ז'ורז' מוסטקי
זמר-יוצר צרפתי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זמר-יוצר צרפתי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'ורז' מוּסְטָקי (בצרפתית: Georges Moustaki; 3 במאי 1934 – 23 במאי 2013) היה משורר, מלחין וזמר יהודי-צרפתי, אחד המשוררים והזמרים הבולטים בתחום השאנסון.
 | |
| לידה |
3 במאי 1934 אלכסנדריה, מצרים  |
|---|---|
| פטירה |
23 במאי 2013 (בגיל 79) ניס, צרפת |
| שם לידה |
Giuseppe Mustacchi |
| שם במה |
Georges Moustaki |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| מוקד פעילות |
יוון, צרפת |
| תקופת הפעילות |
1958–2005 (כ־47 שנים) |
| סוגה |
שאנסון |
| שפה מועדפת |
יוונית מודרנית, צרפתית, איטלקית, יוונית, ערבית מצרית |
| כלי נגינה |
גיטרה |
| חברת תקליטים |
פולידור רקורדס |
| בן או בת זוג |
יאניק קוזנק אדית פיאף |
| צאצאים |
פיה מוסטקי |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מוסטקי היה בין הראשונים שכתב והלחין בעצמו את מילות שיריו. הוא ידוע בשיריו הרומנטיים והפואטיים, וכתב שירים רבים עבור ותיקי הזמר הצרפתי במאה העשרים, בהם אדית פיאף, איב מונטאן, דלידה, ברברה ואחרים. מוסטקי כתב ושר בצרפתית, באיטלקית, באנגלית, ביוונית ובספרדית[1].
מוסטקי נקרא בשם יוּסף מוסטקי בלידתו. הוא נולד באלכסנדריה שבמצרים, בן לנסים ולשרה, יהודים-יוונים רומניוטים שהיגרו מהאי קורפו וניהלו באלכסנדריה חנות ספרים. בביתו דיברו יוונית ואיטלקית, וברחוב ספג את הערבית המצרית. הוריו היו קשורים לתרבות הצרפתית, ומוסטקי ואחיותיו נשלחו ללמוד בבית ספר צרפתי. המלחין והזמר הישראלי יוסף מוסטקי הוא קרוב משפחתו.
בשנת 1951, בגיל 17, עבר מוסטקי יחד עם משפחתו לפריז. הוא הושפע מהזמר ומשורר השאנסון ז'ורז' ברסנס, ולכבודו הוא שינה את שמו הפרטי לז'ורז'. בהשראתו הוא החל לכתוב שירה ולהשתלב בחיי הבוהמה של העיר. בתקופה זו הוא כתב מספר שירים לזמר אנרי סלבדור (Henri Salvador).
בשנת 1958 פגש מוסטקי לראשונה את זמרת השנסון הנודעת אדית פיאף. בין פיאף, שהייתה אז בת 43, ובין מוסטקי בן ה-24 התפתח רומן. מוסטקי כתב לה את השיר "מילורד" (Milord), אותו שרה בשנה לאחר מכן, ושהפך לאחד משיריה הנודעים ביותר. השניים נפצעו בתאונת דרכים, דבר שהחמיר מאוד את מצבה הבריאותי של פיאף, שנפטרה חמש שנים מאוחר יותר.
מוסטקי הפך לזמר בשנת 1966, עם הוצאתו לאור של אלבומו הראשון, "Le Metèque", שזכה להצלחה מיידית. בשנים לאחר מכן פרסם מוסטקי עשרות אלבומים שרבים מהם זכו להצלחה. הוא גם כתב ספרים ומוזיקה למספר סרטים[2].
קריירת ההלחנה וכתיבת השירים של מוסטקי הגיעה לשיא בשנות ה-60 וה-70 עם שירים כמו "שרה", בביצועו של סרז' רג'יאני, ו-"La Longue Dame brune", שנכתב עבור הזמרת ברברה[3].
בשנת 1969 הלחין מוסטקי את השיר "Le Métèque" - "מטק" היא מילה למהגר בעל מראה משתנה ממוצא ים תיכוני, בשיר תיאר את עצמו כ"יהודי נודד" ו"רועה צאן יווני". רג'יאני דחה את השיר וחברות התקליטים סירבו להפיק אותו. מוסטקי שר אותו בעצמו, הוא יצא לאור כסינגל והפך ללהיט ענק בצרפת שם ניצב שישה שבועות לא רצופים במקום הראשון במצעדים[4], שלאחריהם יצא מוסטקי לסיבוב הופעות[5].
