Loading AI tools
קצין אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רמי מיכאל בורדה (אנגלית: Jeremy Michael Boorda; 26 בנובמבר 1939 – 16 במאי 1996) היה אדמירל (ארבעה כוכבים), מפקד המבצעים הימיים (Chief of Naval Operations),[1] התפקיד הבכיר ביותר בצי ארצות הברית. בורדה הוא היהודי היחיד שהגיע לתפקיד זה, והיחיד שהגיע לתפקיד שלא מהאקדמיות הימיות. הוא היה מהקצינים שרכשו ניסיון כאיש צוות בכלי שיט עוד לפני קורס הקצינים. התמחותו של בורדה הייתה באניות שטח ובתפקידי מטה עסק בעיקר בכוח אדם. בורדה השתתף במלחמת וייטנאם ובמבצעים ביוגוסלביה. בין שאר הנושאים שטיפל בעת תפקידו כ-CNO גם נענה לבקשת חיל הים הישראלי והעמיד את יכולת האיתור במים עמוקים של הצי האמריקני לצורך מציאת שברי הצוללת דקר.
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה, פירוט לא אנציקלופדי. | |
 | |
| אדמירל בורדה בתפקידו כ-CNO | |
| לידה |
26 בנובמבר 1939 סאות בנד, אינדיאנה  |
|---|---|
| התאבד |
16 במאי 1996 (בגיל 56) וושינגטון |
| מקום קבורה |
בית הקברות הלאומי ארלינגטון  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| כינוי |
Mike |
| השכלה | |
| השתייכות |
הצי האמריקני |
| תקופת הפעילות | 1956–1996 (כ־40 שנה) |
| דרגה |
 אדמירל |
| תפקידים בשירות | |
| נגד כח אדם בטייסת התקפה 144 ואחר כך בטייסת התראה מקדימה 11 בנושאות מטוסים. הסמכה לקצונה, שירות קצין מיק במשחתת, קצין נשק במשחתת, מפקד שולת מוקשים, מפקד משחתת טילים, מפקד קבוצת נושאות מטוסים, מפקד קבוצת הקרב בצי הששי, ראש מספן כוח אדם, מפקד כוחות נאט"ו בדרום אירופה, מפקד כוחות ארצות הברית באירופה, ראש המבצעים הימיים. | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת וייטנאם, מלחמת יוגוסלביה, מלחמת בוסניה. | |
| עיטורים | |
 מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה (2) מדליית השירות המצוין של הצי (4) מדליית השירות המצוין של צבא ארצות הברית מדליית השירות המצוין של חיל האוויר  לגיון ההצטיינות (3) | |
  | |
כניסתו לתפקיד הייתה בתקופת רגיעה ממלחמות אך רוויה במתח ציבורי. האוויראים בצי חשו שנעשה להם עוול והצי היה בהתגוננות, על רקע שילוב נשים בתפקידי לחימה. עם זאת הצליח להשפיע בנושאים שאותם ראה כחשובים. בורדה פתח מחדש את מסלול הקצונה מתוך השירות, השקיע מאמצים בשיפור היחס לחוגרים, קידם את המידע האוקיינוגרפי על האזורים החופיים ופעל לשדרוג נושאי התקשוב בצי. בורדה לא סיים את משמרת בת ארבע שנים. בשנת 1996 פורסם תחקיר עיתונאי בו נטען כי נשא סימני Valore device על שניים מעיטוריו הרבים, מבלי שהיה זכאי לכך. בורדה לא מיצה את האפשרויות שהיו לו לתיקון הנושא וקיפד את חייו במו ידיו.
ג'רמי מיכאל בורדה נולד בסאות בנד, אינדיאנה, כבן בכור לגרטרוד והרמן בורדה, משפחה יהודית, הסבא והסבתא הגרו בתחילת המאה לארצות הברית מאוקראינה. ג'רמי ששמו השני מיכאל חונך כיהודי וחגג את בר המצווה בגיל 13. משפחתו עברה לעיר מומנס, אילינוי, שבה לאביו הייתה חנות בגדים.
