הרכב |
| מוצרים עיקריים | מכוניות (לרוב מכוניות ספורט) |
| הכנסות | 4.177 מיליארד אירו (2020) |
| רווח תפעולי | 3.166 מיליארד אירו (2020) |
| רווח | 2.335 מיליארד אירו (2015) |
| הון עצמי | 20.224 מיליארד אירו (2020) |
| יו"ר |
|
| מנכ"ל | |
| עובדים | 36,359 (2020) |
| www.Porsche.com | |
  | |
חברת הרכב פורשה נוסדה על-ידי פרופ' פרדיננד פורשה בשנת 1931 בעיר שטוטגרט שבגרמניה, כחברה לתכנון וייעוץ הנדסי. מטה החברה הראשי של פורשה שוכן בעיר צופנהאוזן, עיר בפרברי שטוטגרט בבאדן-וירטמברג, שם גם נמצא מתקן הייצור המקורי, בנוסף למתקן הייצור החדש של החברה בעיר לייפציג.
_p1.JPG)
,_21._März_2013,_Düsseldorf.jpg)
.jpg)
חברת פורשה נוסדה באפריל 1931[1] על ידי פרדיננד פורשה במשרד שפתח ברחוב קרונן 24 (Kronenstraße) במרכז העיר שטוטגרט בגרמניה. בתחילה עסקה החברה בפיתוח מנועים, הנדסה וייעוץ לכלי רכב, אך לא ייצרה מכוניות תחת שמה. החברה ביצעה פרויקטים ליצרניות רכב כגון ונדרר (Wanderer) ו-NSU, וליצרניות אופנועים כגון צונדאפ[2]. בשנת 1933 פיתחה[3] פורשה לחברת אוטו יוניון מכונית מרוץ למרוצי הגראנד פרי, בעלת מנוע 16 צילינדרים מרכזי. בשנת 1934 נחתם החוזה הגדול ביותר של החברה עד אז, עם ממשלת גרמניה הנאצית, לאחר שזו ביקשה ממנה לתכנן את הפולקסוואגן, מכונית העם, אשר לימים הפכה ל"חיפושית"[4]. פרויקט נוסף נעשה בשנת 1939 לחברת מרצדס-בנץ כאשר פרדיננד פורשה פיתח ועיצב את מכונית המרצדס T80, אשר נועדה לשבור את שיא העולם במהירות למכוניות ביבשה[5].
בשנת 1939 פותחה בסדנאות פורשה המכונית הראשונה, מכונית הפורשה 64[6] (בגרמנית: Berlin Rome-Wagen). מכונית זו הייתה בעלת מרכב אלומיניום אשר נבנה בעבודת יד, ובעלת מנוע בוקסר 4 צילינדרים בנפח 1.1 ליטר והספק של 50 כ"ס, כאשר מהירות השיא הייתה כ-160 קמ"ש. בסה"כ שלוש יחידות נבנו מדגם זה אשר פותחו על ידי פורשה בעיקר כדי להשתתף במרוצי סיבולת למרחק ארוך. יש הרואים בפורשה 64 כדגם המכונית הראשון[7] של החברה, ויש החולקים על כך מאחר שהפורשה 64 הייתה מכונית אשר חלקה את רוב רכיביה עם מכונית ה"חיפושית".
בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה פסקה החברה מייצור ופיתוח מכוניות וחזרה לעבוד תחת חוזים בלבד בעיקר לצבא הנאצי. במהלך מלחמת העולם השנייה ייצרו במפעלי החברה טנקים מסוגים שונים ולקחו חלק בפיתוח טכנולוגית רקטות ה-V1 ששוגרו אל עבר מטרות אזרחיות בלונדון[8]. עקב הסכנה מן הפצצות בעלות הברית לקראת סוף המלחמה, ביצעה חברת פורשה מעבר לעיר גמונד (Gmünd) אשר בקרינתיה, אוסטריה.
לאחר המלחמה נכבשו מפעלי פולקסווגן בוולפסבורג על ידי הבריטים, ופרדיננד פורשה נעצר והוחזק על ידי הצרפתים ללא משפט במשך 20 חודשים. בספטמבר 1947 שוחרר פרדיננד פורשה ממעצרו לאחר שזוכה[9] על ידי בית הדין הצרפתי מההאשמות שהופנו נגדו. עקב מעצרו של אביו לקח על עצמו פרי פורשה, בנו של פרדיננד, את ניהול החברה, בתפקיד זה החזיק פרי עד לפרישתו בתחילת שנות ה-90.