בשנת 1971 עיבד מוסטקי את השיר "Here's to You" של אניו מוריקונה וג'ואן באאז תחת הכותרת החדשה "Marche de Sacco et Vanzetti" עבור אלבומו "Il y avait un jardin" ("היה גן").
בשנת 1972 פרסם מוסטקי תרגום של שני שירים מאת מיקיס תאודוראקיס, "l'Homme au cœur blessé" ו-"Nous sommes deux". באותה שנה כיכב בסרט "קבצנים ושמחים" (Mendiants et Orgueilleux) שצולם ברובו בתוניס[6]. הפילוסופיה של מוסטקי באה לידי ביטוי בשירו "הצהרה" משנת 1973, בו כתב: "אני מכריז על מצב קבוע של אושר וזכותם של כולם לכל פריבילגיה. אני אומר שהסבל הוא חילול קודש כשיש ורדים ולחם לבן לכולם".
מוסטאקי הפך לאזרח צרפתי רק ב-1985.
בשנת 2008, לאחר קריירה של 50 שנה במהלכה הופיע בכל יבשת, הקליט מוסטקי את אלבומו האחרון, Solitaire. עליו הקליט שני שירים עם צ'יינה פורבס.
בשנת 2009, באולם קונצרטים עמוס בברצלונה, הוא הצהיר לקהל שזוהי ההופעה הפומבית האחרונה שלו, מכיוון שהוא לא יהיה מסוגל יותר לשיר בגלל מחלת ריאות בלתי הפיכה.
מוסטאקי התחתן עם אנניק "יאניק" קוזנק כשהיה בן עשרים והיא בת עשרים וחמש. בתם, פיה, נולדה בשנה שלאחר מכן. הם התגוררו בדירה בפריז במשך שנים רבות, לפני שמחלת הריאות שלו אילצה אותו לעזוב את פריז, כדי לחפש אוויר חם ונקי יותר בריביירה הצרפתית.
חלק משיריו של מוסטקי תורגמו לעברית וזכו לפרסום. בין שירים אלה: "אַת חירותי" שתרגם יורם טהרלב ושרה חוה אלברשטיין ואף דקלון, "הגבירה בחוּם" שתרגם יעקב שבתאי ושרו אילנה רובינא ויוסי בנאי ו"פרצוף של צועני" שתרגם נסים אלוני ושר יוסי בנאי[7].
מוסטקי ביקר בישראל לראשונה ב-1963, הופיע בה פעמים רבות וגם הושפע מתרבותה[8]. לדוגמה, המשורר היווני מנוס חאג'ידאקיס כתב והלחין את השיר ביוונית, שעל בסיסו כתבה נעמי שמר את השיר איילת אהבים עבור שלישיית גשר הירקון - מוסטקי תרגם את הנוסח של שמר לצרפתית, והקליט אותו[9].
באוגוסט 1993, השתתף מוסטקי בפסטיבל "לילות יפו" שיזמה עיריית תל אביב[10].
במאי 2006 ערך את ביקורו האחרון בישראל, כאורח הכבוד של "פסטיבל תרבות של שלום", פסטיבל שמטרתו הייתה לשלב בין המסורות השונות באזור הים התיכון, במסגרתו ערך שלוש הופעות[11].
אתר האינטרנט הרשמי של ז'ורז' מוסטקי (בצרפתית).svg){kind=icon}
ז'ורז' מוסטקי, סרטונים בערוץ היוטיוב
ז'ורז' מוסטקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ז'ורז' מוסטקי, באתר AllMovie (באנגלית)
ז'ורז' מוסטקי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ז'ורז' מוסטקי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ז'ורז' מוסטקי, באתר ספוטיפיי
ז'ורז' מוסטקי, באתר Last.fm (באנגלית)
ז'ורז' מוסטקי, באתר AllMusic (באנגלית).svg){kind=logo}
ז'ורז' מוסטקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ז'ורז' מוסטקי, באתר Discogs (באנגלית)
ז'ורז' מוסטקי, באתר Songkick (באנגלית)
אבירמה גולן, ז'ורז' מוסטקי, 2013-1934 - קולו של אגן הים התיכון, באתר הארץ, 24 במאי 2013Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
