Loading AI tools
כימאי בריטי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמית'סון טננט (אנגלית: Smithson Tennant 30 בנובמבר 1761 - 22 בפברואר 1815). היה כימאי אנגלי, שנודע בזכות גילוי היסודות אירידיום ואוסמיום.
לידה |
30 בנובמבר 1761 סלבי, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
22 בפברואר 1815 (בגיל 53) בולון-סור-מר, צרפת |
ענף מדעי | כימיה |
מקום מגורים | אנגליה |
מקום לימודים |
|
מוסדות | אוניברסיטת קיימברידג' |
פרסים והוקרה |
|
הערות | המינרל טננטיט (Tennantite) קרוי על שמו |
תרומות עיקריות | |
גילוי היסודות אירידיום ואוסמיום | |
טננט נולד ב-1761 בעיירה סלבי (Selby) שבמחוז יורקשייר שבאנגליה. הוריו היו הכומר קלברט טננט ומרי דונט. אביו נפטר כשהיה בן 10, אמו נהרגה בתאונת רכיבה כשהיה בן 20. בגיל 21 ירש את אחוזת הוריו שהכנסותיה פטרו אותו מדאגות פרנסה. כנראה בשל כך לא עבד מעולם כרופא. ב-1793 עבר לגור בלונדון. ב-1796 רכש אחוזה חקלאית בעיירה במחוז סאמרסט, ומאז חלק את זמנו בין ביתו בלונדון לאחוזתו הכפרית. ב-1813 התמנה לפרופסור לכימיה באוניברסיטת קיימברידג'.
טננט לא נישא מעולם.
ב-1815 נהרג במהלך חופשה בצרפת, בתאונת רכיבה בעת סיור עם הגנרל בילוב בבולון-סור-מר שבמחוז פה-דה-קאלה[1][2].
ב-1781 החל לימודי רפואה באוניברסיטת אדינבורו. אולם באוקטובר 1782 עבר ללמוד באוניברסיטת קיימברידג' בקריסט קולג'. בקיימברידג' היה במעמד של Fellow Commoner כלומר תלמיד שזכאי להטבות של חבר fellow למשל ישיבה ליד ה"שולחן הגבוה" (High table). בסוף-1786 עבר לעמנואל קולג'. שם למד כימיה ובוטניקה. ב-1788 קיבל תואר MB, וב-1796 השלים למודי רפואה וקיבל תואר MD. בקיימברידג' הכיר את ויליאם הייד וולאסטון שאתו קיים כל חייו שיתוף פעולה מדעי הדוק.
עניינו של טננט בפלטינה החל עוד בהיותו סטודנט בקיימברידג'. מאוחר יותר עבד יחד עם ידידו וולאסטון על מחקר קבוצת הפלטינה. לשם כך רכשו יחד, בשנת 1800, כמות גדולה של בצר פלטינה. וולאסטון עבד על מרכיבי הבצר המסיסים במי מלך וגילה את היסודות פלדיום ורודיום. טננט עבד על האבקה השחורה שנשארה לאחר הטיפול במי המלך. הדעה המקובלת הייתה שהיא מורכבת מגרפיט, אולם טננט הסיק על פי הצפיפות הגבוהה שלה, שמדובר במתכת ולא בגרפיט. בקיץ 1803 גילה שמדובר בשני יסודות מתכתיים, בלתי מוכרים עד אז, האוסמיום והאירידיום. את הגילוי הציג בפגישה של החברה המלכותית ב-21 ביוני 1804.
חקר היהלום. ב-1796 (לפי מקור אחד ב-1797) טננט מצא שיהלום הוא פחמן ולא תרכובת של פחמן מאחר שתוצר שריפתו הוא פחמן דו-חמצני בלבד, במשקל זהה למשקל היהלום שנשרף. טננט גם הראה שיהלום ופחם עץ הם זהים כימית (אלוטרופים במונחים עכשוויים) כי כששורפים כמויות זהות מקבלים כמות זהה של פחמן דו-חמצני[3].
שלילת תאוריית הפלוגיסטון. טננט תמך בשלב מוקדם מאוד בפרדיגמה החדשה והבלתי מקובלת השוללת את תאוריית הפלוגיסטון. זאת כבר ב-1785 שנתיים בלבד לאחר פרסום המאמר של לבואזיה.
מחקרים חקלאיים. באחוזתו שבסאמרסט עסק במחקרים חקלאיים. בין השאר הראה שאבן גיר מגנזית (magnesian limestone) [4]. אינו יעיל כדשן.
התגלית שאבדה. על פי מכתבו של נשיא החברה המלכותית, המודיע על מותו של טננט, הוא עמד להודיע על גילוי חשוב נוסף אולם הדבר נמנע עקב מותו הפתאומי[5].
טננט עמד בקשר עם גדולי הכימאים של תקופתו. ב-1784 נפגש עם הכימאים השוודיים המובילים קרל שלה ויוהאן גאן ועם הכימאי הגרמני לורנץ פון קרל. ב-1786 נפגש עם הכימאי הצרפתי קלוד ברטולט, שהיה שותף עם לבואזיה בהמצאת השיטה למינוח חמרים כימיים. ואולי גם נפגש עם לבואזיה עצמו. ב-1812 הכימאי השוודי הידוע ברצליוס ביקר אצלו בחווה בסומרסט.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.