בגיל 19 נשא בורדה את בטי מורן, ממשפחה פרוטסטנטית. בנם הראשון דוד נולד עם מגבלות קשות. לזוג נולדו שני בנים נוספים, אדוארד ורוברט ובת אנה. הילדים גדלו וקיבלו חינוך לפי הנצרות הפרוטסטנטית.
_underway_on_17_January_1988_(6639999).jpg)
_underway_in_the_Atlantic_Ocean_on_2_July_1982_(6349812).jpg)
_underway_in_the_Adriatic_Sea_on_29_July_1992_(6480624).jpg)
בורדה עזב את בית הספר התיכון בגיל 17 והתגייס לצי ארצות הברית בשנת 1956. רכש מקצוע צבאי - נגד כוח אדם והועסק על נושאת מטוסים, תחילה בטייסת התקפה 144 ואחר כך בטייסת התראה אווירית מס 11.
בשנת 1962 הפעיל הצי תוכנית לשילוב חוגרים לקצונה. בורדה נבחר ונכנס לבית הספר למועמדים לקצונה בניופורט, רוד איילנד. והוסמך לקצונה באוגוסט 1962 לאחר שסיים את לימודיו בהצלחה. הוא הוצב במשחתת Porterfield כקצין מרכז הלחימה בדרגת סגן. אחרי לימודים נוספים בבית הספר בניופורט, בשנת 1964 הוצב כקצין נשק, במשחתת ג'ון ר. קרייג (DD-885) בתפקיד זה ביצע הפגזות חוף בווייטנאם. ב-15 בדצמבר 1971 הוצב כסגן המפקד במשחתת ברוקס שהועברה לווייטנאם ב-1972 ובה שירת עד 20 בפברואר 1973. התפקיד הבא שלו היה פיקוד עצמאי על שולת מוקשים פארוט, (MSC-197).
תפקיד החוף הראשון של בורדה היה מדריך נשק בבית הספר למשחתות, בניופורט. בשנת 1971, לאחר השתתפותו במכללת המלחמה של הצי רכש גם תואר ראשון באוניברסיטת רוד איילנד. קיבל את תפקיד סגן המפקד במשחתת הטילים ברוק. נשלח לתקופת לימודים קצרה באוניברסיטת אוקלהומה. מכאן עבר בדרגת רס"ן לתפקיד במספן כח אדם, בוושינגטון. תפקידו היה אחראי לשיבוץ קצינים בדרגת אלוף-משנה.
משנת 1975 עד 1977, פיקד בורדה על משחתת הטילים (Farragut (DDG-37. תפקידו הבא היה כעוזר בכיר לסגן מזכיר הצי לנושאי כוח אדם וענייני מילואים. בתפקיד זה החזיק עד 1981, כאשר קיבל את הפיקוד על שייטת המשחתות מס 22.
בשנים 1983–1984, שימש כעוזר בכיר לראש מספן כח אדם. בדצמבר 1984, קיבל את דרגת האדמירל והמשיך כסגן ראש מספן כח אדם עד יולי 1986. בשנה זאת קיבל פיקוד על שייטת סיירות-משחתות 8 שבסיסה בנורפוק; בהמשך פיקד על קבוצת הקרב שבמרכזה נושאת המטוסים סרטוגה (CV-60), וכמפקד כוח הקרב של הצי השישי בשנת 1987.
באוגוסט 1988, מונה בורדה לקצין כוח אדם ראשי של חיל הים האמריקאי. בנובמבר 1991, הועלה בדרגה וקיבל את הכוכב הרביעי כאדמירל. בדצמבר 1991, מונה למפקד כוחות ברית נאט"ו בדרום אירופה, CINC SOUTH – ומפקדתו בנאפולי ובמקביל תיפקד גם כמפקד כוחות חיל הים של ארצות הברית באירופה CINC USNAVEUR – ממפקדתו בלונדון. בתפקידו זה היה מפקדם של כל כוחות נאט"ו העוסקים בפעולות לאכיפת הסנקציות של האו"ם במהלך מלחמות יוגוסלביה.
