Loading AI tools
אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי, ששימש כפרופסור באוניברסיטת קיימברידג' מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטיבן ויליאם הוקינג (באנגלית: Stephen William Hawking; 8 בינואר 1942 – 14 במרץ 2018) היה אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי, ששימש כפרופסור באוניברסיטת קיימברידג'. מחוץ לקהילה המדעית התפרסם בעיקר בזכות ספרו "קיצור תולדות הזמן" ("A Brief History of Time"), ספר מסוגת המדע הפופולרי, המתאר את התפתחות היקום למן המפץ הגדול.
סטיבן הוקינג, 2008 | |
לידה |
8 בינואר 1942 אוקספורד, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
14 במרץ 2018 (בגיל 76) קיימברידג', הממלכה המאוחדת |
ענף מדעי |
פיזיקה תורת היחסות הכללית תורת כבידה קוונטית |
מקום מגורים | בריטניה |
מקום קבורה | מנזר וסטמינסטר |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | דניס סיאמה |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | דון פייג', מייק (מייקל) סטנלי פוקט, ג'סטין ד. הייוורד, כריסטופר ג'. האנטר, אלן לאפדס, פול דייוויס, ג'יימס ספארקס, מייק קסידי, פריאדל אפל, סימון פרדריק, ג'וליאן לוטרל, טים פרסטידג', דאקש לוהילה, סטיבן תיאודור סיקלוס, ריצ'רד מונטיירו, אואיסין מקונאמהנה, זונג צ'או וו, אדוארד פול סקוט שלרד, בריאן ויט, כריס פריור, ג'יאנפאולו פרוקופיו, הארווי ס. ריל, אלן לודון יולי, רפאל בוסו, ברנרד קאר, כריסטופר גאלפארד, מלקולם פרי, ברוס אלן, מריקה טיילור, פיי דוקר, Wu Zhongchao, ג'יימס ד. א. גרנט, ריימונד לאפאלמה, גריי גיבונס, פיטר דייוויד ד'יאת', ניקולס פ. וורנר, תומאס הרטוג, אנדרו צ'מבלין, כריסטופר פופ, איאן גורדון מוס, ג'ונתן ג'. האליוול, גלן ליונס |
פרסים והוקרה | ראו פרסים והוקרה |
בן או בת זוג | |
צאצאים | לוסי הוקינג, רוברט הוקינג, טים הוקינג |
hawking | |
תרומות עיקריות | |
חקר התפתחות היקום, החל מהמפץ הגדול. | |
חתימה | |
הוקינג נולד בעיר אוקספורד שבאנגליה שבממלכה המאוחדת, למשפחה מרקע נוצרי ממוצא אנגלי מצד אביו וממוצא סקוטי מצד אמו. כבר בילדותו התגלה הוקינג כתלמיד מוכשר, אך גם עצלן, רשלן וחסר משמעת.
כשהיה הוקינג בכיתה ו', העבירו הוריו אותו ואת אחיו לחינוך ביתי ושכרו להם מורים פרטיים שלימדו אותם בבית המשפחה. לאחר שהתבגר, התכוון הוקינג להמשיך בלימודי המתמטיקה, שאותם אהב במיוחד. אביו, שהיה רופא, ניסה לשכנעו ללמוד רפואה, אך בסופו של דבר, פנה הוקינג ללימודי פיזיקה.
בגיל 21, ב-1963, חלה הוקינג ב-ALS, המחלה גורמת במשך הזמן לשיתוק מוחלט, אך איננה פוגעת בפעילות המוח. הוקינג הוכיח זאת בפעילות מדעית שוטפת כשהוא נעזר במחקריו במחשב ובמסנתז קול להעברת הרצאותיו. אף על פי שתוחלת החיים מיום אבחון המחלה היא שנים ספורות, הוקינג התמודד עמה חמישה עשורים.
