מאיר ניצן

מאיר ניצן (נולד ב-18 במאי 1931) הוא תת-אלוף (מיל') בצה"ל, ראש עיריית ראשון לציון בשנים 1983–2008. שימש יושב ראש הוועדה הקרואה של העיר לוד בשנים 2011–2013.

מאיר ניצן

לידה	18 במאי 1931 (בן 93) ממלכת רומניה בוקרשט, רומניה
מדינה	ישראל ישראל
תאריך עלייה	1948
השכלה	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
עיסוק	קצין בכיר בצה"ל, פוליטיקאי, ראש עיר
מפלגה	מפלגת העבודה הישראלית, קדימה
ראש עיריית ראשון לציון ה־8 1983–2008 (כ־25 שנים) → חנניה גיבשטיין דב צור ←
יו"ר הוועדה הקרואה של לוד 2011–2013 (כשנתיים) → אילן הררי יאיר רביבו ←
תפקידים בולטים מפקד מצל"ח סגן ראש אגף האפסנאות בצה"ל בדרגת (תא"ל) ממלא מקום יו"ר מרכז השלטון המקומי יו"ר מועצת קדימה

מאיר ניצן בעת כהונתו כראש המועצה הקרואה בלוד

היכל התרבות מאיר ניצן ראשון לציון

קורות חייו

מאיר ניצן נולד ב-1931 בבוקרשט, רומניה בשם מאיר מינץ, בן למיכאל ורחל. עלה ארצה בגיל 16 ממניעים ציוניים. שהה במחנה הסגר בקפריסין (ראו העפלה), ועם קום המדינה – במעברת פרדס חנה.

בגיל 18 התגייס לצה"ל והוצב לשרת בחיל החימוש. ב-1955 התנדב לשירות קרבי, על מנת להילחם בפדאיון, אך לאחר מבצע קדש חזר לשרת בחיל החימוש. הוא בוגר הטכניון בהנדסת תעשייה וניהול, ועם סיום לימודיו המשיך לשרת בתפקידי פיקוד ומטה בחיל החימוש. בשנת 1974 מונה למפקד מצל"ח (מרכז ציוד לחימה וחלפים) בדרגת אלוף-משנה. בשנת 1979 סיים את שירותו בצה"ל, אך כעבור שנה חזר לשרת כסגן ראש אגף אפסנאות בדרגת תת-אלוף, ניצן נשוי לנעמי לבית שניידר ולו שתי בנות, דורית ויעל.

פעילותו הפוליטית

בשנת 1983 נבחר לראשונה לתפקיד ראש עיריית ראשון לציון. בתקופת כהונתו הפכה ראשון לציון לשלישית בשטחה ולרביעית באוכלוסייתה בישראל. ניצן כיהן בתפקיד יותר מכל קודמיו, ותקופת כהונתו היא מהארוכות בראשות עיר בישראל.

ניצן הקים שלוש חברות עירוניות, המספקות שירותים מוניציפליים לתושבי העיר: החברה הכלכלית, החברה העירונית לתרבות לספורט ולנופש וחברת מני"ב (מים, ניקוז וביוב). היה שותף בפיתוח המואץ במערב ראשון לציון והקמת עיר מודרנית מערבית לכביש 4, שנושקת לחוף הים. מערב ראשון לציון התאכלסה במהירות במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 ובכך למעשה הכפילה את אוכלוסיית העיר.

בשנת 1988 היה אחראי להקמתה של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.

בעקבות האינתיפאדה השנייה יזם ניצן את הקמתה של יחידת סיור עירונית, שסייעה למשטרה בשמירת הסדר ומניעת טרור. בסוף 2004, בעקבות דעיכת גל הפיגועים, פורקה היחידה. כמו כן בשל אירועי האינתיפאדה השנייה ומה שנתפש כעלייה באלימות ובפרט בקרב בני נוער, בחר ניצן להתנדב במשמר האזרחי.

במהלך כהונתו הורשע ניצן בעבירה של הפרת אמונים לאחר ששכר שירותי ייעוץ ופרסום ושירותי תזמורת לעירייה ללא מכרז.^[1] על ניצן נגזר עונש מאסר על תנאי של שלושה חודשים וקנס בסך 10,000 ש"ח. השופט עודד מודריק קבע שהצירוף שבין העבירה לנסיבותיה, בעניין הקונקרטי אינו עולה כדי קלון.^[2]

בנוסף לכהונתו כראש עיריית ראשון לציון מילא ניצן תפקידים אחדים במרכז השלטון המקומי: הוא שימש כממלא מקום יו"ר מרכז השלטון המקומי בשנים 1989–‏1994 והחל מ-1992 שימש כדירקטור באוצר השלטון המקומי. בשנים 1999‏-2004 כיהן כיו"ר האספה הכללית של מרכז השלטון המקומי. עם הקמת מפלגת קדימה היה בין ראשי הערים שהצטרפו למפלגה וכיהן כיו"ר מועצת קדימה מיום הקמתה ועד לעזיבתו את המפלגה ב-21 בינואר 2009.