בשנת 1946 כאשר אביו כלוא בצרפת, החלה פורשה תחת ניהולו של פרי ולצד כמה מעמיתיו לחזור ולעבוד ממקום מושבה החדש והבסיסי של החברה בעיר גמונד באוסטריה. עקב תוצאותיה הקשות של המלחמה נאלצה החברה להקים עצמה מן הבסיס מחדש, והחלה להציע בין היתר עבודות תיקונים ושירותים שונים כגון עבודות תיקונים למכונות חקלאיות, זאת לצד חתימת חוזים חדשים לעבודות הנדסה באיטליה. אחד מן החוזים העיקריים שחתמה החברה היה תכנון ופיתוח[10] מכונית פורמולה 1 בעלת הנעה כפולה למרוצי הגרנד פרי, עבור קבוצת צ'יסיטליה (Cisitalia) של התעשיין האיטלקי פיירו דוסיו. הודות לחוזים אלו החל להתייצב בשנת 1947 מצבה הפיננסי של החברה, דבר זה אפשר לה לשוב ולפתח פרויקטים עצמיים שונים, כאשר בכוונת החברה ובעיקר בכוונתו של המנכ"ל פרי לפתח מכונית ספורט בעלת שני מושבים שימושית לשימוש יומיומי, עם אחיזת כביש טובה, האצה מהירה ובלימה טובה אשר תישא את שם החברה. ביולי החלה פורשה בפיתוחה של מכונית זו.
ביוני 1948 הוצג דגם אבטיפוס, כאשר המכונית נקראה פורשה 356. המכונית תוכננה ופותחה על ידי החברה בראשותו של פרי פורשה לאחר שכהגדרתו[11] הוא "פשוט לא מצא את המכונית שהופיעה בחלומותיו" (ציטוט: “I couldn't find the sports car of my dreams, so I built it myself”). מכונית זו סימנה את לידתו של מותג מכוניות הספורט פורשה[12].
49 היחידות הראשונות של דגם ה-356 יוצרו בסדנה בעיר גמונד שבקרינתיה, כאשר באפריל 1950 עבר הייצור[13] לעיר צופנהאוזן אשר בפרברי שטוטגרט, שם גם שוכן מטה החברה כיום. המכונית הייתה מצוידת במנוע בוקסר אחורי מקורר אוויר, ועל כן בעלת צליל מנוע דומה לזה של החיפושית. בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה נוצר מחסור גדול בחלקים ורכיבים, כאשר מלאי החברה הצטמצם משמעותית והאספקה הייתה מוגבלת מאוד. עקב כך הכילה בתחילה הפורשה 356 מכלולים רבים של חברת פולקסווגן כגון מנוע, תיבת הילוכים ומערכת המתלים, אך חלקים אלו הוחלפו במהירות לחלקים מייצור עצמי, כולל המנוע האחורי. אף על פי שחלקה בתחילה רכיבים עם החיפושית, נחשבת מכונית ה-356 כדגם הראשון[14] של פורשה, מאחר שהייתה למכונית הראשונה אשר נמכרה על ידי החברה הצעירה, והראשונה אשר נשאה את השם פורשה.
בשנת 1950 הפכה פורשה ליצרנית רכב עצמאית, בבעלות שווה של משפחות פורשה ופיך, כאשר בשנת 1951 נפטר פרדיננד פורשה בגיל 75.
ערך מורחב – פורשה 911לאחר הצלחות מוטוריות בזירות המרוצים[15] בעזרת דגמים שונים בהם הפורשה 550, הציגה פורשה בספטמבר 1963 את מכונית הפורשה 911 אשר זכתה לתהילה[16][17]. הפורשה 911 היא מכונית 2+2 (שני מושבים קדמיים ובנוסף שני מושבים אחוריים קטנים), בעלת מנוע בוקסר 6 צילינדרים אחורי. עד לסדרת ה-996 אשר הוצגה בשנת 1998, היו כל מנועיהן של מכוניות ה-911 מקוררי אוויר, כאשר לאחר מכן היו למקוררי מים. דגם הפורשה 911 הוא המזוהה יותר מכל עם חברת פורשה, נמכר עד היום בגרסאות משופרות בהצלחה עצומה, ונוחל הצלחות מוטוריות על מסלולי המרוצים. הפורשה 911 נחשבת גם כיום, יותר מחמישים שנה לאחר יציאתה לשוק, למופת של מכונית ספורטיבית ומהנה לנהיגה[18].