בשנת 1966 סיים הוקינג עבודת הדוקטורט בהנחיית דניס סיאמה. הוקינג היה פיזיקאי מוכר, שהתפרסם לא רק בזכות עבודתו התאורטית, אלא גם בזכות ספרי המדע הפופולרי שכתב, תוכניות הטלוויזיה שבאו בעקבותיהם וסיפור חייו המרתק. הוקינג היה לאייקון תרבות המופיע בתוכניות טלוויזיה כמו "מסע בין כוכבים: הדור הבא", "משפחת סימפסון", "המפץ הגדול" ו"פיוצ'רמה". כמו כן הוא תרם את קול הסינתיסייזר המדובב אותו ללהקת פינק פלויד בתקליטה The Division Bell, בשיר Keep Talking. למרות תרומותיו לחקר הפיזיקה, לא זכה הוקינג בפרס נובל, שכן הוא מוענק רק לגילויים שאוששו בניסיון או בתצפית, דבר נדיר יחסית בתחום מחקרו.
הוקינג הוציא לאור את ספר המדע הפופולרי הראשון שלו "קיצור תולדות הזמן", כדי לממן את לימודיה האקדמיים של בתו. עם התדרדרות תפקודו הגופני, נעשה הוקינג תלוי בסייעים אישיים. הוא נאלץ להיות מלווה בשני סייעים אישיים צמודים כמעט לאורך כל שעות היממה. בשנת 1990 החליט הוקינג לעזוב את ג'יין, אשתו הראשונה, אחרי 27 שנות נישואים, לטובת איליין מייסון, אחת האחיות שטיפלו בו. בעקבות הגירושים, נפגעו קשריו של הוקינג עם אשתו הראשונה וילדיו. כעבור כחמש שנים, התחתן הוקינג עם מייסון. בשנת 2006 הוקינג ומייסון התגרשו, וקשריו עם אשתו הראשונה, ילדיו ונכדיו התחזקו.
ביקורו של הוקינג בהודו גרר הפגנות נכים סוערות, עקב כך שארמון הטאג' מהאל הוסב לבניין נגיש למשתמשי כיסאות גלגלים לקראת בואו של הוקינג, אך סידורי הנגישות פורקו מיד עם עזיבתו את המקום.
ב-2014 הופק בבריטניה סרט הקולנוע הביוגרפי "התאוריה של הכול" על חייו של הוקינג לפי תסריט של אשתו הראשונה, ג'יין הוקינג.[1] את דמותו של הוקינג בסרט גילם שחקן הקולנוע הבריטי אדי רדמיין, ואת דמותה של ג'יין, אם שלושת ילדיו, גילמה השחקנית הבריטית פליסיטי ג'ונס. הסרט היה מועמד ל-4 פרסי גלובוס הזהב, זיכה את אדי רדמיין בפרס השחקן הטוב ביותר וזכה בפרס נוסף על הפסקול.
מת ב-14 במרץ 2018 אחרי הידרדרות במחלתו חשוכת המרפא.[2] נקבר בפינת המדענים במנזר וסטמינסטר בלונדון.
הוקינג חקר את הנושאים של מקור היקום (קוסמוגוניה) ועתידו (קוסמולוגיה). חורים שחורים - גופים כה צפופים עד ששום דבר, גם לא אור, לא יכול להימלט מהם - עניינו אותו במיוחד כנושא למחקר. חידושו של הוקינג בנושא הוא כי חורים שחורים יכולים גם להתנדף בתנאים מסוימים.
במסגרת עבודתו המדעית ניסה הוקינג לגבש תאוריה מאוחדת שתצרף את כל ארבעת הכוחות המוכרים של הטבע: הכוח האלקטרומגנטי, הכוח הגרעיני החזק, הכוח הגרעיני החלש, וכוח הכבידה. לשם כך יש לאחד את תורת היחסות הכללית העוסקת בכבידה עם מכניקת הקוונטים.
בשנת 1975 גילה הוקינג כי חור שחור יכול לפלוט קרינה (קרינת הוקינג), תוצאה של זוגות חלקיקים וירטואליים שנוצרים קרוב לפני אופק האירועים שלו. החישובים הראו שקרינה זו מתאימה לקיום אנטרופיה הפרופורציונלית לשטח אופק האירועים של החור השחור, כפי שהציע יעקב בקנשטיין (אנטרופיית בקנשטיין-הוקינג). תהליך זה מוציא אנרגיה מהחור השחור, ויכול לגרום לבסוף להתאיידותו, אם כי עוצמת הקרינה כל כך קטנה, שהזמן שתהליך זה דורש הוא ארוך ביותר. עבור חור שחור בעל מסת שמש, זמן זה גדול מזמן קיום היקום.