ב-1 בפברואר 1993, בעת ששירת בתור מפקד כוחות בעלות הברית באירופה, פיקד על מבצע Provide Promise והיה אחראי לאספקת סיוע הומניטרי לבוסניה-הרצגובינה דבר שבוצע בהצנחות והנחתות מהאוויר. כן הפעיל כוחות במשימות אחרות של האו"ם ברחבי הבלקן.
ב-23 באפריל 1994, מונה בורדה לראש המבצעים Chief of Naval Operations (ה-25) של חיל הים האמריקאי. התפקיד זה נחשב לבכיר ביותר מבין קציני הצי. בורדה היה הראשון (ועד עתה היחיד) שהגיע לתפקיד Chief of Naval Operations מהקצינים שלא היו בוגרי האקדמיה הימית של ארצות הברית. וכן היהודי היחידי שהגיע לתפקיד זה.
כניסתו של בורדה לתפקיד ראש המבצעים הימיים (CNO) הייתה בתקופה שבין המלחמות וכשמעמד הצי נשחק בדעת הקהל. נושא שילוב נשים בתפקידי לחימה נכנס בעצלתיים בצי עקב ההתנגדות המסורתית לכך מצד הימאים. על רקע זה הייתה בקורת מארגוני הנשים בנושא רגיש זה.
בשנת 1991 התרחש אירוע נופש שגרר בעקבותיו תגובה קיצונית, כמעט טיהור בתחום האוויראים של הצי. הכינוס השנתי של עמותת האוויראים (Tailhook Association) התקיים בספטמבר 1991 במלון הילטון שבלאס וגאס. לכנס, שהנושא המרכזי בו היו סיפורי מלחמת המפרץ שהסתיימה, הוזמנו האוויראים בשירות סדיר אך נשותיהם לא הוזמנו.
באווירת החופש של לאס וגאס, בתי המלון המפוארים ומתקניהם, בגדי הנופש, השתייה שניתנה חינם והמחסור בנשים, נעשו האוויראיות שהשתתפו בכנס, מושא לחיזורים לא רצויים, להצעות מגונות ולהטרדות מיניות. עמותת האוויראים והצי לא היו ערוכים למנוע את ההטרדה. לאחר הכנס החלו להגיע תלונות של הנפגעות כלפי חלק מאוויראים, ונטען כי מפקדים לא מנעו את ההטרדות. בארצות הברית ישנו פתגם "מה שקורה בלאס וגאס נשאר בלאס וגאס", אך הפעם לא כך קרה. הצי ניסה להכיל את האירועים אך לא הצליח לרצות את כל האוויראיות הנפגעות. סגנית שר הצי ברברה פופ איימה להתפטר ולפרסם את הדברים בתקשורת, אם האירועים לא יחקרו כראוי. בהחלטת שר הצי הועברה החקירה למחלקה משפטית של משרד ההגנה.
כך אירוע שהמשתתפים בו נהגו לפי כללי מסיבת מכללה, הביא לבדיקה משפטית לפי כללים צבאיים. בסופה של החקירה לא היו כתבי אישום, אך השר לענייני הצי Henry L. Garrett III נאלץ להתפטר. ה-CNO, אדמירל פרנק קלסו נאלץ לעזוב את תפקידו חודשיים לפני המועד. ראשי המחלקה המשפטית של הצי ועוד כ-100 אוויראים בדרגות גבוהות נאלצו להשתחרר מהצי. קידומם של כ-300 אוויראים אחרים היה טעון בדיקה, שנועדה לוודא שאינם קשורים לשערורייה וגם קשר עקיף מנע את קידומם.
בורדה, שלא היה טייס בעצמו, לא היה קשור לשערורייה והגיע לתפקידו רק לאחר תום החקירות. הוא קיבל לידיו את הצי כאשר ענף האוויראות, שמייצג את עיקר כושר התקיפה של הצי, פגוע ביותר. הכלל הוא שקידום לדרגת אל"ם ומעלה נעשה באישור הנשיא וועדת הכוחות המזוינים בסנאט. נוצר מצב שאנשים שלא הועמדו למשפט, לא הואשמו לכן גם לא יכלו להוכיח את חפותם. רשימת המיועדים לעיכוב הייתה חסויה, והמועמדים לא יכלו לברר עד תום במה בדיוק הם מואשמים.[2] בורדה לא הצליח להשפיע על ממשל קלינטון לשנות את העדיפות שנתן לארגונים הפמיניסטים על פני מורל הצי. האוויראיות והנשים בצי בכלל נעשו מושא לשנאה. מפקדים בדימוס וכאלה שהיו שרי צי לשעבר הביעו את דעתם בפומבי, שבעימות מול הפמיניסטיות "הרים הצי דגל לבן".