ניצן, שהיה חבר מפלגת העבודה, היה מראשוני המצטרפים למפלגת "קדימה" ואף כיהן כיו"ר הראשון של מועצת המפלגה.^[3] בבחירות לכנסת ה-17 מוקם במקום ה-117 הסמלי ברשימת קדימה לכנסת.^[4]

לקראת הבחירות לראשות העיר ב-2008 היו פרסומים שניצן ביקש ממשה קראדי לרוץ איתו לראשות העיר במטרה שקראדי יחליפו במהלך הקדנציה. לקראת הבחירות העידו הסקרים שניצן מוביל באחוזים גבוהים על פני יריבו, דב צור. אולם בבחירות עצמן הפסיד ניצן, שזכה ב-47% מהקולות, את ראשות העירייה לדב צור שקיבל 52% מהקולות.^[5]

לאחר הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008 הכריז ניצן כי יתמודד על מקום ברשימת מפלגת 'קדימה' בבחירות לכנסת השמונה עשרה. הוא ציין כי לאחר שנים של עבודה בעיריית ראשון לציון, יש בכוחו לתרום לציבור גם במישור הארצי. בינואר 2009 הגיש את מכתב התפטרותו ליו"ר קדימה, ציפי לבני ובו הכריז כי קדימה היא מפלגה ללא דרך והוא מתכוון להצביע למפלגת הליכוד,^[6] ואיחל לליכוד הצלחה בבחירות.^[7]

מפברואר 2011 ועד ספטמבר 2013 שימש כיושב ראש הוועדה הקרואה בלוד.^[8] במסגרת תפקידו הקים בתי ספר לאוכלוסייה הערבית המתגוררת בעיר והרכיב תוכנית לשיפור הביטחון האישי של תושבי העיר. בספטמבר 2013 הודיע על התפטרותו מתפקיד זה ועל הצטרפותו כמתמודד במקום האחרון למועצת העיר ברשימתה של עו"ד ליאל אבן-זהר שהתמודדה לראשות עיריית ראשון לציון.^[9]

לקריאה נוספת

• מאיר ניצן, תרמיל חיי: חלומותיו, מעשיו, אכזבותיו ותקוותיו של אדם, הוצאת סער, תל אביב, תש"ע 2010.
• מאיר ניצן, אם לא תרצו - זו תישאר אגדה, הוצאת Contento, תל אביב, 2015

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מאיר ניצן בוויקישיתוף

• מאיר ניצן, באתר הרשמי של ראשון לציון
• חגי עמית, עיר האלוהים מחפשת מושיע, באתר הארץ, 16 במרץ 2011

הערות שוליים

1. ת"פ (ת"א) 161/93 מדינת ישראל נ' מאיר ניצן, ניתן ב-23 במרץ 1994
2. ת"פ (ת"א) 161/93 מדינת ישראל נ' מאיר ניצן, ניתן ב-24 באפריל 1994
3. אריק בנדר, מיה בנגל ואפרת פורשר, "עזרת לנו תמיד ועכשיו אנחנו עוזרים לך", באתר nrg‏, 29 בנובמבר 2005.
4. רשימות המועמדים לכנסת ה-17: קדימה – עם אהוד אולמרט לראשות הממשלה באתר הכנסת.
5. אליענה שפר, 10 הסיבות לנפילת מאיר ניצן, באתר nrg‏, 12 בנובמבר 2008.
6. אמנון מרנדה ואטילה שומפלבי, יו"ר מועצת קדימה, מאיר ניצן: אצביע ליכוד, באתר ynet, 21 בינואר 2009
7. יואב יצחק, יו"ר מועצת קדימה עורק לליכוד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 בינואר 2009.
8. אלי סניור, מאיר ניצן אופטימי בדרך ללוד: משימה לאומית, באתר ynet, 3 בפברואר 2011.
9. מאיר ניצן התפטר מראשות הוועדה הקרואה בלוד, באתר ynet, 17 בספטמבר 2013.

ראשי המועצה המקומית ועיריית ראשון לציון

כמועצה מקומית מנשה מאירוביץ דב חביב לובמן שמואל אוסטשינסקי מנשה מאירוביץ יחיאל טרכטנברג יעקב פרימן מיכאל לוין זרובבל חביב אליקום אוסטשינסקי 1922 1923–1925 1926–1927 1928–1931 1932 1933–1936 1936–1939 1939–1946 1946–1950 כעירייה אליקום אוסטשינסקי אריה שפטל משה גבין גרשון מן חנה לוין נעם לאונר חנניה גיבשטיין מאיר ניצן דב צור רז קינסטליך 1950–1951 1951–1952, 1960–1962, 1965–1969 1952–1955 1955–1956 1956–1960 1962–1965 1969–1983 1983–2008 2008–2018 2018 ואילך

ראשי עיריית לוד
פסח לב אלכסנדר קמיל שרגא שוולבה צבי איצקוביץ משה אפרת מקסים לוי בני רגב מ-1949 מ-1959 מ-1964 מ-1965 מ-1978 מ-1983 מ-1996 פנחס עידן אריה ביבי (ו. קרואה) מקסים לוי בני רגב אילן הררי (ו. קרואה) מאיר ניצן (ו. קרואה) יאיר רביבו מ-1998 מ-2000 2002 מ-2002 מ-2007 מ-2011 מ-2013