Loading AI tools
פיזיקאי יהודי רוסי-בלארוסי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'ורס איוואנוביץ' אלפרוב (ברוסית: Жоре́с Ива́нович Алфёров, בבלארוסית: Жарэс Іва́навіч Алфёраў, 15 במרץ 1930 - 1 במרץ 2019) היה פיזיקאי יהודי רוסי-בלארוסי שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2000 (רבע), יחד עם הרברט קרמר (רבע) וג'ק קילבי (חצי), בגין תגליותיו שתרמו לתשתית האלקטרונית של טכנולוגיות המידע[1][2]. היה חבר הדומה (הבית התחתון בפרלמנט של רוסיה) משנת 1995.
.jpg) | |
| לידה |
15 במרץ 1930 ויטבסק, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
1 במרץ 2019 (בגיל 88) סנקט פטרבורג, רוסיה |
| ענף מדעי |
פיזיקה של מוליכים למחצה, מוליך למחצה, פיזיקה, פוליטיקה |
| מקום קבורה |
בית הקברות בקומארובו |
| מקום לימודים |
המכון האלקטרוטכני בסנקט פטרבורג (1952) |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Tamara Darskaya (1967–?) |
  | |
אלפרוב נולד ב-1930 בעיר צ'אשניקי במחוז ויטבסק שבבלארוס (אז בילורוסיה, בברית המועצות), סמוך לגבול עם רוסיה ולטביה. בתקופת האימפריה הרוסית הייתה עיר זו אחת הערים החשובות בתחום המושב היהודי, וגם כשאלפרוב נולד, היו עדיין יותר ממחצית תושבי העיר יהודים. מרביתם הושמדו לאחר מכן בשואה. אמו, אנה ולדימירובנה הייתה ספרנית יהודייה, ואביו, איוואן קרפוביץ' אלפרוב היה פועל קומוניסט, לוחם בצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, שהפך בשנים שלאחר מכן למנהל בתי חרושת בדרגה די בכירה במפלגה. אלפרוב היה בנם השני, הצעיר של בני הזוג ונקרא על שם המנהיג הסוציאליסטי הצרפתי ז'אן ז'ורס. החל מ-1935 נדדה המשפחה בכל רחבי ברית המועצות, בעקבות מישרות הניהול המתחלפות של האב ורק לאחר מלחמת העולם השנייה חזרה לבילורוסיה. במהלך המלחמה נהרג אחיו הבכור של אלפרוב, מרקס, ששירת בצבא האדום.
אלפרוב סיים בית ספר תיכון לנערים במינסק, בירתה ההרוסה לאחר הכיבוש הנאצי, של בילורוסיה. המשיך ללימודים גבוהים בלנינגרד, כיום סנקט פטרבורג, ב-Ulyanov Electrotechnical Institute, בו הוא קיבל תואר ראשון בדצמבר 1952. עבד ולמד לאחר מכן כחוקר זוטר (1953–1964) במכון לפיזיקה וטכנולוגיה של האקדמיה הרוסית למדעים, בלנינגרד וקיבל ב-1959 את אות הכבוד הראשון שלו מברית המועצות, בגין הישגיו במחקר מדעי אזרחי. ב-1961 קיבל תואר קנדידט (מקביל לדוקטור) במדעים. חוקר בכיר (1964–1967) ומנהל מעבדה החל מ-1967.
באותה שנה הוא נישא לתמרה דרסקאיה.
ב-1970 קיבל אלפרוב תואר דוקטור מדעים בפיזיקה ובמתמטיקה במכון יופה, והמשיך לעבוד במכון כחוקר ומנהל מעבדה. ב-1972 התקבל כעמית באקדמיה הרוסית למדעים וב-1979 כחבר מלא. ב-1987 מונה למנהל מכון יופה ובמקביל חבר האקדמיה הגרמנית למדעים. שנה אחר כך מונה לדיקן הפקולטה לפיזיקה וטכנולוגיה של האוניברסיטה הטכנית של סנקט פטרבורג וב-1989 היה לסגן נשיא האקדמיה הרוסית למדעים ונשיא המרכז המדעי שלה בסנקט פטרבורג.