הוקינג הרבה לדבר על מציאת "תיאורית הכל", אולם בהרצאה שנשא ביולי 2002 בשם "גדל וקץ הפיזיקה" טען שבדומה למשפטי האי-שלמות של גדל אפשר להראות שאי אפשר יהיה למצוא תאוריה כזו, משום שהאנטרופיה של חור שחור מציבה מגבלה על כמות האינפורמציה שאפשר לדעת. השקפותיו על היקום נחשפו בהרצאה בגוגל שנשא ב-2011 בו אמר כי "היקום נשלט על ידי המדע, אך המדע מבהיר לנו שאין ביכולתנו לפתור את כל המשוואות באופן ישיר ובאופן מופשט. עלינו להשתמש בתאוריה היעילה של דרווין, על הבחירה הטבעית של החברות שסיכוייהן לשרוד הם הגבוהים ביותר, ולהעניק להן את הערך הגבוה ביותר". להוקינג ברור ששהותינו כאן היא מקרית: "המדע צופה שסוגי יקום שונים ייווצרו ספונטנית מלא כלום. העובדה שאנחנו כאן היא מקרית בלבד".
הוקינג השתמש במילה 'אלוהים' במובנים מטפוריים כדי להדגיש נקודות המועלות בספריו ובהרצאותיו הפומביות. הוקינג, שתואר על ידי רבים (לרבות אשתו לשעבר, ג'יין) כאתאיסט, ציין כי הוא "לא חסר דת במובן המקובל" ושהוא מאמין ש"היקום נשלט על ידי חוקי הפיזיקה. ייתכן והחוקים חוקקו על ידי אלוהים, אבל אלוהים לא מתערב ומפר את החוקים"[דרוש מקור]. בנוסף, הוא אמר שגם אם אלוהים קיים אין לו ולא היה לו חופש בחירה ביצירת היקום. הוקינג כתב בספרו מ-2010, "התכנון הגדול" (The Grand Design), כי אין צורך בבורא כדי להסביר את עובדת קיומו של היקום. הספר עורר תגובות נזעמות מצד מנהיגים דתיים רבים. ב-2014 הוקינג אמר כי "אין אלוהים, ולדעתי גם אין מימד מציאותי וריאלי מעבר ליכולת התפישה של המוח האנושי".[3]
ההלוויה שלו התקיימה בקיימברידג', בכנסייה אנגליקנית, ולאחר מכן נקבר בווסטמינסטר, במנזר אנגליקני.[4][5]
בשנת 1988 זכה הוקינג בפרס וולף, המוענק בישראל, לאנשי מדע ולאמנים נודעים מכל רחבי העולם.
בתאריכים 10 בדצמבר 2006 – 15 בדצמבר 2006 הוא ביקר בישראל בפעם הרביעית ואז, גם ברשות הפלסטינית, ובמהלך ביקורו קיים מפגשים אחדים עם תלמידי תיכון ועם סטודנטים, והרצה באוניברסיטה העברית.[6]
במאי 2013 הצטרף הוקינג לחרם האקדמי על ישראל וביטל את השתתפותו המתוכננת בוועידת הנשיא במחאה על יחסה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים.[7] לדעת פרופסור ברק קול מהאוניברסיטה העברית, בשנים שלאחר מכן חזר בו הוקינג ממעשה זה.[8]
הוקינג פגש את אשתו הראשונה ג'יין ויילד במסיבה ב-1962. ב-1963 אובחנה מחלתו. באוקטובר 1964 הזוג התארס, מודע לאתגרים הפוטנציאליים שעשויים להיות למחלתו. הוקינג אמר מאוחר יותר כי האירוסין נתנו לו "משהו לחיות למענו". השניים נישאו ב-14 ביולי 1965.
בעקבות מותו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.