לחברת פורשה היו מתחילת דרכה יחסי עבודה הדוקים עם חברת פולקסווגן. כמו כן חברת פורשה הייתה ממחזיקי המניות העיקריים של קבוצת פולקסווגן, כאשר בשיאה בחודש ינואר 2009 כחלק ממהלך של ניסיון השתלטות על הקבוצה אותו הוליך מנכ"ל פורשה וונדלין ווידקינג, החזיקה החברה יותר מ-50 אחוזים ממניותיה של קבוצת פולקסווגן[21]. בדיעבד התברר כי מהלך זה היה יומרני מדי, והכניס את חברת פורשה לסחרור בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, והמיתון בשוק הרכב, בדמות חובות של 10 מיליארד אירו ומהלך שבסופו השתלטה קבוצת פולקסווגן על חברת פורשה. דבר זה גרם לסערה בחברת פורשה ולפיטוריהם של מנכ"ל פורשה המצליח במשך 16 שנים וונדלין ווידקינג, ושל סמנכ"ל הכספים של החברה[22]. מייד לאחר ההשתלטות על פורשה הודיעה קבוצת פולקסוואגן כי בשנת 2011 יתבצע מיזוג חברות בינה ובין חברת פורשה, שנדחה עקב בעיות משפטיות[23] ובוצע לבסוף בשנת 2012[24].
בשנת 1996 חתמה חברת פורשה על חוזה לשיתוף פעולה תעשייתי עם חברת ואלמט הפינית (VALMET). כאשר חברת פורשה התקשתה לעמוד בקצב ההולך וגובר של ביקושים לדגם הבוקסטר, הוחלט לבצע מיקור חוץ ולהעביר חלק מהייצור לחברה הפינית. החל מ-1997 נכנס שיתוף הפעולה לתקפו והוארך בהמשך עד לשנת 2008.
גם כיום משמשת "פורשה" כחברה לתכנון הנדסי, כפי שהייתה בראשית דרכה. ממרכז הפיתוח שלה בוואיסק, 25 ק"מ מערבית לשטוטגרט, שנפתח ב־1972 סייעה חברת פורשה בתכנון המכונית הרוסית לאדה סאמארה, הסיאט איביזה והאופל זאפירה. כמו כן נתנה החברה שירותי ייעוץ הנדסי לחברת דייהו, לחברת סטודיבייקר, לחברת סובארו ועוד. מרכז הפיתוח האמור מעסיק 2,500 מהנדסים ועוסק כיום בפרויקטים של חטיבת המכוניות של פורשה עצמה. בנוסף רכשה חברת פורשה ב-2001 25% מחברת Bertrandt AG, המתמחה בתכנון ופיתוח רכב.
.JPG)
.jpg)
החל משנת 1948 החלה פורשה להתחרות במרוצי מכוניות. לאורך השנים החברה ידעה הצלחות רבות בדמות ניצחונות רבים[25] במגוון רחב של מרוצים שונים וקטגוריות שונות, כולל עשרות זכיות באליפויות שונות אשר רבות מהן מרוצי סיבולת יוקרתיים למרחקים ארוכים. בין מרוצים אלה ניתן למנות את מרוץ הטארגה פלוריו באיטליה ואת מרוץ הקאררה פאנאמריקנה במקסיקו. פורשה היא מותג הרכב המצליח ביותר בהיסטוריית מרוצי המכוניות בעולם[26]. כמו כן, פורשה היא יצרנית רכבי המרוץ הגדולה בעולם, כאשר בשנת 2006 החברה ייצרה 195 מכוניות מרוץ לקבוצות מרוץ שונות ברחבי העולם, ואילו ב-2007 ייצרה 275 מכוניות[27]. עיקר המוניטין המוטורי של פורשה נבנה לאחר הצלחת החברה במרוץ 24 השעות של לה מאן היוקרתי, מרוץ בו ניצחה 18 פעמים, מספר המהווה שיא זכיות ליצרנית רכב במרוץ. מרוצים אלו היוו חלק חיוני במחקר והפיתוח המתמשך של החברה בתחום ההנדסה, כאשר באופן מסורתי טכנולוגיות ופיתוחים אלו אשר פותחו למרוצי המכוניות נמצאו בסופו של דבר במכוניות החברה הסדרתיות.