קושי בתקציבים - בתקופת כהונתו של בורדה כ-CNO שררה אווירה של קיצוצים בהוצאות הביטחון. ברית המועצות חדלה להתקיים כמעצמה עולמית, ולא נראה היה צורך בכוח צבאי רב. פרויקטים חשובים של הצי לא תוקצבו, ובורדה נתפש כמי שאינו מצליח לשכנע את הממונים עליו להביא את התקציבים הדרושים לצי. עם זאת קידם בורדה מספר תוכניות שייחס להן חשיבות מתוך ניסיונו האישי.
מימאי לאדמירל - בורדה שהיה תוצר של תוכנית הגיוס מתוך השורות שהופעלה בתחילת שנות ה־60, חידש את התוכנית ההיסטורית, ונתן לה שם Seaman to Admiral. במרבית הצבאות הקצונה נבחרת מבין החיילים המצטיינים. כנגד זאת במרבית ציי העולם גם בצי ארצות הברית נתפשת הקצונה כמקצוע שיש להכשיר אותו בנפרד מהימאים. אנשים מגיעים לקצונה במסלול מיוחד מהאקדמיות המיוחדות לכך או מקורס קציני הים, אליו נכנסים בוגרי מכללות ללא שירות קודם בכלי השייט. עליה לקצונה מושטת מתוך צוותי הים נעשית רק במקרים חריגים.
בעידן המודרני, בו כח האדם מגיע מאותו מקור, ההפרדה יוצרת עוינות בין הקצונה לצוות הימאים. בורדה האמין שיש לתת את ההזדמנות להצטיין, לאנשים טובים מתוך צוותי הספינות. מעצמו ידע את הערך והתרומה של קצינים שעלו מהשורות עם ניסיון מעשי, שלא במסלול המסורתי. התוכנית שממשיכה להתקיים גם כיום, מספקת הזדמנות לצעירים מוכשרים להתקדם. התוכנית מעלה את המוטיבציה לשירות בצי ומסייעת בגיוס כוח אדם, בעל כישורים יוצאי דופן.
דו"ח כשירות קצין – Officer Fitness Report כמי שעשה שנים רבות במערך כוח האדם, הוביל בורדה עדכון כדי להפוך את דו"חות הערכת הקצינים והימאים ליותר שיטתי ועקבי.
נושאי השליטה בכח הימיC4I – בורדה התעניין במיוחד ויזם התקדמות בנושאי פיקוד, בקרה, תקשורת, מחשבים ומודיעין בספינות הצי והמפקדות השונות. היזמה באה לידי ביטוי במרכזי ידיעות הקרב של האניות, קשר לוויינים.
אמצעי נגד טילים - בתקופת שירותו הקצרה כ-CNO לא הייתה לבורדה מעורבות משמעותית בבנין כלי שיט, אך הצליח לקבוע שאניות נחיתה שתוכננו אז יצוידו באמצעי הגנה מודרניים, על מנת שיוכלו להתגונן בעצמם מפני האיומים בזירה. היה בכך חידוש, וחסכון במשחתת שנדרשה להגנה קרובה בעבר. הספינות הנבנות תוכננו לשאת אמצעי הגנה נגד טילים, נגד טורפדו וכן הגנה גרעינית כימית ובקטריולוגית. תוצאות מאמציו ניכרו בתחילת שנת 2006, תשע שנים לאחר מותו, כאשר הוכנסו האניות האמפיביות מסדרת LPD17 לפעילות.
