יצורים אלו לרוב מאופיינים בכך שהם עשויים מחומר דמוי ג'לי (שכבת המזוגלאה), הן אינן יודעות לשחות, נעות בעזרת הזרם ובעלות מבנה כללי המזכיר מטרייה או פעמון כאשר ה"ענבל" עשוי ממספר משושים או זרועות ציד (Tentacles) בעלי תאי צריבה בחלק מהמקרים. המדוזה לרוב מסוגלת להתקדם באופן מוגבל בעזרת פתיחה וסגירת ה"מטרייה", פעולה אשר דוחפת מים לאחור וכך את המדוזה קדימה. קיימים מינים אחדים שאינם ניידים ומחוברים לקרקע הים על ידי גבעולים. במינים הללו, הענבל ( הפעמון) מוצמד לקרקע, וזרועותיה של המדוזה הם אלה שמצביעים מעלה, כדי לצוד מזון.
המדוזה הנפוצה (ממחלקת הסוככים) מורכבת מ-95% מים, אין לה עיניים, אזניים, מוח, אין לה לב, עצמות או דם, והבחנה בין זכר לנקבה מתאפשרת רק בעזרת מיקרוסקופ.
בחודש מרץ 2023 פורסם מחקר המציג לראשונה שיטה יעילה ומהירה להרחקת ננו ומיקרו פלסטיקים סינתטיים ממים ומשפכים. ריר של מדוזות. [1]
המדוזות מתרבות על ידי רבייה זוויגית, ורבייה א - זוויגית (מינית וא - מינית).
בתהליך הרבייה הזוויגית, זכר ונקבה משחררים תאי זרע וביצה למים, במים הביצים המופרות בוקעות לתולעים שטוחות זעירות ששוחות באופן חופשי, הנקראות פלנולה, הן מתפתחות ישירות למדוזות בוגרות או מתיישבות על סלעים ויוצרות שלב פוליפ ביניים. תהליך זה מתרחש פעם ביום.
הפוליפים יכולים להתרבות באופן א-מיני על ידי ניצנים של מדוזות זעירות לרוחב של מילימטר אחד או שניים, הניזונות מפלנקטון וגדלות בהדרגה למדוזות בוגרות בגודל מלא.
בעבר שייכו את כל מיני המדוזות למחלקה אחת, אך כיום מינים אלה התפצלו ל-4 מחלקות:
מדוזות סוכך או "מדוזות אמיתיות" (Scyphozoa), הם מיני המדוזה המוכרים.
מדוזות קובייתיות או "מדוזות הקוביה" ו"צרעות הים" (Cubozoa), הם המדוזות הארסיות ביותר והן שקופות ומרובעות.
הידרתים – כוללים כמה יצורים בעלי "פעמון" כמו שלפוחן מצוי המכונה "ספינת הקרב הפורטוגזית".