את מורשת המרוצים של פורשה ניתן לייחס החל מה-11 ביולי 1948 כאשר הרבט קיס אחיינו של פרדיננד פורשה נהג במכונית הפורשה מרכב מס' 1 במרוץ המכוניות הראשון שנערך באוסטריה לאחר המלחמה, מרוץ בו זכה בניצחון הקטגוריה בה התמודד. בשנות החמישים והשישים התמודדה החברה רק עם מכוניות בעלות מנועים בנפח קטן כאשר היא מנצחת מרוצים רבים בקטגוריות השונות בהן התמודדה, ומדי פעם גם ניצחונות כלליים במרוצים מול מכוניות אבטיפוס ייעודיות בעלות מנועים בנפח גדול יותר. אחד מניצחונות כלליים אלו והנודע שבהם היה במרוץ הטארגה פלוריו שנערך באיטליה בשנת 1956, מרוץ בו התמודדה החברה על ידי מכונית הפורשה 550. מרוץ הטארגה פלוריו היה מרוץ סיבולת יוקרתי אשר נהוג היה להתקיים החל משנת 1906 בהרי סיציליה בדרכים ובכבישים ציבוריים. מסלול המרוץ היה בעל עקומות ופניות חדות רבות, בכבישים הרריים בגובה רב כאשר לעיתים קרובות במהלך המרוץ מרחשים שינויי אקלים קיצוניים. היה נחשב אחד המרוצים הקשוחים והמפרכים ביותר באירופה. בנוסף ידעה החברה ניצחונות במרוץ זה בשנים 1959, 1960, 1964, ובין השנים 1966–1970, ועל ידי מכוניות נוספות דוגמת הפורשה 904, הפורשה 718, פורשה 906, 907, 908 והפורשה 910. ניצחון נוסף במרוץ זה בו זכתה החברה היה בשנת 1973 על ידי מכונית הקאררה RSR. בשנת 1957 זכתה החברה בניצחון ראשון בפורמולה 2 בגרנד פרי הגרמני, זאת על ידי גרסה משופרת בעלת מושב אחד של מכונית הפורשה 550 A ספיידר. בשנת 1959 זכתה החברה בניצחון הראשון שלה במרוץ טיפוס גבעות, זאת על ידי מכונית הפורשה 718 RSK ספיידר. בשנת 1960 זכתה פורשה באליפות העולם ליצרנים בפורמולה 2 בראשותו של נהג המרוצים הבריטים סטירלינג מוס על ידי מכונית הפורשה 718. בשנת 1962 במהלך הגרנד פרי הצרפתי זכתה פורשה במרוץ הפורמולה 1 הראשון שלה, זאת על ידי הנהג דן גורני ומכונית הפורשה 804 בעלת מנוע 8 צילינדרים. הצלחות נוספות של החברה בפורמולה 1 היו בעונות 1984–1986 כאשר קבוצת מקלארן הבריטית זכתה באליפות העולם ליצרניות ואלן פרוסט וניקי לאודה זכו באליפות העולם לנהגים, זאת כאשר פורשה סיפקה את מנועי המכוניות.
ראלי ומרוצי שטח מהווים חלק משמעותי בהיסטוריה המוטורית של פורשה החל מניצחונו של האנס הרמן במרוץ הקאררה פאנאמריקנה היוקרתי בשנת 1954 בקטגוריית 1,500 סמ"ק על ידי מכונית הפורשה 550 ספיידר. במהלך השנים התמודדה הפורשה 911 במרוצי הראלי השונים כאשר היא זוכה להצלחות. בשנת 1967 זכתה החברה באליפות העולם בראלי בקטגוריית סדרת גרופ 1 למכוניות טורינג על ידי מכונית הפורשה 912. בנוסף זכתה פורשה שלוש שנים ברציפות בשני המקומות הראשונים במרוץ הראלי מונטה קרלו בין השנים 1968–1970. בשנת 1970 זכתה החברה באליפות הבינלאומית ליצרנים (IMC). בנוסף ידעו מכוניות החברה הצלחות תחת קבוצות מרוץ פרטיות דוגמת ז'אן-פייר ניקולא אשר זכה במרוץ הראלי מונטה קרלו בשנת 1978 על ידי מכונית פורשה 911SC פרטית. בשנים 1984 ו-1986 זכתה החברה במרות הראלי פאריס-דאקר על ידי מכונית הפורשה 953, גרסת הראלי של הפורשה 911, ועל ידי הפורשה 959.
במהלך השנים התמודדה החברה רבות במרוצי סיבולת, אחד מן המפורסמים שבהם הוא מרוץ 12 השעות של סברינג כאשר ניצחונה הכללי הראשון במרוץ של פורשה הגיע בשנת 1960 על ידי מכונית הפורשה 718RSK 60 ספיידר של הנהגים האנס הרמן ואוליבר גנדביאן. נכון לשנת 2015 פורשה מחזיקה במספר שיא של 18 ניצחונות כלליים ו-47 ניצחונות קטגוריה במרוץ זה. מרוץ מפורסם נוסף הוא מרוץ 24 השעות של דייטונה בו זכתה החברה לראשונה בשנת 1968 על ידי מכונית הפורשה 907. לחברה ניצחון נוסף במרוץ זה במתכונתו הראשונית כאשר היה מרוץ 1,000 ק"מ בשנת 1959, זאת על ידי מכונית הפורשה 718. נכון לשנת 2016 פורשה מחזיקה במספר שיא של 22 ניצחונות כלליים ו-64 ניצחונות קטגוריה במרוץ זה. בשנת 2015 זכתה החברה באליפות העולם במרוצי סיבולת.
