Loading AI tools
שדרן רדיו ועורך מוזיקה ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם גרנית (נולד ב-14 באוקטובר 1951 בתל אביב) הוא עיתונאי, שדרן רדיו ועורך תוכניות מוזיקה ישראלי.
מנחם גרנית בסרטייה של קול ישראל ברחוב הלני המלכה במהלך הפירוק, יוני 2017 | |
לידה |
14 באוקטובר 1951 (בן 73) תל אביב, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1972 |
עיסוק | עורך מוזיקה, שדרן רדיו |
מעסיק | תאגיד השידור הישראלי, קול ישראל |
קישורים חיצוניים | |
פייסבוק | menachem.granit |
טוויטר | mgranit |
כשהיה בן 5 ירדה משפחתו לאוסטרליה וחזרה לישראל כעבור 4 שנים.
ב-1972, לאחר שחרורו מצה"ל, התקבל לעבודה כטכנאי בקול ישראל בירושלים.
ב-1974, בעקבות מפגש עם עורכת התוכניות רות כידן, החל לערוך תוכניות מוזיקה ברדיו. בין השאר ערך את התוכנית "מפופ ועד בכלל" ברשת ב' וכן תוכניות מוזיקה ששודרו ברשת הניסיונית – רשת ה'.
במקביל, הצטרף ברשת ה'לצוות העריכה של התוכנית "אמא לא תמות על זה", תוכנית מוזיקת רוק ופופ מתקדם, שערכה רות כידן והגישה שמירה אימבר.
ב-20 ביוני 1976 נוסדה רשת ג' ומנחם גרנית נמנה עם צוות ההקמה, תחת ניהולה של דרורה בן אב"י, שהייתה מנהלת חטיבת הבידור וגלעד בן ש"ך שהיה מנהל מחלקת הבידור.
ברשת ג' שינתה התוכנית "אמא לא תמות על זה" את שמה ל"קצת אחרת", ולצד תוכנית הרוק המתקדם, "רוק פלוס", בגלי צה"ל (שערך בסוף שנות השבעים יואב קוטנר),[1] היא הייתה למקור מידע מרכזי של חובבי הרוק המתקדם בישראל.[2][3]
בשנים 1978–1998 ערך גרנית את "קול-בו", מגזין המוזיקה הראשון ברשת ג'. התוכנית הביאה מדי שבוע חדשות בתחומי המוזיקה הפופולרית בארץ ובעולם, מצעד מכירות תקליטים, ראיונות עם אמנים בישראל ומחוצה לה, כתבות על תופעות מוזיקליות ועוד.[4] זוהר ארגוב העניק את הריאיון הרדיופוני הראשון שלו למנחם גרנית בתוכנית זו. אהוד מנור, משה מורד, יורם מארק-רייך ויואב לימור שימשו כתבים של התוכנית בלונדון.
גרנית ערך והגיש תוכניות רבות ברשת ג', היה שותף לסדרות מרתוניות מיוחדות ולעריכת אלבומי מוזיקה, הנחה, ערך ושידר תוכניות מוזיקה רבות כמו "מאחורי השירים", "רוק בישראל" ועוד. הוא התמחה בשידורים חיים של מופעים שונים מאתרים שונים בארץ, ביניהם מופעיהם של רוג'ר ווטרס להקת מטאליקה, ג'ו קוקר ועוד. בשנת 1979 נבחר למנהל מחלקת הבידור של קול ישראל בירושלים ויחד עם מנהל רשת ג' אמנון שילוני היה שותף מרכזי למהפך העברי של רשת ג', שהפכה מתחנה פופולרית המשדרת מוזיקה בין-לאומית לתחנה המשדרת רק מוזיקה ישראלית. היה חבר בוועדות של רשות השידור לבחירת שירים שיצגו את ישראל בתחרות האירוויזיון, בין השאר היה חבר בשנת 1997 בוועדה שבחרה בשיר דיווה בביצוע דנה אינטרנשיונל.
ב-2008 פרש מרשת ג', הקים את אתר האינטרנט של רשת ב', והיה העורך הראשי שלו בחטיבת החדשות של קול ישראל. ב-2011 נבחר למנהל חטיבת הביצוע של קול ישראל ובמסגרת זו היה אחראי על קרייני הרדיו, ניהל את הסרטייה ומאגרי המוזיקה של קול ישראל, קידם תהליכים של שימור, הצלה ודיגיטציה של הקלטות הארכיון של קול ישראל והיה אחראי על תחנות הרדיו החינוכי של קול ישראל בבתי ספר תיכון ובמכללות ברחבי הארץ.
ב-2012 הטיל עליו מנכ"ל רשות השידור דאז יוני בן מנחם להקים את יחידת המדיה הדיגיטלית של רשות השידור וב-2016, לקראת סגירת רשות השידור התמנה למנהל בפועל של חטיבות ההנדסה של קול ישראל.
מ-2014 ועד 2022 הוא הרצה על רדיו במחלקה לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה בירושלים.
ב-2017 היה חבר בצוות הפירוק של רשות השידור ובעקבות הקמת תאגיד השידור הישראלי הוא ערך והגיש במשך שבע שנים תוכניות מוזיקה ב-כאן 88 בשם "שלושים ושלוש ושליש". שמה של תוכנית זו נגזר ממהירות הסיבוב של אריכי נגן. בימי ראשון הוא משדר תוכנית בשם "אלבום לאי בודד", המיוחדת לאלבומים קלאסיים מתחום הפופ והרוק הבין-לאומי.[5]
היה המנהל המוזיקלי הראשון של התוכנית זה הזמן שהנחה רם עברון והיה אחראי ב-1981 לחשיפה הראשונה של מאיר בנאי בתוכנית. שימש חבר מערכת תוכנית המוזיקה עד פופ משנת 1982 בהנחיית אהוד מנור ובשנים 1985–1987 הנחה את התוכנית, רוב הזמן לצידה של ענת דולב.[6]
למנחם שני ילדים מנישואיו הראשונים. הוא נשוי בשנית לטובה ומתגורר במשמר דוד.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.