נוצבו או נוסיבו (ידוע גם בתור נוֹצֶבּוֹ; מקור המילה בלטינית ופירושה "לפגוע" או "אני אפגע")[1] הוא אפקט המתרחש כאשר קיימת ציפייה לתופעה שלילית, וציפייה זו מביאה בפועל לתוצאה שלילית נוספת אילולי הייתה הציפייה.[2] לדוגמה, אדם שלוקח תרופות, ונאמר לו על תופעות לוואי שלא קיימות או בדרך כלל מאוד לא חמורות, עלול (בגלל האפקט) לסבול מהחמרה בתופעות ואף לסבול מתופעות לוואי חדשות.
למעשה, זהו האפקט ההפוך מפלצבו, ובדומה לו, גם הוא יכול להשפיע בצורה משמעותית על הגוף.
גורמים
אפקט הנוצבו יכול להיגרם על ידי מספר גורמים ובהם:
- דיסאינפורמציה. [3][4]
- אמונה טפלה. [5]
- הַשָּׁאָה.[6]
- חוסר אמון בגורם המטפל. [7]
- דעה קדומה/סטריאוטיפ.[8]
- אירועי עבר.[9]
- חוסר בחירה של אופן הטיפול.[10]
- למידה באמצעות צפייה. (אנ') [11]
- היפוכונדריה [12] (קשר ישיר לחרדות מסוגים נוספים לא חד משמעי, או זניח ביחס לשאר הגורמים [13]).
לעיתים, ידיעה או הזכרה של האפשרות לגורם שלילי בלבד מספיקה.[2][14][15]
אתיקה
יש חוקרים הטוענים שקיימת בעיה אתית בנושא. נטען שכיוון שבדרך כלל לכל טיפול רפואי דרושה הסכמה מודעת של המטופל, במקרה בו האפקט קיים, ההסכמה המודעת עלולה להוביל להידרדרות במצבו של מטופל. הדבר יוצר דילמה מוסרית כיצד ניתן לעדכן את המטופל בצורה נכונה ומוסרית אם קיים הסיכון שעצם העדכון עצמו יכול להוות גורם שלילי שיפגע בו.[16]
קיים גם תיעוד למחקרים שהובילו לכאב אמיתי בניסויים שנערכו, בהם פיזית לא נעשה למטופלים דבר.[17] הנושא מעלה דילמות מוסריות רבות ומאתגר את הגדרות זכויות המטופל בנוגע למה שאסור ומה שמותר בניסויים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מערכת וואלה! בריאות, 60% מתופעות הלוואי לחיסון קורונה - לא מהחיסון עצמו, באתר וואלה, 20 בינואר 2022
איתי משיח, התאום הרשע של הפלצבו: חוקרים הולכים ומפענחים את אפקט הנוצבו, באתר הארץ, 16 במאי 2024
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.