Loading AI tools
סופר, מחזאי וצייר אירי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ק בטלר ייטס (באנגלית: Jack Butler Yeats; 29 באוגוסט 1871 - 28 במרץ 1957) היה אמן ומדליסט אולימפי אירי. ויליאם בטלר ייטס היה אחיו. סגנונו המוקדם של ייטס היה איור; הוא החל לעבוד על ציורי צבע בשמן, רק בשנת 1906[1]. ציוריו המוקדמים מהווים תיאור לירי פשוט של נופים ודמויות, בעיקר ממערב אירלנד — במיוחד מבית ילדותו ששכן בעיר סלייגו. יצירתו של ייטס כוללת אלמנטים הלקוחים מזרם הרומנטיציזם.
 | |
| לידה |
29 באוגוסט 1871 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
28 במרץ 1957 (בגיל 85) דבלין, אירלנד |
| מקום קבורה |
בית הקברות מאונט ג'רום |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות |
1890–1957 (כ־67 שנים) |
| יצירות ידועות |
Men of Destiny |
| בן או בת זוג |
Mary Cottenham White |
  | |
ייטס נולד בלונדון, אנגליה. הוא היה בן הזקונים של צייר הדיוקנאות האירי ג'ון בטלר ייטס וכן אחיו של חתן פרס נובל לספרות לשנת 1923, ויליאם בטלר ייטס. הוא גדל בעיר סלייגו, בבית הוריה של אמו, סוזן מרי פולקספן, זאת לפני חזרתו ללונדון, לבית הוריו, בשנת 1887. בתחילת הקריירה שלו, הוא עבד כמאייר עבור מגזינים כגון Boy's Own Paper ו-Judy, כאשר הוא מאייר רצועות קומיקס, למשל רצועת קומיקס פרודית על שרלוק הולמס, צ'אב-לוק הומס, עבור מגזין ה-Comic Cuts וכמו כן כתב מאמרים עבור המגזין פאנץ', תחת הפסבדונים וו. בירד[2]. ב-1894, הוא נישא למרי קוטנהאם, אשר הייתה גם היא ילידת אנגליה ומבוגרת ממנו בשנתיים וביחד השתקעו בוויקלו, זאת לפי המפקד האירי, 1911.
החל משנת 1920 בערך, הוא פיתח את סגנונו האמנותי ופנה לכיוון אקספרסיוניסטי, כשהוא עובר מאיור לסימבוליזם. הוא אהד את מטרותיה של התנועה הרפובליקנית האירית, אך לא השתתף בפועל בפעילות פוליטית. אולם, הוא האמין ש”אמן חייב להיות חלק מהארץ ומהחיים אותם הוא מצייר” וההתפתחות האמנותית האישית שלו כמודרניסט ואקספרסיוניסט, עזרה לו לתאר את דבלין המודרנית של תקופת המאה העשרים, חלקית באמצעות הבעה של נושאים איריים ספציפיים, אך גם באמצעות הבעתם של נושאים אוניברסליים כמו בדידותו של הפרט והאוניברסליות של מצבו העגום של האדם. סמואל בקט כתב ש”ייטס הוא בין הגדולים של זמננו...מפני שהוא מביא אור, כשאיפה היחידה להביא אור, לסיטואציה הקשה וחסרת העניין של הקיום[3].” מבקר האמנות והסופר המרקסיסטי ג'ון ברגר הילל אף הוא את יצירתו של ייטס, אולם מנקודת מבט שונה לגמרי, כשהוא משבח אותו כ”צייר גדול הניחן בראייה לגבי העתיד ובמודעות לגבי אפשרות קיומו של עולם אחר לגמרי מזה שאנו מכירים[4].”
