Loading AI tools
פילוסוף גרמני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהאן גוטליב פיכטה (גרמנית: Johann Gottlieb Fichte; 19 במאי 1762 – 27 בינואר 1814) היה פילוסוף גרמני, מראשוני האידיאליזם הגרמני ומתלמידיו של עמנואל קאנט.
 | |
| לידה |
19 במאי 1762 Rammenau, נסיכות הבוחר מסקסוניה, האימפריה הרומית הקדושה  |
|---|---|
| פטירה |
27 בינואר 1814 (בגיל 51) ברלין, פרובינציית ברנדנבורג, ממלכת פרוסיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות דורותיאנשטאדט |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פרידריך שילר, אוניברסיטת קניגסברג, אוניברסיטת לייפציג, פפורטה |
| מנחה לדוקטורט |
עמנואל קאנט |
| מוסדות |
|
| זרם | אידיאליזם גרמני |
| תחומי עניין | אונטולוגיה, מטאפיזיקה, תורת ההכרה |
| עיסוק |
פילוסוף, מרצה באוניברסיטה, סופר |
| הושפע מ | קאנט, מימון, שפינוזה, שולצה |
| השפיע על | מימון, הגל, שלינג, קירקגור |
| מדינה |
גרמניה |
| בן או בת זוג |
Johanna Rahn (1793–?) |
| חתימה |
 |
  | |
לאחרונה החלו פילוסופים וחוקרים להעריך את פיכטה כפילוסוף חשוב בפני עצמו בשל התובנות המקוריות שלו לגבי טבעה של מודעות עצמית. פיכטה היה גם הממציא של תזה–אנטיתזה–סינתזה, רעיון שמיוחס לעיתים קרובות בטעות להגל. כמו דקארט וקאנט לפניו, פיכטה הונע מבעיית הסובייקטיביות והתודעה. פיכטה כתב גם יצירות של פילוסופיה פוליטית; יש לו מוניטין של אחד מאבות הלאומיות הגרמנית.
פיכטה נולד בסקסוניה בשנת 1762. החל ללמוד בסמינר התאולוגי יינה בשנת 1780 אך הפסיק את לימודיו בשנת 1784 לפני קבלת התואר. כך מתאר ש.ה. ברגמן את פרסומו של פיכטה וראשית לימודיו:
שיחק לו מזלו לילד בן תשע, ובדרך מקרה חילצהו מן הסביבה הדלה הזאת ואיפשר לו להתכונן לחיי מלומד. ומעשה שהיה כך היה: בעיירתו חי דרשן מפורסם. בעל אחוזה עשיר שבסביבה, הבארון מילטיץ, בא יום אחד אל העיירה כדי לשמוע את דרשתו. אך כשבא אל הכנסייה נודע לו שאיחר מן המועד. האיכר אשר הודיע לו על כך ניחם אותו באומרו: אם הוא רוצה יכול הוא בכל זאת לשמוע את הדרשה; צריך רק לקרוא את הנער פיכטה רועה האווזים, שהרי זה יודע ללא ספק את הדרשה בעל פה, מלה במלה. הבארון קרא לילד, והלה חזר על דרשתו של הדרשן מתוך להיטות כזאת, שהבארון החליט בו במקום לאפשר לנער להתמסר ללימודים.
— שמואל הוגו ברגמן, תולדות הפילוסופיה החדשה : יעקובי, פיכטה, שלינג, ירושלים, 1977
לאחר מכן עבד כמורה פרטי בציריך ובשנת 1790 התארס עם אחייניתו של המשורר הגרמני קלופשטוק. בשנה זו החל להתעמק בכתבי קאנט ואף נפגש עמו בקניגסברג וביקש ממנו עזרה כספית. בשנת 1792 פרסם את חיבורו הראשון בעילום שם, דבר שגרם לכך שרבים חשבו שהחיבור הוא של קאנט עצמו. קאנט הודיע שהחיבור הוא של פיכטה ושיבח אותו.
פיכטה נתמנה לפרופסור באוניברסיטת יינה בתורינגיה בשנת 1794. בעקבות מחלוקת האתאיזם שפרצה סביבו, בסוף ימיו עבר ללמד באוניברסיטת הומבולדט בברלין.
פיכטה מת בגיל 51 ממחלת הטיפוס, ונקבר בבית הקברות דורותנשטאדטישר בברלין.
בנו, עמנואל הרמן פיכטה, הרים גם הוא תרומה לפילוסופיה.
פיכטה לא תמך בטיעון של קאנט לקיומם של "הדבר כשלעצמו" (נואומנה), ו"תופעות" (פנומנה) או נתפסים על ידי הקטגוריות של ההבנה האנושית, וראה את החלוקה הקשוחה ביניהם כלא מסתברת.
במקום להגדיר את הדברים כך, גרס פיכטה כי עלינו לנטוש את הרעיון של עולם נואומנלי, או אמיתי, ולקבל את העובדה שאין להכרה כל בסיס לעולם "אמיתי". פיכטה התפרסם בכך שטען כי ההכרה אינה מבוססת על דבר מלבד עצמה. רעיון זה נהפך למאפיין המגדיר של האידיאליזם הגרמני, ומהותי להבנת הפילוסופיות של הגל ושופנהאואר, אף ששניהם דחו את דעתו של פיכטה כי ההכרה היא בסיס מספיק לחוויה, ולפיכך הם מניחים כי יש גם מציאות נוספת מוחלטת.
פיכטה היה אנטישמי. ב-1783 התנגד למתן זכויות ליהודים מכיוון שלדעתו הם אינם יכולים להשתנות, וכתב "לתת להם [ליהודים] זכויות אזרח - לזאת איני רואה כל אמצעי אחר, כי אם לכרות להם, לכולם, לילה אחד את ראשיהם ולשים במקומם ראשים אחרים, אשר לא יהיה בהם אף רעיון יהודי אחד". לכך הוסיף: "אין דרך אחרת אלא לכבוש את ארצם המובטחת ולגרש לשם את כל היהודים".[1]
ב-1793 הצהיר פיכטה כי "בחיקן של כל האומות באירופה מתפשטת אומה עוצמתית, מונעת בידי רגשות עוינים ומצויה במלחמה מתמדת עם כל השאר, ובמקומות מסוימים מדכאת באופן נוראי את האזרחים. אני מדבר על היהדות".[2]
ב-1806, כשברלין הייתה בידיו של נפוליאון, פיכטה הרצה סדרה של "קריאות לעם הגרמני" שהיוו תמריץ ללאומיות הגרמנית. בנאומים אלה, המשיך פיכטה את הטיעונים האנטישמיים שלו מחיבוריו הקודמים על דת ועל המהפכה הצרפתית.
ספרו "Die Bestimmung des Menschen" משנת 1800 הופיע בתרגום לעברית:
יוהן גוטליב פיכטה (1762-1814), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
