Remove ads
סרט קולנוע אמריקאי שיצא לאקרנים בשנת 1955 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חטא על סף ביתך (באנגלית: The Seven Year Itch; באופן מילולי: הגירוד בן שבע השנים) הוא סרט קולנוע אמריקאי שיצא לאקרנים בשנת 1955. הסרט מבוסס באופן חלקי על מחזהו של ג'ורג' אקסלרוד שהוצג לראשונה בתיאטרון פולטון ב-20 בנובמבר 1952.
מבוסס על | The Seven Year Itch |
---|---|
בימוי | בילי ויילדר |
הופק בידי |
צ'ארלס ק. פלדמן בילי ויילדר |
תסריט |
ג'ורג' אקסלרוד בילי ויילדר |
עריכה | יו ס. פוולר |
שחקנים ראשיים |
מרילין מונרו טום יוול |
מוזיקה | אלפרד ניומן |
צילום | מילטון ר. קרסנר |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | פוקס המאה ה-20 |
חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 1 ביוני 1955 |
משך הקרנה | 105 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | קומדיה רומנטית, סרט קומדיה |
מקום התרחשות | ניו יורק |
תקציב | 3,200,000 $ |
פרסים | פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר לסרט מוזיקלי או קומי |
דף הסרט ב־IMDb | |
סרט הקולנוע הופק על ידי פוקס המאה ה-20 ובוים על ידי בילי ויילדר. בסרט השתתפו מרילין מונרו וטום יוול. הסרט זכה להצלחה רבה והפך לסרט פולחן. הסצנה בה מתעופפת שמלתה של מרילין מונרו בשל משב רוח של הרכבת התחתית של ניו יורק הפכה לאחד מסמלי הקולנוע האמריקאי והתרבות האמריקאית.
מרילין מונרו מגלמת את "הנערה" – דוגמנית ושחקנית בת 22 המופיעה בפרסומות למשחת שיניים, ואשר שמה אינו מוזכר במשך כל הסרט. טום יוול מגלם את דמותו של ריצ'רד שרמן – מוציא לאור של ספרים בכריכה דקה הגר בסמוך לנערה, ואוולין קייס מגלמת את הלן שרמן, רעייתו של ריצ'רד.
ריצ'רד שרמן פוגש דוגמנית צעירה השוכרת את הדירה מעליו בבית דירות במנהטן. באותה עת שוהה אשתו במיין כדי לנוח מחום הקיץ. ריצ'רד, העוסק בפרסום רומנים בכריכה רכה, קורא ספר על רומן מחוץ לנישואין של גבר נשוי לאחר שבע שנות נישואין. ריצ'רד מזמין את הנערה לדירתו, ובדמיונו הוא מדמה שאשתו מנהלת רומן עם שכנם במדינת מיין – טום מקנזי. ריצ'רד רוצה לקיים רומן עם הנערה, אולם חושש שאשתו תגלה את הרומן ואף תירה בו למוות, ומדמיין סצנות אלה.
הסרט צולם בין ה-1 בספטמבר 1954 וה-4 בנובמבר 1954, והיה הסרט היחיד של וילדר שהופץ על ידי פוקס המאה ה-20.
הסרט שונה מאוד מהמחזה – חלקים רבים מהמחזה הוסרו מאחר שלא תאמו את כללי המוסר של תעשיית הסרטים בהוליווד באותה עת. בעוד שבמחזה מתקיים רומן בין שרמן והנערה, בסרט מדובר בפנטזיה שאינה מתרחשת במציאות.
הסצנה המפורסמת בסרט הייתה הסצנה בה מרילין מונרו עומדת מעל פתח אוורור של הרכבת התחתית של ניו יורק, והרוח מהרכבת החולפת מעיפה את שמלתה. הסצנה צולמה ב-15 בספטמבר 1954 במפגש השדרה עם רחוב 52 אולם לא ניתן היה להשתמש בה בסרט בשל רעשי הדיבור של אלפי הצופים שעמדו סביב, ובהם אף בעלה לשעבר של מרילין מונרו, שחקן הבייסבול ג'ו דימאג'יו, והסצנה בה נעשה לבסוף שימוש בסרט צולמה באולפן[1]. בסצנה המקורית התרוממה השמלה כך שראו את ירכיה של מונרו. סצנה זו צונזרה מהסרט (ובסצנה בסרט השמלה מתרוממת הרבה פחות), אולם תצלומי הסצנה שימשו לפרסם את הסרט.
בשנת 1983 תוכנן צילום מחודש של הסרט בכיכובו של אל פצ'ינו, אולם פצ'ינו סירב לתפקיד מאחר שהשתתף באותה עת בצילומי הסרט "פני צלקת", ומסיבה זו לא נעשתה גרסה מחודשת של הסרט.
מכון הסרטים האמריקאי קבע כי הסרט הוא במקום 51 מבין 100 הקומדיות הטובות ביותר שצולמו במאה ה-20. השחקן טום יוול זכה בפרס גלובוס הזהב עבור השחקן הטוב ביותר, על משחקו בסרט. הבמאי בילי ויילדר היה מועמד לפרס גילדת הבמאים של אמריקה עבור בימוי הסרט, אך הפסיד לדלברט מאן שזכה בפרס על בימוי "מרטי".
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.