ג'ין סאקס
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ין מייקל סאקס (באנגלית: Gene Michael Saks; 8 בנובמבר 1921 – 28 במרץ 2015) היה שחקן ובמאי יהודי-אמריקאי. סאקס החל את דרכן כשחקן תיאטרון ובשנות ה-60 החל לביים מחזות. הוא היה מועמד לשבעה פרסי טוני וזכה בשלושה. בנוסף לכך ביים סאקס מספר סרטים והיה נשוי לשחקנית בי ארתור.
 | |
| לידה |
8 בנובמבר 1921 ניו יורק, ניו יורק |
|---|---|
| פטירה |
28 במרץ 2015 (בגיל 93) איסט המפטון, ניו יורק |
| מדינה |
ארצות הברית  |
| תקופת הפעילות |
מ-1949 |
| עיסוק | במאי תיאטרון,במאי קולנוע, שחקן |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
ביאטריס ארתור (?–1980) |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
סאקס נולד ב-8 בנובמבר 1921 במנהטן, ניו יורק. הוא נולד בשם Jean ומאוחר יותר שינה את האיות ל-Gene. הוא גדל בהאקנסק, ניו-ג'רזי ולמד באוניברסיטת קורנל. הוא שירת בצי האמריקאי בזמן מלחמת העולם השנייה ואף נטל חלק בפלישה לנורמנדי. הוא למד משחק בניו-סקול ובאולפן השחקנים. במהלך שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 הופיע סאקס במספר תפקידים קטנים בברודוויי. בין השאר הופיע במחזות "סאות' פסיפיק", "האדם העשירי", "ירייה באפילה" ו"אלף ליצנים". סאקס גם הופיע בתפקידים קטנים במספר סרטים כמו "האסיר מהשדירה השנייה" ו"לפרק את הארי" ובסדרות טלוויזיה.[1]
סאקס החל את קריירת הבימוי שלו ב-1963 עם המחזה Enter Laughing המבוסס על ספרו של קרל ריינר. ב-1965 היה סאקס מועמד לראשונה לפרס טוני עבור בימוי המחזמר Half a Sixpence. סאקס ביסס את מעמדו כאחד הבמאים הבולטים בברודוויי ובמהלך 1977 שלושה מחזות שביים רצו במקביל.[2] באותה השנה זכה סאקס בפרס הטוני הראשון שלו עבור בימוי המחזמר I Love My Wife. לקראת סוף שנות ה-60 פנה סאקס לבימוי סרטי קולנוע. ב-1969 הוא ביים את הסרט "פרח הקקטוס" שזיכה את גולדי הון בפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.[3]
סאקס נודע בשל שיתוף הפעולה שלו עם ניל סיימון. הוא ביים שמונה ממחזותיו של סיימון וארבעה סרטים שמבוססים על מחזותיו. הוא ביים את שלושת המחזות שמהווים את טרילוגיית יוג'ין: "יומן חוף ברייטון", "טירונות" ו"בדרך לברודוויי". עבודתו על המחזות "יומן חוף ברייטון" ו"טירונות "זיכתה אותו בשני פרסי טוני נוספים. בנוסף ביים סאקס את הגרסה הנשית של המחזה "הזוג המוזר" ואת הגרסאות הקולנועיות של המחזות: "אחרון המאהבים הלוהטים", "הזוג המוזר", "יומן חוף ברייטון" ו"יחפים בפארק". על ניל סיימון אמר סאקס: "הוא כותב על דברים שאני מכיר ואכפת לי מהם. שנינו באים ממעמד הביניים, משפחות יהודיות דור ראשון וההומור שלנו נובע מאותם שורשים."[2]
המחזה האחרון שביים סאקס היה "בארימור" ב-1997. עבודתו האחרונה כשחקן הייתה ב-1998 בפרק של הסדרה חוק וסדר.
סאקס היה נשוי לשחקנית בי ארתור, אותה פגש בניו סקול, עמה היו לו שני בנים. ארתור שיתפה פעולה עם סאקס במחזמר Mame. הם התגרשו ב-1978 לאחר 28 שנות נישואין.[4] לאחר גירושיו מארתור הוא נישא ב-1980 לקרן אטלינגר, עמה יש לו בת. הוא נפטר במרץ 2015 בביתו באיסט המפטון, ניו יורק מדלקת ריאות.[1]
| שנה | שם המחזה | הערות |
|---|---|---|
| 1963 | Enter Laughing | |
| 1963 | Nobody Loves an Albatross | |
| 1965 | Half a Sixpence | מועמדות לפרס טוני |
| 1965 | Generation | |
| 1966 | Mame | מועמדות לפרס טוני |
| 1970 | Sheep on the Runway | |
| 1971 | How the Other Half Loves | |
| 1975 | Same Time, Next Year | מועמדות לפרס טוני ופרס דרמה דסק |
| 1976 | California Suite | |
| 1977 | I Love My Wife | זכייה בפרס טוני; מועמדות לפרס דרמה דסק |
| 1981 | The Supporting Cast | |
| 1981 | Special Occasions | |
| 1983 | Brighton Beach Memoirs | זכייה בפרס טוני |
| 1985 | Biloxi Blues | זכייה בפרס טוני; מועמדות לפרס דרמה דסק |
| 1985 | The Odd Couple | |
| 1986 | Rags | |
| 1986 | Broadway Bound | מועמדות לפרס דרמה דסק |
| 1987 | A Month of Sundays | |
| 1988 | Rumors | |
| 1991 | Lost in Yonkers | מועמדות לפרס טוני |
| 1992 | Jake's Women | |
| 1997 | Barrymore | |
| שנה | שם הסרט | הערות |
|---|---|---|
| 1967 | יחפים בפארק | |
| 1968 | הזוג המוזר | |
| 1969 | פרח הקקטוס | |
| 1972 | Last of the Red Hot Lovers | |
| 1974 | Mame | |
| 1986 | יומן חוף ברייטון | |
| 1991 | מגע של ניאוף | |
| 1995 | Bye Bye Birdie | סרט טלוויזיה |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