אוקיינוגרפיה לאזורי החופים – בורדה העריך שהשינוי במצב האסטרטגי הבין מעצמתי יוביל לכך שהמשימות העתידיות של הצי יהיו באזורי החופים יותר מבעבר. על כן על האוקיינוגרפים של הצי לחזק את המידע שיש בנוסף על המידע על עומק הים. תחומים המרכיבים את מדע החופים littorals, או אזורים ליד החוף: תופעת הגאות, פרופילים של החוף, שוניות, שולחנות, מים רדודים, סלעי החוף, ערוצים, הזחת משקעים, הידרוגרפיה מדויקת, עכירות, כיסוי הקרקע, אבק, תעבורה, גשם, עירוב מי הנהרות, מאפיינים מתחת לקרקעית, וכן דפוסי מזג האוויר ומאפיינים של כל אזור החוף.
חזונו של בורדה מיקד את הצי על פעולות מהים אל החוף Naval Projection, כדי לענות על דרישות אלה, נדרש חיל הים האמריקאי להרחיב את המאמץ האוקיינוגרפי מפלטפורמות מסורתיות (ספינות, סירות, מטוסים לטכנולוגיות חדשות (לוויינים, חיישנים מרוחקים, וכו') ולשתף פעולה עם גורמים אחרים, לאומיים ובינלאומיים.
בתפקיד ה-CNO היה אדמירל בורדה מטרה לתלונות מסוגים שונים:
פרשת אדמירל סטן ארתור – הקשיים של בורדה מול ממשל קלינטון לא התבטאו רק בנושאים תקציביים. קצינים בכירים בעיקר מקרב טייסי הצי גילו כלפיו עוינות ואף טענו שבגד בחיל הים בכך שהתפשר לבקשת קלינטון בנושא של הצבת אדמירל ארתור כמפקד זירת האוקיינוס השקט USPACOM. ארתור היה אז סגנו של בורדה, אדמירל ארבעה כוכבים, הטייס הבכיר ביותר בצי והוערך כמתאים ביותר לתפקיד. לא כך חשב סנטור ממינסוטה, ד. דורנברגר, ניצל את יכולתו לעכב את המינוי ודרש דיון בוועדת המינויים בהאשמות לכאורה שארתור לא טיפל כיאות, בתלונה של הטרדה מינית שהוגשה על ידי צוערת טיסה. הצוערת שהייתה מבין מצביעיו של אותו סנטור, הודחה מקורס הטיס עקב ביצועים לא מספקים. לאנשים בצי נראה העניין כהתנקמות. הסנטור מראה את יכולתו למצביעיו.
שר ההגנה העריך שהמשך תהליך המינוי ידרוש דיוני שימוע ממושכים. וחשש שכל אותה עת תהיה זירת האוקיינוס השקט ללא מפקד. על כן החליט לבטל את המועמדות.[3] אדמירל סטן ארתור החליט להקל על המערכת והחליט לפרוש מהצי. מיד הוזמן לתפקיד נשיא חברת הטילים ובקרת האש בקבוצת לוקהיד מרטין במשכורת משולשת.
בורדה פרסם הודעה שהוא מקבל בצער את פרישתו של אדמירל סטן ארתור אותו הוא מאוד העריך, אך בין טייסי הצי הייתה הערכה כי ארתור "התפוטר" ואווירת הנכאים שאחרי ה-Tailhook Scandal עלתה מחדש.
קדטים סוררים - על כך שבין הקדטים באנפוליס התגלתה מערכת השקעות לא ראויות בבורסה. הופץ מכתב בעילום שם מבין חוגי הצי על כי האדמירלים איבדו אימון במנהיגותו של בורדה.
זכויות אנשי הצי - באותו עיתוי נשא שר הצי לשעבר ג'יימס ווב, גיבור וייטנאם בעצמו, נאום בו תקף את בורדה על אי עמידה על זכויות אנשי הצי.
נושאים אלה היו ספיחים מהטיפול בשערוריית Tailhook scandal שלא נשכחה ובורדה הרגיש נפגע.
בורדה לא הסתיר את יהדותו והיה לו מקום בלב, קשר ואהדה לעניין הישראלי, כמו גם לקצינים רבים אחרים בצי האמריקני לאחר שנוכחו בהצלחת חיל הים הישראלי במלחמת יום הכיפורים ובקשרי המידע שהתפתחו. בורדה ביקר בישראל מספר פעמים, נפגש עם אנשי חיל הים ודיבר בגלוי על מחויבותו לישראל.