למרוץ 24 השעות של לה מאן שבצרפת, היה חלק משמעותי בהצלחתה בזירה המוטורית של פורשה, כאשר במהלך השנים זכתה החברה במספר שיא של 18 זכיות במרוץ הסיבולת המפורסם. ניצחונה הכללי הראשון במרוץ זה של פורשה הושג בשנת 1970 על ידי מכונית הפורשה 917, זאת לצד זכייה שנייה רצופה בשנה שלאחר מכן. החל מאמצע שנות השבעים ועד לתחילת התשעים היו מרוצי לה מאן בסימן שליטה מוחלטת של פורשה.
בשנת 1951 הייתה פורשה יצרנית הרכב הגרמנית הראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה אשר הצטרפה להתמודדות במרוץ. בשנה זו התמודדה על ידי זוג מכוניות פורשה 356 עשויות מרכב אלומיניום בעלות מנוע בנפח 1.1 ליטרים, מס' 46 של הנהגים אוגוסט ואלה ואדמונד מושה ומס' 47 של הנהגים רודולף סוארווין ורוברט ברונה. מכונית הפורשה מספר 47 התרסקה במהלך האימונים לפני המרוץ ולא השתתפה במרוץ עצמו. מכונית הפורשה 46 זכתה בניצחון הקטגוריה בה התמודדה והגיעה אל המקום ה-20 בניקוד הכללי של המרוץ. דירוג סופי במרוץ: 20
בשנת 1952 התמודדו שלוש מכוניות פורשה 356, שתיים של החברה ואחת של קבוצה פרטית. עבור הקבוצה הפרטית המירוץ הסתיים לאחר תאונה, כאשר מכונית ה-356 מס' 51 של הנהגים הושקה פון הנסטיין ופיטרמקס מולר נאלצה לפרוש לאחר בעיות בתיבת ההילוכים. מכוניתם של ואלה ומושה הייתה מכונית הפורשה היחידה אשר סיימה את המרוץ כאשר זכתה שוב בניצחון קטגוריית ה-1.1 ליטרים והגיעה אל המקום ה-11 בניקוד הכללי. מרוץ שנה זו בולט בעיקר על ידי הנהג פייר לבג כאשר הייתה זו הפעם היחידה בתולדות הלה מאן בה התמודד במכונית נהג יחיד. לבג, ללא נהג שותף, נהג במשך 23 שעות עד אשר תקלה בתיבת ההילוכים גרמה לשבר במנוע מכוניתו ולפרישתה. לבג נהרג במהלך מרוץ לה מאן 3 שנים לאחר מכן בתאונה אשר הייתה לקטלנית ביותר בהיסטוריית הספורט המוטורי בעולם. דירוג סופי במרוץ: 11
בשנת 1953 התמודדה פורשה על ידי זוג מכוניות פורשה 550 ומכונית פורשה 356 אחת. מכונית 356 נוספת התמודדה על ידי קבוצה פרטית. שתי מכוניות ה-356 נאלצו לפרוש עקב בעיות במנוע, כאשר זוג מכוניות ה-550, מס' 45 של הנהגים ריכארד פון פרנקנברג ופול פרר ומס' 44 של הנהגים הלמוט גלוקר והאנס הרמן זכו במקומות 1–2 בקטגוריית ה-1.5 ליטרים והגיעו אל המקומות 15–16 בדירוג הכללי של המרוץ. דירוג סופי במרוץ: 15-16
בשנת 1954 קבוצת פורשה הרשמית מנתה ארבע מכוניות פורשה 550, מתוכן שלוש בנפח 1.5 ליטרים ואחת בנפח 1.1 ליטרים. מנועים אלה היו מסוג חדש ותוכננו על ידי ארנסט פורמן. שתי מכוניות 1.5 ליטר פרשו בגלל תקלות מנוע, בעוד מכונית מס' 39 של הנהגים ג'וני קלאס ופייר סטאס זכתה בניצחון קטגוריית ה-1.5 ליטר והגיעה אל המקום ה-12 בדירוג הכללי של המרוץ, והמכונית מס' 47 של הנהגים זורה דנטוב וגונזג אוליבייה זכתה בניצחון קטגוריית ה-1.1 ליטר והגיעה אל המקום ה-14 בדירוג הכללי. דירוג סופי במרוץ: 12,14
בשנת 1955 התמודדו במרוץ 6 מכוניות 550 ספיידר, שלוש מתוכן על ידי פורשה (שתיים בנפח 1.5 ליטר ואחת בנפח 1.1 ליטר) ושלוש על ידי קבוצות פרטיות (גם כן שתיים בנפח 1.5 ליטר ואחת בנפח 1.1 ליטר). במהלך מרוץ זה התרחשה התאונה הקשה ביותר בהיסטוריית המרוצים בעולם אשר גרמה להרג 80 אנשים, כמו גם למותו של הנהג פייר לבג. במרוץ זה סיימו מכוניות הפורשה 550 ספיידר במקומות 4-5-6 בדירוג הכללי במרוץ. דירוג סופי במרוץ: 4-5-6