תחום מחקריו של אלפרוב היה פיזיקה ואלקטרוניקה של מבנים מעורבים (Heterostructures, טרנזיסטורים רגילים, כמו גם דיודות הלייזר שקדמו לתגליותיהם של אלפרוב וקרמר והיו כולם עשויים מסוג אחד בלבד של גביש מוליך למחצה, כגון סיליקון, גרמניום, וכו'. קרמר, שותפו לפרס נובל, גילה ששימוש במבנים מעורבים - היינו טרנזיסטורים העשויים מכמה סוגי גבישים מוליכים למחצה, מגדיל את יעילותם ומהירותם בצורה משמעותית. תגלית זו איפשרה התקדמות ושדרוג מהפכני בטלפונים הניידים, כמו גם בלווייני התקשורת. אלפרוב גילה כיצד ליישם זאת גם בדיודות לייזר וכך קידם שינוי מהפכני דומה בתחום הסיבים האופטיים וקידום טכנולוגיות ה-LED (דיודה פולטת אור) וה-CD (תקליטור). על שמו רשומים לפחות 50 פטנטים שונים בטכנולוגיית המוליכים-למחצה.
אלפרוב היה עורכו הראשי של עיתון מקצועי בפיזיקה היוצא ברוסית ובאנגלית - Technical Physics Letters והיה חבר מערכת בעיתון מקצועי רוסי נוסף. כתב ארבעה ספרים בפיזיקה ולפחות 400 מאמרים מדעיים.
אלפרוב החל לחקור מוליכים למחצה ומבנים מעורבים ב-1962, שמונה שנים לפני קבלתו את הדוקטור בתחום. ב-1971 היה זה דווקא מוזיאון מכון פרנקלין, מפילדלפיה, פנסילבניה, שהעניק לו את הפרס הראשון שלו בתחום זה. שנה אחר כך העניקה לו גם ברית המועצות מולדתו את אחד הפרסים החשובים ביותר שלה - פרס לנין, בגין מחקר בסיסי בתחום המוליכים למחצה והמבנים המעורבים ופיתוח מכשירים שונים המבוססים על כך. מאז קיבל עשרות פרסים על מחקריו בתחום, הן מברית המועצות ואחר כך רוסיה, והן ממדינות שונות ברחבי העולם, לרבות תואר קצין לגיון הכבוד הצרפתי, עד לקבלת פרס נובל לפיזיקה לשנת 2000 ועוד פרסים לאחר מכן.
אלפרוב היה ב-1995 בין מקימי מפלגת רוסיה ביתנו, בראשה עמד ויקטור צ'רנומירדין, ראש ממשלת רוסיה בשנים 1992 - 1998 (מרבית תקופת נשיאותו של בוריס ילצין). אלפרוב אף היה נציג "רוסיה ביתנו" כציר בדומה הרוסית, ב-1995. המפלגה החדשה תמכה בילצין והייתה בעלת אידאולוגיה ליברלית כביכול, אך נחשבה בדרך כלל למפלגת הנומנקלטורה, המעמד העליון בתקופת השלטון הסובייטי. אלפרוב פרש מ"רוסיה ביתנו", הצטרף לרשימת המפלגה הקומוניסטית הרוסית ונבחר מטעמה לדומה בבחירות 1999, אף שלא היה חבר המפלגה עצמה. באותן בחירות כבר הפסיק ילצין את תמיכתו במפלגת "רוסיה ביתנו" והיא התפוררה כמעט לחלוטין ונעלמה בהמשך. אלפרוב המשיך עם המפלגה הקומוניסטית, אף על פי שמעולם לא הצטרף אליה רשמית, ונבחר שוב מטעמה בבחירות 2003.
בבחירות 2007 הוא נבחר מטעמה כמספר שתיים ברשימה, מיד אחרי המנהיג הקומוניסטי זיוגאנוב, ואף פתח את דיוני הדומה החמישית, בתור זקן הצירים. בבחירות 2011 לדומה השישית נבחר אלפרוב שוב, הפעם כמספר 4 ברשימה הקומוניסטית. כזקן הצירים, הוא פתח שוב את דיוני הדומה השביעית, באוקטובר 2016.
הוא נפטר ב-1 במרץ 2019.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