בסימפוזיון מפקדי צי בניופורט נקבעה למפקד חיל הים עמי אילון פגישת עבודה עם בורדה. היה זה ב-5 בנובמבר 1995, ראש הממשלה יצחק רבין נרצח ואיילון נאלץ לחזור לארץ. הפגישה קוימה עם הנספח הימי אל"ם חזי משיטה שמסר לבורדה ספר תנ"ך מעוטר עם הקדשה, מתנה מאיילון. לאיילון היו אז מספר נושאים על הפרק אך הנחייתו למשיטה הייתה להעלות רק את נושא החיפושים אחרי שברי הדקר. הצורך בסיוע נבע מכך שבחיל הים הגיעו למסקנה כי מיצה את החיפושים בקרבת החופים שהיו במסגרת יכולתו וכי כעת יהיה צורך לחפש במים עמוקים והכישורים לכך נמצאו אצל האמריקאים. בפגישה נכחו מספר אדמירלים מהצי ובורדה הנחה אותם לראות מה ניתן לעשות. בורדה השאיר את משיטה לשיחה אישית, בה הביע את הבטחתו לעשות הכל ואת ביטחונו כי הדקר תימצא.
בעת ביקורו בארץ לאחר סיור בחיל הים נפגש עם מח"י אלכס טל בארבע עיניים. בורדה פנה אליו באומרו ”שנינו מפקדי חיל הים היהודים בעולם. מה אני יכול לסייע לכם?” טל חזר וביקש עזרה בחיפוש אחרי שברי הדקר. בורדה שלא הופתע מהבקשה, הבטיח את עזרת הצי האמריקני לחיפוש הדקר. הבטחתו קויימה וכתוצאה מכך נמצאו השברים ב-28 במאי 1999, אך בורדה כבר לא היה אז בין החיים.
חיל הים מצידו לא בנה על יהדותו של בורדה כאשר הגיש את בקשתו. הבקשה לחיפושים הוגשה למספר ציים. הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים עם קרבות הטילים והאלקטרוניקה המתקדמת, שהופעלו בהצלחה, העלו את הערכה לישראל בחוגי הצי ושיתוף פעולה התקיים בנושאים רבים. העיתוי היה מתאים. כי בארצות הברית ירדה רמת הסודיות, שאפפה את כושר הפעילות במים עמוקים.[4] זכותו של בורדה עמדה לו להיות במשמרת ה-CNO באותה עת כדי לקבל את הבקשה ולאשרה. כהוכחה לכך שגם אדמירל אחר היה נוהג כך, ניתן לראות בפעילות המאומצת של אנשי הצי האמריקני, לאחר מותו של בורדה, שהביאה ב-28 מאי 1999 למציאת השברים.
בכוחות המזוינים האמריקאים נהוג להעניק עיטורים רבים יותר מאשר בישראל. מטרת העיטורים להפגין תשומת לב והערכה לחייל וקצין על שירותו. במישור המנהלי מאפשרים העיטורים מתן תגמול למשרתים ללא צורך בהוצאה תקציבית. שירותו המסור של בורדה זיכה אותו ב-16 עיטורים. אלו כללו: מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה, מדליית השירות המצוין של הצי (שלוש פעמים), אות לגיון ההצטיינות (שלוש פעמים), מדליית השירות ראוי לשבח (פעמיים), מדליית המלצה של הצי, מדליית הישגים של הצי, מדליית התנהגות טובה של הצי (פעמיים). כן נשא אותות סימני יחידות ומבצעים.