בשנת 1956 אזור רחבת הטיפולים (פיט) נבנה מחדש לאחר התאונה הקשה. פורשה התמודדה על ידי זוג מכוניות פורשה 356 וזוג מכוניות 550 RS קופה, כאשר זוג נוסף של 550 התמודדו על ידי קבוצות פרטיות. המכונית היחידה אשר סיימה את המרוץ הייתה המכונית מס' 25 של הנהגים ריכארד פון פרנקנברג וולפגנג פון טריפס אשר הגיעה אל המקום החמישי בדירוג הכללי של המרוץ. הישג זה נחשב לטוב ביותר עד לאותו זמן של פורשה במרוץ לה מאן, מאחר שהמרוץ בשנה הקודמת בה התרחשה התאונה הקשה לא היה מרוץ טיפוסי. דירוג סופי במרוץ: 5,13
בשנת 1957 פורשה התמודדה עם מכונית הפורשה 718 RSK החדשה שלה, לצד זוג מכוניות 550A RS. בנוסף קבוצות פרטיות התמודדו עם זוג 550 נוסף ופורשה 356 אחת. הפורשה היחידה אשר סיימה את המרוץ הייתה 550A RS של קבוצה פרטית אשר זכתה בניצחון קטגוריית ה-1.5 ליטרים והגיעה אל המקום השמיני בדירוג הכללי. דירוג סופי במרוץ: 8
בשנת 1958 פורשה חגגה 10 שנות ייצור של מכוניות ספורט והתמודדה על ידי שלוש מכוניות 718 RSK של קבוצת החברה הרשמית לצד זוג מכוניות 550A RS של קבוצות פרטיות. בשנה זו ידעה החברה הצלחה גדולה במרוץ בדמות מקומות 3-4-5 בדירוג הכללי ופודיום ראשון לחברה במרוץ. מכונית ה-718 RSK מס' 29 בנפח 1.6 ליטרים של הנהגים ז'אן בהרה והאנס הרמן זכתה בניצחון קטגוריית 2.0 ליטרים והגיעה אל המקום השלישי בדירוג הכללי של המרוץ. במקום הרביעי זכתה מכונית ה-718 בנפח 1.5 ליטרים מס' 31 של הנהגים אדגר בארת' ופול פרר כולל ניצחון קטגוריית ה-1.5 ליטר. ובמקום החמישי ה-550A RS ספיידר מס' 32 של הנהגים קרל גודין דה בופור והרברט לינגה. דירוג סופי במרוץ: 3-4-5,10
לאחר ההצלחה בשנת 1958 מרוץ 1959 היה כישלון מוחלט עבור פורשה. שלוש מכוניות 718 התמודדו במרוץ על ידי הקבוצה הרשמית של החברה לצד שתי מכוניות 718 ומכונית 550 אחת של קבוצות פרטיות. כל שש המכוניות פרשו עקב בעיות טכניות (שלוש עם בעיות מנוע ושלוש עם בעיות בתיבת ההילוכים). דירוג סופי במרוץ: 0
בשנת 1960 התמודדה פורשה במרוץ על ידי שלוש מכוניות פורשה 718 RS60 אשר היוו שדרוג ל-718 RSK, בנוסף למכונית פורשה 356B קאררה אבארת' GTL 1.6, אשר נבנתה בשיתוף פעולה עם חברת אבארת'. זוג מכוניות 718 RS60 נוספות התמודדו על ידי קבוצות פרטיות. מכונית ה-356B הגיעה אל המקום ה-10 בדירוג הכללי של המרוץ וזכתה בניצחון קטגוריית ה-1.6 ליטר. שלוש מכוניות 718 בנפח 1.6 ליטר נאלצו לפרוש עקב בעיות במנוע. מכונית ה-718 בנפח 1.5 ליטר סיימה במקום ה-11. דירוג סופי במרוץ: 10-11
בשנת 1961 פורשה התמודדה עם שלוש מכוניות 718 RS61 בנוסף למכונית 356B קאררה אבארת' GTL 1.6. מכונית 356B נוספת התמודדה על ידי קבוצה פרטית של יבואן מכוניות פורשה בצרפת אוגוסט וולה. מכונית הפורשה 718 RS61 בנפח 2.0 ליטרים מס' 33 של הנהגים בוב הולברט ומאסטן גרגורי הגיעה אל המקום החמישי בדירוג הכללי של המרוץ וזכתה בניצחון קטגוריית ה-2.0 ליטר. מכונית ה-718 מס' 32 של הנהגים הנס הרמן ואדגר בארת' הגיעה אל המקום השביעי בדירוג הכללי, ומכונית ה-356B אבארת' של הנהגים בן פון והרברט לינגה הגיעה אל המקום העשירי. דירוג סופי במרוץ: 5,7,10.