נושאי יצירתו המועדפים עליו, כללו את הנוף האירי, סוסים, קרקס ושחקני תיאטרון נוודים. ציוריו ואיוריו המוקדמים ניחנים בפשטות אנרגטית של צבע וקו, בעוד שציוריו המאוחרים ניחנים בגישה ניסיונית ונמרצת במיוחד אל מול הצבע הדחוס בו הוא השתמש לרוב על לוח הציור. ברבות הזמן הוא החל לזנוח לחלוטין את המכחול, תוך שהוא משתמש בצבע במגוון רחב של דרכים והוא התעניין באופן עמוק מאוד בכוחה ההבעתי של הצביעה. למרות מעמדו כצייר האירי החשוב ביותר של המאה העשרים (והראשון למכור את יצירותיו בסכום של מעל מיליון פאונד), הוא לא העניק שיעורי ציור לאף תלמיד ולא אפשר לאף אחד לצפות בו מצייר, כך שלמעשה הוא נשאר דמות ייחודית. הצייר שסגנונו האמנותי דמה באופן הקרוב ביותר לזה של ייטס, היה חברו האמן האוסטרי, אוסקר קוקושקה.
לצד ציור, ייטס התעניין באופן משמעותי בתיאטרון ובספרות. הוא היה חבר קרוב של סמואל בקט. הוא עיצב תפאורות עבור תיאטרון אבי ושלושה ממחזותיו הופקו שם. הוא כתב נובלות בזרם התודעה שג'יימס ג'ויס הוקיר ואף כתב כמה מסות. יצירותיו הספרותיות כוללות את The Amaranthers (יצירה שהייתה מאוד נערצת על סמואל בקט), The Careless Flower, Ah Well, A Romance in Perpetuity, And To You Also ו-The Charmed Life. ציוריו של ייטס, נושאים לרוב שמות פואטיים ומעוררים דמיון. ואמנם, אביו הכיר בכך שבנו, ג'ק, היה צייר הרבה יותר טוב ממנו והוא אף האמין ש”יום אחד אני אזכר כאביו של משורר גדול והמשורר הוא ג'ק.” הוא נבחר ב-1916, כחבר האקדמיה ההיברנית המלכותית[5]. הוא נפטר בדבלין, ב-1957 ונקבר בבית הקברות מאונט ג'רום שבעיר.
ייטס מחזיק בהישג כמדליסט האולימפי הראשון של אירלנד, במסגרת המשחקים האולימפיים, עם לידתה של מדינת אירלנד החופשית. במסגרת המשחקים האולימפיים שהתקיימו בפריז, 1924, הוענקה לציורו של ייטס, The Liffey Swim, מדליית כסף, בקטגוריית התרבות והאמנויות של המשחקים. ברשומות התחרות הציור נקרא פשוט Swimming[6][7].
בנובמבר 2010, אחת מיצירותיו של ייטס, A Horseman Enters a Town at Night, אשר אותה ייטס צייר ב-1948, ואשר הייתה קודם לכן בבעלותו של הנובליסט גרהם גרין, נמכרה במכירה פומבית בכריסטי'ס, בסכום של קרוב ל-350,000₤, לונדון. יצירה נוספת, קצת פחות חשובה, Man in a Room Thinking, אשר אותה צייר ייטס ב-1947, נמכרה בעבור סכום של 66,000₤ במסגרת אותה מכירה פומבית. ב-1999, הציור, The Wild Ones, נמכר בסותבי'ס, לונדון, בסכום של 1.2 מיליון פאונד, המחיר הגבוה ביותר ששולם עד כה במסגרת מכירה פומבית של ציוריו של ייטס[8]. מנהלי המכירות הפומביות מטעם חברת אדם, מחזיקים בשיא האירי של המחיר ששולם במסגרת מכירה פומבית, שמגיע לסכום של 1,000,000€, משנת 2011, עבור הציור A Fair Day, Mayo (משנת 1925), מאת ייטס[9].
ג'ק בטלר ייטס, באתר Discogs (באנגלית)
Pictorial Retrospective of some John Jack Butler Yeats Paintings sold via Auction, סרטון באתר יוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