החוק הצבאי מורה לאדם לענוד רק את האותות שהוא זכאי להם כפי נרשמו בתיק השירות האישי. תיק השירות הוא חומר דיסקרטי שאינו מוצג לעיון הציבור. המידע על עיטורים שניתנו 25 שנה בעבר אינו בולט לעין בתיק. קיימת סברה שמישהו מתוך משרדי כוח האדם של הצי ידע שסוכנות חקירות המחפשת חומר עבור התקשורת תשלם עבור מידע מעניין. חקר ומצא שסימני Combat Distinguishing Device בצורת האות V מברונזה ונקראים גם Valore Device[5] שבורדה עונד על עיטורי ה-Navy Achievement Medal וגם זו על Navy Commendation Medal אינו זכאי להם לפי התיק האישי. המידע נמסר בתשלום לעיתונאי של ניוזוויק שפרסם כתבה על כך שבורדה לא חווה קרב במלחמת וייטנאם ולכן אינו ראוי לחובשם. נהוג היה לחשוב את סימן ה-V כמציין שירות בווייטנאם והסתבר שלא כך הוא.
![](#/media/קובץ:"V"_device,_brass.svg)
בורדה שחווה פעילות קרבית בווייטנאם. בעת שירותו כקצין נשק במשחתת USS Craig ואחר כך כסגן מפקד במשחתת USS Brooke במלחמת וייטנאם. נשא את שני הסימנים אלה במשך עשרות שנים על אותותיו כי חשב בתום לב שהגיעו לו. כששמע על הטענות קיים בדיקה משלו והוריד אותם, אך בכך העניין לא תם. כשנתבקש להתראיין בנושא (ב-16 במאי 1996) ירה בעצמו. תוצאות הנתיחה שלאחר המוות לא פורסמו. תוכן שני מכתבי התאבדות שהשאיר לא פורסם. אחד היה מיועד לאשתו והשני לקצין יחסי הציבור.
אדמירל אלמו זומוולט, CNO בעצמו בעבר, רואיין בתוכניתו של לארי קינג למחרת ההתאבדות, והכריז כי בורדה היה ראוי לשאת את סימני ה-V על אותותיו וכי הוא עצמו בהיותו מפקד הכוחות הימיים, במלחמת וייטנאם הורה על כך לאנשיו. פנייתו של זומוולט להעניק לבורדה את הזכות לשאתם בדיעבד נדחתה על ידי שר הצי. עם זאת ראה השר בדברי זומוולט הסבר לכך שבורדה נשא את האותות בתום לב ובהוראתו הוכנס מכתבו של זומוולט לתיק השירות של בורדה.
אחד מבניו של בורדה פנה לצי בדרישה להבהיר את נושא ה-CDD. מסקנות הוועדה, Board for Correction of Naval Records, היו כי בורדה לא היה זכאי לענוד אותם. והשיבו בשלילה לבקשה לתקן את הרישום בתיק השירות. מדו"ח הוועדה עולה כי סיפור האותות לא היה פשוט וכי ודאי יש עוד קצינים בצי העונדים סימנים כאלה בטעות. הדו"ח מציין כי הסמכות להורות על חבישת העיטורים לא הייתה בידי אדמירל זומוולט, כמפקד הצי במימי וייטנאם אלא בידי שר הצי.
בורדה הותיר אחריו את אשתו, בטי מורן בורדה, ארבעה ילדים ו-11 נכדים. מתוכם שני הבנים וכלתו משרתים כקצינים בחיל הים האמריקאי. שלושה מנכדיו שירתו בכוחות המזוינים של ארצות הברית: פיטר בורדה היה נגד במשמר החופים, אנדרו בורדה הוא קצין שריון בצבא היבשה, פיליפ בורדה הוא מפקד רכב אמפיבי בחיל הנחתים. אנדרו, ופיליפ הם תאומים, כמו סבא שלהם, בוגרי תואר ראשון באוניברסיטת רוד איילנד. כן יש נכד נוסף, גם הוא בוגר אוניברסיטת רוד איילנד, המשרת כקצין התותחנים בצבא היבשה. ג'רמי מיכאל בורדה ראה את עצמו יהודי, גם אם לא נהג במסורת היהדות. הוא נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון, כאשר על מצבתו מגן דוד כמקובל לגבי יהודים מתוך הכוחות המזוינים של ארצות הברית שהלכו לעולמם. קברו של בורדה, ממוקם במקטע 64, חלקה 7101, רשת MM17.
המתאר אנשים מתוך ממשל קלינטון שנפטרו בדמי ימיהם
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