בשנת 1962 התחרו רק שלוש מכוניות מתוצרת פורשה, שלושתן מכוניות 356B אבארת' GTL, שתיים של קבוצת פורשה ואחת של קבוצתו הפרטית של היבואן וולה. התוצאה הטובה ביותר עבור פורשה הושגה על ידי ה-356B מס' 34 של הנהגים אדגר בארת' והאנס הרמן שסיימו בדירוג הכולל במקום השביעי בנוסף לניצחון קטגוריית ה-1.6 ליטר. דירוג סופי במרוץ: 7,12
בשנת 1963 התמודדו במרוץ ארבע מכוניות פורשה, כולן של הקבוצה הרשמית של החברה. מכונית 718 W-RS ספיידר, 718 GTR קופה בעלת מנוע 8 צילינדרים בנפח 2.0 ליטר חדש, ושתי מכוניות 356B GS קאררה 2 GT בעלות מנוע 4 צילינדרים בנפח 2.0 ליטר. התוצאה הטובה ביותר עבור פורשה הושגה על ידי מכונית 718 W-RS מס' 28 של הנהגים אדגר בארת' והרברט לינגה אשר הגיעה אל המקום השמיני. מאחר שקטגוריית ה-2.0 ליטר למכוניות אב טיפוס בוטלה הם נאלצו להתחרות בקטגוריית ה-3.0 ליטר כך שניצחון קטגוריה נמנע מהם. כל המכוניות אשר סיימו לפניהם היו בעלות נפח מנוע 3.0 ליטר. דירוג סופי במרוץ: 8
בשנת 1964 פורשה התמודדה עם שמונה מכוניות 904 חדשות אשר הציגה, שלוש מתוכן על ידי צוות החברה הרשמי כולל שתי מכוניות 8 צילינדרים (היחידות שנבנו אי פעם). מכונית 904 אחת התרסקה במהלך האימונים ולא התחרתה במרוץ, התוצאה הטובה ביותר אשר הושגה עבור החברה הייתה מקום שביעי בדירוג הכללי וניצחון קטגוריית ה-2.0 ליטר על ידי הפורשה מס' 34 של הנהגים רוברט בושה וגיא ליגייר של קבוצתו הפרטית של אוגוסט וולה. כל המכוניות אשר סיימו לפניהם היו מכוניות 3 ליטרים ומעלה דוגמת מכונית השלבי קוברה בנפח 4.7 ליטר. דירוג סופי במרוץ: 7-8,10-11-12
בשנת 1965 פורשה התמודדה שוב עם שמונה מכוניות 904 כולל אותן שתי מכוניות שמונת הצילינדרים אשר התחרו בשנה שלפני כן. אחת ממכוניות שמונת הצילינדרים לא השתתפה במרוץ עקב תקלות, כאשר השנייה פרשה באמצע המרוץ עקב תקלות. בנוסף למכוניות הארבעה צילינדרים השתתפו במרוץ בשנה זו גם שתי מכוניות 904 בעלות 6 צילינדרים. אחת ממכוניות השישה צילינדרים פרשה עקב תקלת מנוע, בעוד שהשנייה, מכוניתם של הנהגים הרברט לינגה ופיטר נוקר, סיימה במקום ה-4. דירוג סופי במרוץ: 4-5.
בשנת 1966 הציגה פורשה את מכונית המרוץ פורשה 906, מכונית אבטיפוס ייעודית למרוצים הראשונה של החברה, פרי חזונו של היו"ר פרדיננד פייך. מכונית זו פותחה ותוכננה במיוחד למרוץ לה מאן ולקטעי הישורת הארוכים. בנוסף פורשה התחרתה במרוץ על ידי 6 מכוניות 906 בעלות 6 צילינדרים, חמש ישירות על ידי צוות המפעל ואחת על ידי צוותו של אוגוסט וולה, ולראשונה במרוץ לה מאן התמודדה פורשה 911, אשר התחרתה על ידי קבוצה פרטית. תוצאות המרוץ עבור פורשה היו טובות כאשר ארבע מכוניות ה-906 סיימו במקומות 4-5-6-7, כאשר לפניהם 3 מכוניות פורד GT40 בעלות מנוע בנפח 7 ליטר. דירוג סופי במרוץ: 4-5-6-7.
בשנת 1967 החל עידן פורשה תחת פרדיננד פייך, עידן בו השקיעה החברה רבות במרוצים ובפיתוח מכוניות מרוץ ייעודיות כאשר רבות כאלה הוצגו, אחת מהן היא הפורשה 907 אשר הוצגה והתמודדה לראשונה במרוץ לה מאן. שתי מכוניות 907 נרשמו למרוץ על ידי צוות חברה, יחד עם שתי מכוניות פורשה 910, ומכונית 906 אחת. 906 נוספת וארבע מכוניות פורשה 911 נרשמו על ידי קבוצות פרטיות, כאשר בסה"כ התחרו במרוץ מספר שיא של 10 מכוניות פורשה, כולן בעלות מנועי 6 צילינדרים בנפח 2.0 ליטרים. כהצעתו של פרדיננד פייך הועבר מושב הנהג במכונית ה-907 מצד שמאל המסורתי (בדומה למכוניות הכביש בגרמניה) לצד ימין (בדומה למכוניות הכביש באנגליה), שינוי זה העניק יתרונות רבים מאחר שבמסלולי המרוצים נוהגים בכיוון השעון. גם במרוץ זה ידעה פורשה הצלחה רבה כאשר מכוניות החברה להן מנועי 2.0 ליטרים סיימו במקומות 5-6-7-8 אחרי מכוניות ה-7 ליטר של פורד וה-4 ליטר של פרארי. מכונית הפורשה אשר השיגה את התוצאה הטובה ביותר הייתה מכונית ה-907 מס' 41 של הנהגים האנס הרמן וג'ו סיפרט אשר הגיעה אל המקום החמישי בדירוג הכללי והשיגה את ניצחון קטגוריית ה-2 ליטר.
שם המותג 'פורשה' נחשב לאחד השמות היוקרתיים ביותר בעולם הרכב[29], על-פי סקר שערך בשנת 2015 מכון המחקר האמריקני היוקרתי ג'יי.די פאוור (J.D Power), נמצא כי פורשה היא מותג הרכב הנחשק ביותר בארצות הברית כבר 11 שנים ברציפות[30], ובסקר שנערך בשנת 2010 נמצא כי מותג פורשה הוא מותג הרכב האמין ביותר בארצות הברית[31].
| שנה | 911 | 918 | מאקאן | קאיין | פאנאמרה | בוקסטר\קאיימן | סה"כ |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2013 | 29,751 | 35 | 312 | 81,916 | 24,798 | 28,996 | 165,808 |
| 2014 | 31,590 | 545 | 59,363 | 66,005 | 22,383 | 23,211 | 203,097 |
| 2015 | 31,373 | 375 | 86,016 | 79,700 | 15,055 | 21,978 | 234,497 |
פּוֹרְשֶׁה מיובאת לישראל באופן סדיר מאז 1996. החל מ-2016 מיובאת על ידי חברת "אורכיד ספורטס קארס ישראל"[32]. בנוסף, פועלים מתווכים העוסקים בייבוא עצמי לנהגי רכב פורשה ישראליים.
פורשה הוא מותג היוקרה הראשון בתחום התחבורה ששווק בישראל באופן סדיר. הצלחתו הובילה לייבוא של מותגים מקבילים, כגון אסטון מרטין הבריטית ופרארי ומזארטי האיטלקיות.
ערך מורחב – מוזיאון פורשהמוזיאון פורשה נפתח לראשונה בשנת 1976. בשנת 2005 הוחל בבנייתו של המוזיאון החדש הנמצא בסמוך למטה החברה בשטוטגרט. במוזיאון נמצאים דגמי סדרתיים של החברה לצד מכוניות מרוץ שיוצרו לאורך השנים.
חברת פורשה קרויה על שם משפחתו של פרדיננד פורשה, ויש לכנותה כהגייתה המדויקת בגרמנית כאשר האות פ' דגושה, והאות ש' בסגול. יש הנוהגים לכנותה במילת הקיצור "פורש", כאשר האות ש' בשווא, במיוחד בארצות הברית. זוהי אינה טעות אלא שם קיצור וחיבה אשר השתרש באנגלית, בדומה לכינויי החיבה 'למבו' לחברת למבורגיני ו'בימר' לחברת BMW. הגייה נוספת הנהוגה בארצות הברית היא פורשה כאשר האות ש' בקמץ.
פורשה 911 GT3- מכונית המירוץ המובילה של פורשה.
אתר האינטרנט הרשמי של פורשה אתר האינטרנט הרשמי של פורשה (בגרמנית) אתר האינטרנט הרשמי של פורשה (בשפות מרובות)
פורשה, ברשת החברתית פייסבוק
פורשה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פורשה, ברשת החברתית אינסטגרם
פורשה, ברשת החברתית טיקטוק
פורשה, ברשת החברתית LinkedIn.svg){kind=icon}
פורשה, סרטונים בערוץ היוטיוב
פורשה, באתר פינטרסטSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
.jpg)
_front.JPG)
_S_wagon_(2011-08-03)_01.jpg)
_–_Frontansicht,_20._September_2011,_Wülfrath.jpg)
_S_wagon_(2015-08-24).JPG)
